• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

לימוד בחזרת הש"ץ

קורסיה

Well-known member
בעבר פרסמתי תשובה בס"ד על לימוד בחזרת הש"ץ שלהלכה אין שום היתר
כיום התפללתי במניין "בני תורה" והכהן למד מתחילת החזרה ועד לרצה לא הסיר את עיניו מהספר, ובאמצע ברכת רצה מישהו סימן לו שהוא צריך לעלות לדוכן, ובאמת הוא לא שם לב לזה כלל
אני די הזדעזעתי, שהוא לא נטל ידיו למרות שהוא סיים להתפלל לפני החזרה, וכמעט שגרם לבטל מצוות נשיאת כפיים כשהוא היה הכהן היחידי במניין, והוא היה כ"כ מרוכז שכמעט פסיק רישיה שלא ענה אמנים
כל זה בגלל שמחפשים היתרים ללמוד דוקא מתי שלא צריך
 

קבצים מצורפים

  • ירחון האוצר #49.pdf
    1.9 MB · צפיות: 26
יישר כח על התשובה המסודרת והמקיפה
אגב זאת העיר כי מדברי האורחות חיים [הובא בב''י בסי' פט] נראה דאין צריך להקשיב לחזרה שכן כתב שם שהיו נוהגים לשאול אחד בשלום השני אחר הקדושה וגם האורחות חיים להרא''ש מבואר בדבריו דשרי ללמוד בעת החזרה וכמו שהבאת שם באות ג והנה פירושי האחרונים בדבריו דחוקים כי לשונו "ולא יספר ולא בעוד שש''ץ חוזר התפילה ומתפלל התפילה אא''כ בדברי תורה או בדבר מצוה או לתת שלום או להחזיר" ומבואר דשרי בד''ת ודבר מצוה ולתת שלום הרי להדיא שכל שיש בדבר צורך מצוה שרי
ובעצם הדבר שצריך עשרה שמכונים לתפילות הש''ץ ואם לא ברכותיו קרובות להיות ברכות לבטלה כמ''ש הרא''ש תמהתי בעבר שכן ברמ''א [בסי' נט סעי' ד כמדומני] מבואר דמה שצריך שיכונו הוא משום שבלא עשרה מכונים אין הש''ץ מוציא את היחיד [וכן מבואר בדברי הגר''א בסי' קכד סעי' ד ובדמשק אליעזר שם] מאחר וטעם הכונה הינה בשביל שהיחיד יוכל לצאת הרי שבזמננו שכולם בקאים מה צורך יש בכונה והנה נודע מש''כ הרמב''ם שלא בטלו בזמננו החזרה אע''פ שכולם בקאים משום שכאשר תקנו חז''ל את החזרה תקנו לכל הבתי כנסיות שכולם ולא הצריכו לבדוק בכל בית כנסת ובית כנסת אם יש שאינם בקאים וא''כ די לנו להשאיר את תקנת תפילת החזרה אבל מה צורך יש בעשרה מכוונים ובזה מבוארים היטב דברי האורחות חיים בשני הספרים הנ''ל ועכ''פ אם יש עשרה מכונים מין הדין שרי ומה שכתב המשנ''ב שיש לחוש שמא אחרים יבאו ללמוד המינו י''ל שהדבר נוגע בהא דקיי''ל שאין לנו לגזור גזירות מדעתנו
ועכ''פ הסכמת האחרונים לאסור בכל אופן
 
על דברי הארחות חיים מהרא"ש כתבנו בארוכה ע' גם במה שצרפתי
ארחות חיים והב"י אין לפני לעיין שם
אך ראה בתשובה באות ה' שמשאר הראשונים נראה שיש חיוב להקשיב לחזרה וכן מוכח בש"ע
על דברי המשנ"ב ראה בעמ' סד סה
 

קבצים מצורפים

  • ירחון האוצר.pdf
    282.4 KB · צפיות: 6
יישר כח
בענין דברי המשנ''ב יגעתי שם ולא מצאתי אולי כונתך למש''כ בראש עמ' סד ועכ''פ אינו מישב את הנ''ל ומ''מ הדין דין אמת ושכך פסק מרן שיש להקשיב לחזרה [ואם כי תמהתי בזה עומדת שבזמננו כולם בקאים, אם לכת''ר יש מה להשיב בזה היות ועסק בענין זה אשמח לחות דעתו]
 
בעמ' סד ד"ה לענ"ד (ובמע' סה הכוונתי לשו"ת שמע שלמה אבל לא כתבתי את כל דבריו, כדאי לעיין בספרו)
כבר הרמ"ע כתב שראוי שנחזיק עצמנו כלא בקיאים וראה בתחילת אות ב' מה שכתב האליה רבה
 
דפח''ח [אגב האליה רבה הוא זה שכתב שיש לנו להחזיק עצמנו כלא בקאים ודלא כהרמ''ע שם -כך משמע ממש''כ באות ב]
ובענין דברי האליה רבה שראוי לנו להחזיק עצמנו כלא בקאים לפ''ד היה לנו שלא לענות ברוך הוא וב''ש כדין שאינו בקי והרא''ש שכתב לכיון לברכות הש''ץ כתב באותו כלל [ד אות יט כמדומני] לענות ברוך הוא וברוך שמו וע''כ דאין טעם הכונה לש''ץ מטעמו של האליה רבה והנה אם לא שמע ברכה אחת גם לפ''ד אין ענין להקשיב שכן כיוצ''ב גם אינו בקי אינו יכול לצאת ע''י הש''ץ וזאת כי מלבד הצורך לשמוע הברכות מהש''ץ היה צריך גם לכון לצאת י''ח והש''ץ יכיון להוציא וכ''כ ובכל זה אין העולם נוהג כדבריו
[אגב ידועים דברי האבודרהם שהשומע חזרץ הש''ץ נחשב לו הדבר כמתפלל בעצמו והבאת דבריו בדברי תשובתך וכיוצ''ב העיר על דבריו בשו''ת המבי''ט כמדומני סי' קץ דא''כ היאך עונים ברוך הוא וב''ש וביאר שאין כונתו שממש יוצאים י''ח מהש''ץ אלא שזכותו של המתפלל בציבור ושכרו נחשבים כאילו התפלל תפילה נוספת כך מתוך הזיכרון ודברי המשנ''ב בסי' קכד שצריך לעמוד בחזרה מפני שיוצאים מהש''ץ מוקשים ביותר מכל הנ''ל ועוד יש להעיר על דבריו והראשונים כתבו טעמים אחרים לזה ואכמ''ל]
 
בעבר פרסמתי תשובה בס"ד על לימוד בחזרת הש"ץ שלהלכה אין שום היתר
כיום התפללתי במניין "בני תורה" והכהן למד מתחילת החזרה ועד לרצה לא הסיר את עיניו מהספר, ובאמצע ברכת רצה מישהו סימן לו שהוא צריך לעלות לדוכן, ובאמת הוא לא שם לב לזה כלל
אני די הזדעזעתי, שהוא לא נטל ידיו למרות שהוא סיים להתפלל לפני החזרה, וכמעט שגרם לבטל מצוות נשיאת כפיים כשהוא היה הכהן היחידי במניין, והוא היה כ"כ מרוכז שכמעט פסיק רישיה שלא ענה אמנים
כל זה בגלל שמחפשים היתרים ללמוד דוקא מתי שלא צריך
מרן אמר פעם שיש כאלו שמתי שצריך להתפלל הם לומדים, ומתי שצריך ללמוד הם מתפללים...
 
אגב האליה רבה הוא זה שכתב שיש לנו להחזיק עצמנו כלא בקאים ודלא כהרמ''ע שם
האליה רבה בתחילה ציטט את הרמ"ע שיש להחזיק עצמנו כלא בקיאים. והוסיף על דבריו שבסימן קא מוכח שאנו לא מכוונים בתפילה
 
מרן אמר פעם שיש כאלו שמתי שצריך להתפלל הם לומדים, ומתי שצריך ללמוד הם מתפללים...
ידוע מה שכתב בזה הכה''ח [בסי' קכד] אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וכי יש לך אחד שעמלו בתורה ואינו עושה נחת רוח ליוצרו אלא זה הוא הלומד בחזרת הש''ץ
אבל ביננו הדבר קשה ובמיוחד אחרי שסיימת תפילת לחש ואתה לוקח ספר הלכה לעיין בו ובדיוק כשאתה מגיעה לנימוקים החזן מתחיל ה' שפתי תפתח....
 
יש היתר בשות הרשלצ לרףרף בכותרות אך מוגבל בתנאים
כל האחרונים כתבו שהחשש הוא שמתוך שמרוכז בלימוד יענה אמן חטופה או קטופה. ובאמת לא זכיתי להבין הרי גם לקרוא את הכותרות יכול לגרום להיות מרוכז במה שקורא ולא במה ששומע ויענה אמן חטופה
 
כל האחרונים כתבו שהחשש הוא שמתוך שמרוכז בלימוד יענה אמן חטופה או קטופה. ובאמת לא זכיתי להבין הרי גם לקרוא את הכותרות יכול לגרום להיות מרוכז במה שקורא ולא במה ששומע ויענה אמן חטופה
בד"ככ המציאות שבזה לא כ"כ שקועים.
 
בד"כ קשה לעשות שתי פעולות גם לקרוא ולהבין וגם לשמוע לכן כל קריאה יכולה להפריע (למעט יחידים שכן מסוגלים אבל גם זה באיזה גבול)
 
בד"כ קשה לעשות שתי פעולות גם לקרוא ולהבין וגם לשמוע לכן כל קריאה יכולה להפריע (למעט יחידים שכן מסוגלים אבל גם זה באיזה גבול)
כמה וכמה פעמים יצא לי כך ולא הפריע לי להקשיב היטב.
ואה"נ לב יודע מרת נפשו.
 
כעת ראיתי שזה משנה ברורה מפורש בסי' קכ"ד ס"ק י"ז: ע"כ יש ליזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת חזרת הש"ץ ואפילו אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי שלא תהיה אמן יתומה כמו שיתבאר ג"כ לא יפה הם עושים שאם הלומדים יפנו ללימודם עמי הארץ ילמדו מהן שלא להאזין לש"ץ ויעסקו בשיחה בטילה ח"ו נמצאו מחטיאין את הרבים.
 
כעת ראיתי שזה משנה ברורה מפורש בסי' קכ"ד ס"ק י"ז: ע"כ יש ליזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת חזרת הש"ץ ואפילו אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי שלא תהיה אמן יתומה כמו שיתבאר ג"כ לא יפה הם עושים שאם הלומדים יפנו ללימודם עמי הארץ ילמדו מהן שלא להאזין לש"ץ ויעסקו בשיחה בטילה ח"ו נמצאו מחטיאין את הרבים.
כלומר שמבואר בדבריו שיש ב' בעיות.
ולפי"ז אם הוא מדקדק לשמוע והוא מתפלל עם אברכים שפיר דמי.
 
חזור
חלק עליון