• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

להפריד הציפוי

יוסף דהן

Well-known member
מבואר

שיש להפריד הציפוי מהגלידונית כדי לברך עליה בסעודה וזה לא כמו שכתוב באור השבת
שמעיקר הדין לא צריך כדי לברך
הרב במכתב בקישור הנ''ל הראשון לציון כתב זאת בעמ' האחרון ובעמ' הראשון בפיסקה האחרונה
 
ב"ה
שלום וברכה,
לפני ג' שבועות כשהעיר אלעד זכתה שמרן שליט"א שהה בה בשבת,
זכינו להיות עם מרן שליט"א בסעודה שלישית, כשהוא אומר לי 'אתה דנת בדבר מענין לגבי גלידה עם ציפוי, עשית חקירה יפה, מה אמרת בזה'?
והשבתי לו את החקירה ע"פ היבי"א לגבי ברכה אחרונה האם הטפל אין עליו חיוב בברכה או שחייב בברכה ורק נפטר בברכת העיקר, והיות שהמסקנה שם שיש חיוב ברכה ורק נפטר בברכת העיקר, כאן שאינו מברך על העיקר א"כ צריך לברך על הטפל. ומרן שליט"א בתחילה צידד לחלק בין ברכה אחרונה שדיבר ביבי"א לברכה ראשונה שאנו דנים עליה, ונומיתי לו שביבי"א משמע שהדיון בין על ברכה ראשונה בין על ברכה אחרונה, והשיב לי שאם זה באמת כך אז אכן הדין כמו שאני אומר. ואז ידי"נ הרה"ג אליהו עזריאל נר"ו הוסיף למרן שליט"א שהוא ג"כ דן בזה וצידד שעדין אין לברך ע"פ החת"ס שגם טפל לטפל נפטר בברכה שהיתה על העיקר הראשון, וכאן הציפוי טפל אל הגלידה שהיא טפלה אל הסעודה ונפטרה בברכת המוציא, והשיב לו מרן שליט"א שלא נראה לומר שעד כדי כך נפטר בטפל לטפל, ושאין לחוש לזה. ולאחר שיצאנו ממעון קדשו נומיתי לרב עזריאל שגם אנא זעירא דנתי מצד מה שהגלידה נפטרה בברכת המוציא, כלומר טפל לטפל, אלא שחילקתי בין כשמברך ברכה ישירה על עיקר שיש אליו טפל ואל הטפל יש עוד טפל, לבין ברכת הסעודה שפוטרת כל מה שבא מחמת הסעודה, שזה לא ברכה ישירה ממש על המאכלים כדין עיקר וטפל, אלא שברכת המוציא היא ברכה כוללת לכל הסעודה, אבל זה לא נחשב שבירך על הגלידה עצמה אפילו לא בתורת טפל, ולכן הציפוי לא נפטר בשום ברכה, כי על הגלידה לא היתה ברכה, רק על הסעודה, והציפוי אינו מן הסעודה. וכמדומני שזה מבואר בגליון אור השבת שבו נכתבו הדברים. וזכורני עוד שהמאזין ששאל הביא ראיה מבאור הלכה שלא לברך כדין טפל לטפל בסוכר לקפה, ואז השבתי כאמור. עד כאן סיפרתי דברים כהוויתן, וכל אחד יבין מהדברים מה שיבין. אני מבין שאין שום בעיה לברך על הציפוי בסעודה, והמעיין את אשר יראה יבחר ויקרב.
בכל אופן, במכתב שכבודו הציג כאן לא כתוב שאם אינו מפריד אינו יכול לברך, כמו שנשמע מהניסוח "שיש להפריד", אלא כתוב שאם מפרידו מברך, אבל אם אינו מפרידו לא דן בזה, לא לכאן ולא לכאן. ומעתה מובן לי יותר מדוע שאלני מה כתבתי בזה, לפי שבמכתב שיצא ממנו חמישה ימים קודם כתב לגבי אם מפרידו, וכנראה רצה לשמוע מה הצדדים שחקרתי באם לא מפרידו.

בברכה רבה,
ומועדים לשמחה
 
בכל אופן, במכתב שכבודו הציג כאן לא כתוב שאם אינו מפריד אינו יכול לברך, כמו שנשמע מהניסוח "שיש להפריד", אלא כתוב שאם מפרידו מברך, אבל אם אינו מפרידו לא דן בזה,

מחילה הרב כתב פעמים פעם בלשון מפרידו ופעם בלשון מקלפו ולו יהי אלא ספק שניתן לפרש דבריו כמו הרב או כמוני קימל סב"ל
 
ומה שאני מתכוון לומר שאף אם הרב מבין אחרת ברב יצחק יוסף שליט'א הראשל מכח זה שלא אמר לו אחרת יתכן שזה רק בגדר המברך יש ע''מ לסמוך ולא שכך לכתחילה
ואם כן בעלונים הבאים לכאו' יש לחזור בו מעט ולכתוב שאף על פי שבאור השבת העלתי שהמחמיר להפריד הציפוי תע''ב נכון לחוש ולהחמיר להפריד כמו פשטות הראשל במכתב.
שהרי אף בספק ספקא מורים לא לברך וגם כאן ממה שכפל הדבר בתחילת וסוף המכתב לקלף להפריד
כן מסתבר
 
ב"ה
סיפרתי מה היה בשבת קודש,
והבוחר יבחר.

נ.ב. אני מציע לכבודו שבכל הלכה שמברר, ראשית ידון מצד המשא ומתן "ההלכתי" לפי הנימוקים והמקורות, איך לכאורה צריכה להיות ההלכה לפי דרכי הלימוד והפסק, ורק אח"כ יעסוק לברר דעתם של רבותינו במה שאינו מפורש בדבריהם, ואז יוכל להכריע לפי משקל ההכרעה היותר נכון ויותר מדוייק.
חבל לעסוק "יותר מדאי" במי אמר ומה ואיך אמר, על חשבון "מהם הנימוקים והשיקולם התלמודיים וההלכתיים שעליהם תמך יתדותיו ובנה יסודותיו, כי אם ישקיע יותר בעיקר והבסיס, הם הנימוקים והשיקולים, יקל עליו להבין הכוונה ורוח הדברים ומשקלם במה ואיך אמר, ואתה דע לך..
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון