לישה בשבת

[דוד בן פורת]

בס''ד
כבוד הרב כתוב בשו"ע או"ח סימן שכד :

(ג) אין גובלין מורסן לבהמה או לתרנגולים; אבל נותנים בו מים ומעביר בו תרווד או מקל שתי וערב, כיון שאינו ממרס בידו ולא מסבב התרווד או המקל, מותר. ומנערו מכלי אל כלי כדי שיתערב; ומותר לערב המורסן כדרכו בכלי אחד, ומחלק אותו בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמה; ומערב בכלי אחד אפי' כור ואפי' כורים. יש אוסרים ליתן מים על גבי מורסן בשבת, ולא אמרו שמוליך בו שתי וערב אלא כשהיו המים נתונים עליו מבעוד יום (וע"ל סי' שכ"א סי"ו גבי שום וחרדל כיצד נוהגין):
אבל בשו"ע או"ח סימן שכא יד כתוב:
אין מגבלין (פי' נתינת מים בקמח נקרא גיבול) קמח קלי, הרבה, שמא יבא ללוש קמח שאינו קלי. ומותר לגבל את הקלי מעט מעט. עד כאן:
למה הרב בחזון עובדיה פסח התיר לגבל חרוסת לפי סימן יד ולא החמיר לפי מה שכתוב בסימן שכד.
בכבוד רב
דוד