ב"ה
שלום וברכה,
לפני ג' שבועות כשהעיר אלעד זכתה שמרן שליט"א שהה בה בשבת,
זכינו להיות עם מרן שליט"א בסעודה שלישית, כשהוא אומר לי 'אתה דנת בדבר מענין לגבי גלידה עם ציפוי, עשית חקירה יפה, מה אמרת בזה'?
והשבתי לו את החקירה ע"פ היבי"א לגבי ברכה אחרונה האם הטפל אין עליו חיוב בברכה או שחייב בברכה ורק נפטר בברכת העיקר, והיות שהמסקנה שם שיש חיוב ברכה ורק נפטר בברכת העיקר, כאן שאינו מברך על העיקר א"כ צריך לברך על הטפל. ומרן שליט"א בתחילה צידד לחלק בין ברכה אחרונה שדיבר ביבי"א לברכה ראשונה שאנו דנים עליה, ונומיתי לו שביבי"א משמע שהדיון בין על ברכה ראשונה בין על ברכה אחרונה, והשיב לי שאם זה באמת כך אז אכן הדין כמו שאני אומר. ואז ידי"נ הרה"ג אליהו עזריאל נר"ו הוסיף למרן שליט"א שהוא ג"כ דן בזה וצידד שעדין אין לברך ע"פ החת"ס שגם טפל לטפל נפטר בברכה שהיתה על העיקר הראשון, וכאן הציפוי טפל אל הגלידה שהיא טפלה אל הסעודה ונפטרה בברכת המוציא, והשיב לו מרן שליט"א שלא נראה לומר שעד כדי כך נפטר בטפל לטפל, ושאין לחוש לזה. ולאחר שיצאנו ממעון קדשו נומיתי לרב עזריאל שגם אנא זעירא דנתי מצד מה שהגלידה נפטרה בברכת המוציא, כלומר טפל לטפל, אלא שחילקתי בין כשמברך ברכה ישירה על עיקר שיש אליו טפל ואל הטפל יש עוד טפל, לבין ברכת הסעודה שפוטרת כל מה שבא מחמת הסעודה, שזה לא ברכה ישירה ממש על המאכלים כדין עיקר וטפל, אלא שברכת המוציא היא ברכה כוללת לכל הסעודה, אבל זה לא נחשב שבירך על הגלידה עצמה אפילו לא בתורת טפל, ולכן הציפוי לא נפטר בשום ברכה, כי על הגלידה לא היתה ברכה, רק על הסעודה, והציפוי אינו מן הסעודה. וכמדומני שזה מבואר בגליון אור השבת שבו נכתבו הדברים. וזכורני עוד שהמאזין ששאל הביא ראיה מבאור הלכה שלא לברך כדין טפל לטפל בסוכר לקפה, ואז השבתי כאמור. עד כאן סיפרתי דברים כהוויתן, וכל אחד יבין מהדברים מה שיבין. אני מבין שאין שום בעיה לברך על הציפוי בסעודה, והמעיין את אשר יראה יבחר ויקרב.
בכל אופן, במכתב שכבודו הציג כאן לא כתוב שאם אינו מפריד אינו יכול לברך, כמו שנשמע מהניסוח "שיש להפריד", אלא כתוב שאם מפרידו מברך, אבל אם אינו מפרידו לא דן בזה, לא לכאן ולא לכאן. ומעתה מובן לי יותר מדוע שאלני מה כתבתי בזה, לפי שבמכתב שיצא ממנו חמישה ימים קודם כתב לגבי אם מפרידו, וכנראה רצה לשמוע מה הצדדים שחקרתי באם לא מפרידו.
בברכה רבה,
ומועדים לשמחה
