אור יעקב
Active member
- הנה ידועה דעת מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א בהיתר חימום מים בשבת שהוחמו מער"ש. (כמבואר בילקו"י שבת א-א סי' רנג ובשו"ת הראשל"צ ח"ב סי' נט)
- אולם כבר קדמוהו בחידוש זה הרב ישועה אלבאז שליט"א (אור תורה תשנא סי' קמב)
והרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל (מנוחת אהבה ח"ב פ"י הלכה כז - ומה שהיקל שם "במקום צורך" הוא לחוש למחמירים במצטמק ורע לו כיעויין שם)
- וכן פסקו כוותיהו בספר "גינת אגוז" (ח"א סי' לה) ובספר "אשבח בתהילתך" (סי' כו)
וכן כתבו בנושא עוד כמה וכמה רבנים, ואמרתי שאני הקטן יוסיף עוד כמה נקודות וצירופים בנושא.
1. ראשית יש לצרף בראש ובראשונה דעת רבים מהראשונים שסוברים שאין בישול אחר בישול בלח וכפשט הגמ' שלא חילקה בין לח ליבש.
ואף שמרן השו"ע פסק להחמיר בנידון הוא מכח ספד"א לחומרא, וקיי"ל דהוי מדרבנן וא"כ האיסור פה הוא רק מדרבנן. (חזו"ע ח"ד עמ' שמא, ועיין ברא"ש שהובא שם)
2. עוד יש לצרף שעיקר דין הרתחת מים בשבת לא נפקא מפלוגתא אי הוי איסור תורה. (כיעויין ביבי"א ח"ד סי' לד אות לז)
3. עוד יש לצרף דהרבה פעמים רוצה רק "בחימום" המים ולא "בבישולם" וא"כ הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דקיי"ל דהוי דרבנן. (שם אות לה)
4. ועוד יש לצרף שבישול ע"י פלאטה/חשמל לא פשוט דהוי מהתורה שלא היה במשכן. (עיין חזו"ע ח"ד עמ' שעה)
5. והנה פשט מרן השו"ע שבמצטמק ורע לו אין איסור בישול אחר בישול בלח. (כמבואר להדיא בסי' שיח ס"ח, וכן פשט הב"י שהביא דברי רי"ו ללא שום חולק)
וכ"פ הרמ"א ורבים מהאחרונים, והרבה אמרו זאת בדעת מרן השו"ע - והכי קיי"ל (חזו"ע עמ' שמב)
6. והנה גבי "מים" כתב להדיא המנחת כהן "ועוד פשוט בפרק כירה דמים אחר שנתבשלו כל צרכן מצטמק ורע להן ולפ"ז מותר ליתן קיתון של מים שכבר נתבשלו כל צרכן אצל המדורה לחממם אפילו במקום שהיד סולדת וכל שכן היכא דאינו רוצה לחממן אלא להפיג צינתן כדי לשתותן"
וחזינן מדבריו שלמד מהגמ' בפרק כירה שמים שנתבשלו כל צרכן אפי' שנצטננו הוי מצטמק ורע לו ולדעת מרן השו"ע מותר לחממם.
ועיין בספר "אשבח בתהילתך" (שם) ובשו"ת הראשל"צ (שם) שהאריכו לבאר את דבריו מדוע אפי' שנצטננו המים נחשב "מצטמק ורע לו".
7. וא"כ מעיקר הדין יש להתיר אפי' ללא שום צירוף ע"פ דברי המנחת כהן. (וכן אפשר לדייק מכמה אחרונים שכתבו זאת גבי קפה - ואכמ"ל)
ואפי' אם יבוא מאן דהו ויאמר שיש לחלוק על דברי המנחת כהן, עדין יש להקל ע"פ ס"ס (כמבואר ביבי"א ח"ז סי' מב אות ח) ובפרט שיש לנו כמה וכמה צירופים לומר שכל הנידון פה הוא כמה וכמה דרבנן.
- כל הנ"ל כתבתי לבאר דברי מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א והרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל.
- אולם כבר קדמוהו בחידוש זה הרב ישועה אלבאז שליט"א (אור תורה תשנא סי' קמב)
והרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל (מנוחת אהבה ח"ב פ"י הלכה כז - ומה שהיקל שם "במקום צורך" הוא לחוש למחמירים במצטמק ורע לו כיעויין שם)
- וכן פסקו כוותיהו בספר "גינת אגוז" (ח"א סי' לה) ובספר "אשבח בתהילתך" (סי' כו)
וכן כתבו בנושא עוד כמה וכמה רבנים, ואמרתי שאני הקטן יוסיף עוד כמה נקודות וצירופים בנושא.
1. ראשית יש לצרף בראש ובראשונה דעת רבים מהראשונים שסוברים שאין בישול אחר בישול בלח וכפשט הגמ' שלא חילקה בין לח ליבש.
ואף שמרן השו"ע פסק להחמיר בנידון הוא מכח ספד"א לחומרא, וקיי"ל דהוי מדרבנן וא"כ האיסור פה הוא רק מדרבנן. (חזו"ע ח"ד עמ' שמא, ועיין ברא"ש שהובא שם)
2. עוד יש לצרף שעיקר דין הרתחת מים בשבת לא נפקא מפלוגתא אי הוי איסור תורה. (כיעויין ביבי"א ח"ד סי' לד אות לז)
3. עוד יש לצרף דהרבה פעמים רוצה רק "בחימום" המים ולא "בבישולם" וא"כ הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דקיי"ל דהוי דרבנן. (שם אות לה)
4. ועוד יש לצרף שבישול ע"י פלאטה/חשמל לא פשוט דהוי מהתורה שלא היה במשכן. (עיין חזו"ע ח"ד עמ' שעה)
5. והנה פשט מרן השו"ע שבמצטמק ורע לו אין איסור בישול אחר בישול בלח. (כמבואר להדיא בסי' שיח ס"ח, וכן פשט הב"י שהביא דברי רי"ו ללא שום חולק)
וכ"פ הרמ"א ורבים מהאחרונים, והרבה אמרו זאת בדעת מרן השו"ע - והכי קיי"ל (חזו"ע עמ' שמב)
6. והנה גבי "מים" כתב להדיא המנחת כהן "ועוד פשוט בפרק כירה דמים אחר שנתבשלו כל צרכן מצטמק ורע להן ולפ"ז מותר ליתן קיתון של מים שכבר נתבשלו כל צרכן אצל המדורה לחממם אפילו במקום שהיד סולדת וכל שכן היכא דאינו רוצה לחממן אלא להפיג צינתן כדי לשתותן"
וחזינן מדבריו שלמד מהגמ' בפרק כירה שמים שנתבשלו כל צרכן אפי' שנצטננו הוי מצטמק ורע לו ולדעת מרן השו"ע מותר לחממם.
ועיין בספר "אשבח בתהילתך" (שם) ובשו"ת הראשל"צ (שם) שהאריכו לבאר את דבריו מדוע אפי' שנצטננו המים נחשב "מצטמק ורע לו".
7. וא"כ מעיקר הדין יש להתיר אפי' ללא שום צירוף ע"פ דברי המנחת כהן. (וכן אפשר לדייק מכמה אחרונים שכתבו זאת גבי קפה - ואכמ"ל)
ואפי' אם יבוא מאן דהו ויאמר שיש לחלוק על דברי המנחת כהן, עדין יש להקל ע"פ ס"ס (כמבואר ביבי"א ח"ז סי' מב אות ח) ובפרט שיש לנו כמה וכמה צירופים לומר שכל הנידון פה הוא כמה וכמה דרבנן.
- כל הנ"ל כתבתי לבאר דברי מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א והרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל.
