סופר אליהו
Active member
נתבקשתי לברר על מה שיש נוהגים להניח את התינוק על גופו אחרי הברית, ובשעת הברכות, ואמר שלא ראה שנוהגים כן רק פעם אחת, וביקש לברר מקור המנהג בזה, ועמדתי לברר מקור המנהג בזה.
והנה אף שהסנדק מחזיק את התינוק כ''ז הוא בזמן המילה, והוא על רגליו, וכמו שמצינו בכל המקורות של הסנדקאות, וכמ''ש בספר אור זרוע (ח"ב הלכות מילה סימן ק''ז) בזה''ל: מנהג בישראל שהאחד נעשה בעל ברית לתינוק הנימול ותופס אותו על יריכיו, וסמך למנהג זה דאמרינן בשוחר טוב במזמור החזק מגן וצינה א"ל הקב"ה מה אתה עושה לי א"ל אני משבחך בכל אבריי, בראשי אני מודה בתפלתי, בשערות לא תקיפו פאת ראשכם וכו' ברכי אני נעשה יריכיו כשמלים אותו. עכ"ד, וכ"כ בספר הרוקח (סימן ק"ח) סנדיקניס בילדים הנימולים עליהם, היינו שתופס תינוק הנימול וכו' יעו''ש, וכן כתב במהרי"ל (הלכות מילה ס''ק ג') מנהג בישראל שהאחד שנעשה בעל ברית לתינוק לתופסו על ירכו להמול, וסמך לאותו מנהג דאמר בשוחר טוב דכתיב החזק מגן וצנה (תהלים ל''ה ב') אמר להקב"ה מה שאתה עושה לי אני משבחך בכל אברי, בראשי אני קודה בתפילין בשערי לא תקיפו, בירכי אני עושה סנדקים לילדים הנימולים. וכן כתב בהגהות מיימוניות (הלכות מילה פרק ג' הלכה ה') והו''ד ברמ"א יו''ד סימן רס''ה, וכתב בזה"ל: זה שחומדין ומתאוין לאחוז התינוק בשעה שנימול על הברכיים ולהיות בעל ברית, יש לזה סמך לדבר במדרש שוחר טוב בפסוק כל עצמותי תאמרנה אמר דוד לפני הקב"ה אני משבחך בכל איברי ומקיים בהם מצות וכו' עד ברכי אני נעשה בהן סנדיקות לילדים בשעת מילה עכ"ל, ומבואר דדוקא בשעת המילה.
והנה אף שהסנדק מחזיק את התינוק כ''ז הוא בזמן המילה, והוא על רגליו, וכמו שמצינו בכל המקורות של הסנדקאות, וכמ''ש בספר אור זרוע (ח"ב הלכות מילה סימן ק''ז) בזה''ל: מנהג בישראל שהאחד נעשה בעל ברית לתינוק הנימול ותופס אותו על יריכיו, וסמך למנהג זה דאמרינן בשוחר טוב במזמור החזק מגן וצינה א"ל הקב"ה מה אתה עושה לי א"ל אני משבחך בכל אבריי, בראשי אני מודה בתפלתי, בשערות לא תקיפו פאת ראשכם וכו' ברכי אני נעשה יריכיו כשמלים אותו. עכ"ד, וכ"כ בספר הרוקח (סימן ק"ח) סנדיקניס בילדים הנימולים עליהם, היינו שתופס תינוק הנימול וכו' יעו''ש, וכן כתב במהרי"ל (הלכות מילה ס''ק ג') מנהג בישראל שהאחד שנעשה בעל ברית לתינוק לתופסו על ירכו להמול, וסמך לאותו מנהג דאמר בשוחר טוב דכתיב החזק מגן וצנה (תהלים ל''ה ב') אמר להקב"ה מה שאתה עושה לי אני משבחך בכל אברי, בראשי אני קודה בתפילין בשערי לא תקיפו, בירכי אני עושה סנדקים לילדים הנימולים. וכן כתב בהגהות מיימוניות (הלכות מילה פרק ג' הלכה ה') והו''ד ברמ"א יו''ד סימן רס''ה, וכתב בזה"ל: זה שחומדין ומתאוין לאחוז התינוק בשעה שנימול על הברכיים ולהיות בעל ברית, יש לזה סמך לדבר במדרש שוחר טוב בפסוק כל עצמותי תאמרנה אמר דוד לפני הקב"ה אני משבחך בכל איברי ומקיים בהם מצות וכו' עד ברכי אני נעשה בהן סנדיקות לילדים בשעת מילה עכ"ל, ומבואר דדוקא בשעת המילה.