תודה רבה על המדריך בישול על העתיד. זה המעשה שהיה. השאלה שלי הוא שאלה בהל' בורר במעשה שכבר קרה.בישול אורז הוא הרבה יותר מהיר מבישול עוף.
ואורז לא מבשלים בתנור אלא בסיר, ועדיף סיר טפלון.
בתנור שנכבה. שהייה בכלי ראשון?!ובכלל מי אמר שמותר להשהות בתוך תנור?
לא מבין הבעיהואיך תשטוף עוף מבושל/אפוי
האורז לא היה ראוי לאכילה. היה חי וקשה. מסתבר שהמים בהתבנית לא היה מספיק גבוה, ולכן השכבה העליונה של האורז לא התבשל.ואם זה דרך אכילה למה לא תוציא ביד את האורז ותאכל מיד,
קליפה מהעכבת זהו דבר שדבוק בה מעיקר גידולוהרי לדידן בקליפה שמעכבת את האכילה אין דין בורר.
מקווה שעכשיו הסברתי יותר טובכנלע"ד, ויתכן שלא הבנתי נכון את הציור
תודה רבה. קליעה למטרה.נראה ברור שלכו"ע מותר לאכל כדרכו ויוציא האורז מתוך פיו...
ומבואר בחזון עובדיה (ח"ד עמוד ריז) שמותר להדיח בזרם מים פירות וירקות מן הליכלוך והאבק שעליהם ע"מ לאכול לאלתר, אפי' שיש בהם ממש, -דלא כמ"ב ועוד אחרונים שאוסרים- ומה שכתוב בשו"ע שאין שורין את הכרשינין במים להסיר הפסולת וכו' זה שלא לאלתר אך לאלתר בצורה של הדחה מותר, כדעת כמה וכמה אחרונים המחלקים בין הדחה לשרייה... ונראה שזה דומה לנידון דידן ויצא שמותר, אך לא כל מי שהתיר שם יתיר גם במקרה הזה עיי"ש... אך בכל מקרה הרב מביא שם בתחילת ההערה שגם שלא לאלתר הוי רק מדרבנן דלא כהביה"ל שכתב דהוי דאורייתא...
ועוד כתב הרב לעיל בעמוד קצא בהערה ש"אם נמצא על עלי החסה תולעת גדולה קצת מותר להסירה מן העלים כי התולעת עומדת בפני עצמה ואין בהסרתה משום איסור בורר, והוי כמשחל בינתא מחלבא."
לא הבנתי הדיחוי הזה.אך עדיין אינו דומה לכאן, ששם נראה שמיריי באחת, אך כשיש הרבה חשיב בורר,
לא מדובר שם בשעת אכילה ממש, והיינו שיושב בשולחן, ולא במטבח ליד זרם מים?מה שיותר פשוט להתיר שבעת אכילה ממש, מותר יהיה לסלק את האורז הדבוק מהעוף, ע"פ דברי הרמב"ן (ועוד ראשונים ואחרונים) שהביא הביה"ל שבשעת אכילה ממש, לא שייך בורר כלל,
אולי הכוונה הוא שבשניהם הדרך לאכלם, ורק שעתה אינו מעוניין לאכול השני? אורז חי, אפי' אם מברכים עליה, זה רק ראיה שהוא 'אוכל בדחק', לא שהוא אוכל בשופי.-אמנם כתב שם שא"א לסמוך ע"ז לכתחילה, אך א"א למחות במי שעושה כן שיש לו על מי לסמוך, אך כמה מגדולי האחרונים כן סמכו על היתר זה, והרב בחזו"ע סומך על היתר זה בצירוף עוד היתר- ובצירוף דעת כמה ראשונים שהביא בשיורי ברכה שלאלתר מותר לברור גם פסולת מאוכל,
וכן יש לצרף דעת כמה אחרונים ברמב"ם (שהוא גם לשון השו"ע בסעיף ג) שבשני מיני אוכלים יכול לסלק האוכל שאינו חפץ בו עתה בכדי לאכול את מה שהוא רוצה עתה, שכל דין אוכל מתוך פסולת הוא באוכל ופסולת ממש, אבל בשני מיני אוכלים שבורר לאכול לאלתר, מותר גם לסלק האוכל שאינו חפץ בו ולא חשיב פסולת מאוכל, (והזכיר שיטה זו גם בביה"ל שם, אלא שכתב שלענינן מעשה אין לזוז מדברי הרמ"א, מאחר שהרבה ראשונים חולקים ע"ז... אמנם חזי לאצטרופי הכא )
וגם דעת רש"י שאין דין ברירה בשני מיני אוכלים רק באוכל ופסולת, ולמרות שהאורז לא מבושל לא נראה לדון אותו כפסולת, שהרי ניתן לאוכלו גם כך ומברכים עליו ברכה חשובה בפה"א, כמו שמופיע בברכות לז. "הכוסס את האורז מברך בפה"א" למרות שדרכו להאכל מבושל ולא חי , כי "מיני זרעונים חשיבי" - כך הביא בהלכות ברכות הברכ"י בשם הרי"ד כמדומני... א"כ רואים שיש עליהם שם של אוכל למרות שהם לא מבושלים...
לא הבנתי הדיחוי הזה.
אמת, וכאן הבאתי אופן היתר נוסף, ולא דיברתי כעת על שטיפה במים אלא עוד אופן היתר לסלק האורז מן העוף.לא מדובר שם בשעת אכילה ממש, והיינו שיושב בשולחן, ולא במטבח ליד זרם מים?
זה שמברכים עליו ברכה חשובה, ולא שהכל בלבד - כמו שהוא הדין כן בכל הפירות שטובים מבושלים מחיים שאם אוכלים חיים מברך שהכל - זה הראיה שנחשב יותר מאשר נאכל ע"י הדחק.... אבל לגופו של עניין נראה לי שאתה צודק בזה ולא הא בהא תליא... שאפי' שמברכים עליו ברכה חשובה מצד כולשהו שהוא חשוב יותר משאר פירות, עדיין לא משנה את המציאות שהוא נאכל ע"י הדחק כשהוא לא מבושל, ויהיה בו דין ברירה מדרבנן כמו שכתב המגיד משנה ופסקו אותו המ"א והאחרונים לגבי עלי ירק מעופשין, שאם ראויין לאכול ע"י הדחק מחזי כבורר ואסור מדרבנן גם אם נאמר שאין דין בורר בשני מיני אוכלים.. וכן גם לשיטת האחרונים הנ"ל ברמב"ם כבר לא יחשב אוכל מאוכל אלא פסולת מאוכל...אולי הכוונה הוא שבשניהם הדרך לאכלם, ורק שעתה אינו מעוניין לאכול השני? אורז חי, אפי' אם מברכים עליה, זה רק ראיה שהוא 'אוכל בדחק', לא שהוא אוכל בשופי.