לכבוד שבת הכנסנו מבעוד יום לתנור תבנית אם עוף ואורז. העוף התבשל מספיק והאורז לא. מהו הפתרון לבעיה של בורר?
בתנור שנכבה. שהייה בכלי ראשון?!
לא מבין הבעיה
האורז לא היה ראוי לאכילה. היה חי וקשה. מסתבר שהמים בהתבנית לא היה מספיק גבוה, ולכן השכבה העליונה של האורז לא התבשל.
קליפה מהעכבת זהו דבר שדבוק בה מעיקר גידולו
מקווה שעכשיו הסברתי יותר טוב
נראה ברור שלכו"ע מותר לאכל כדרכו ויוציא האורז מתוך פיו...
ומבואר בחזון עובדיה (ח"ד עמוד ריז) שמותר להדיח בזרם מים פירות וירקות מן הליכלוך והאבק שעליהם ע"מ לאכול לאלתר, אפי' שיש בהם ממש, -דלא כמ"ב ועוד אחרונים שאוסרים- ומה שכתוב בשו"ע שאין שורין את הכרשינין במים להסיר הפסולת וכו' זה שלא לאלתר אך לאלתר בצורה של הדחה מותר, כדעת כמה וכמה אחרונים המחלקים בין הדחה לשרייה... ונראה שזה דומה לנידון דידן ויצא שמותר, אך לא כל מי שהתיר שם יתיר גם במקרה הזה עיי"ש... אך בכל מקרה הרב מביא שם בתחילת ההערה שגם שלא לאלתר הוי רק מדרבנן דלא כהביה"ל שכתב דהוי דאורייתא...
ועוד כתב הרב לעיל בעמוד קצא בהערה ש"אם נמצא על עלי החסה תולעת גדולה קצת מותר להסירה מן העלים כי התולעת עומדת בפני עצמה ואין בהסרתה משום איסור בורר, והוי כמשחל בינתא מחלבא." אך עדיין אינו דומה לכאן, ששם נראה שמיריי באחת, אך כשיש הרבה חשיב בורר, ועוד שהביא שם עוד אחרונים שמתירים וטעמיהם לא שייכים הנה.. עיי"ש
מה שיותר פשוט להתיר שבעת אכילה ממש, מותר יהיה לסלק את האורז הדבוק מהעוף, ע"פ דברי הרמב"ן (ועוד ראשונים ואחרונים) שהביא הביה"ל שבשעת אכילה ממש, לא שייך בורר כלל, -אמנם כתב שם שא"א לסמוך ע"ז לכתחילה, אך א"א למחות במי שעושה כן שיש לו על מי לסמוך, אך כמה מגדולי האחרונים כן סמכו על היתר זה, והרב בחזו"ע סומך על היתר זה בצירוף עוד היתר- ובצירוף דעת כמה ראשונים שהביא בשיורי ברכה שלאלתר מותר לברור גם פסולת מאוכל,
וכן יש לצרף דעת כמה אחרונים ברמב"ם (שהוא גם לשון השו"ע בסעיף ג) שבשני מיני אוכלים יכול לסלק האוכל שאינו חפץ בו עתה בכדי לאכול את מה שהוא רוצה עתה, שכל דין אוכל מתוך פסולת הוא באוכל ופסולת ממש, אבל בשני מיני אוכלים שבורר לאכול לאלתר, מותר גם לסלק האוכל שאינו חפץ בו ולא חשיב פסולת מאוכל, (והזכיר שיטה זו גם בביה"ל שם, אלא שכתב שלענינן מעשה אין לזוז מדברי הרמ"א, מאחר שהרבה ראשונים חולקים ע"ז... אמנם חזי לאצטרופי הכא )
וגם דעת רש"י שאין דין ברירה בשני מיני אוכלים רק באוכל ופסולת, ולמרות שהאורז לא מבושל לא נראה לדון אותו כפסולת, שהרי ניתן לאוכלו גם כך ומברכים עליו ברכה חשובה בפה"א, כמו שמופיע בברכות לז. "הכוסס את האורז מברך בפה"א" למרות שדרכו להאכל מבושל ולא חי , כי "מיני זרעונים חשיבי" - כך הביא בהלכות ברכות הברכ"י בשם הרי"ד כמדומני... א"כ רואים שיש עליהם שם של אוכל למרות שהם לא מבושלים...
אך לגבי הדחה במים נראה שעדיין צריך בירור...
ומבואר בחזון עובדיה (ח"ד עמוד ריז) שמותר להדיח בזרם מים פירות וירקות מן הליכלוך והאבק שעליהם ע"מ לאכול לאלתר, אפי' שיש בהם ממש, -דלא כמ"ב ועוד אחרונים שאוסרים- ומה שכתוב בשו"ע שאין שורין את הכרשינין במים להסיר הפסולת וכו' זה שלא לאלתר אך לאלתר בצורה של הדחה מותר, כדעת כמה וכמה אחרונים המחלקים בין הדחה לשרייה... ונראה שזה דומה לנידון דידן ויצא שמותר, אך לא כל מי שהתיר שם יתיר גם במקרה הזה עיי"ש... אך בכל מקרה הרב מביא שם בתחילת ההערה שגם שלא לאלתר הוי רק מדרבנן דלא כהביה"ל שכתב דהוי דאורייתא...
ועוד כתב הרב לעיל בעמוד קצא בהערה ש"אם נמצא על עלי החסה תולעת גדולה קצת מותר להסירה מן העלים כי התולעת עומדת בפני עצמה ואין בהסרתה משום איסור בורר, והוי כמשחל בינתא מחלבא." אך עדיין אינו דומה לכאן, ששם נראה שמיריי באחת, אך כשיש הרבה חשיב בורר, ועוד שהביא שם עוד אחרונים שמתירים וטעמיהם לא שייכים הנה.. עיי"ש
מה שיותר פשוט להתיר שבעת אכילה ממש, מותר יהיה לסלק את האורז הדבוק מהעוף, ע"פ דברי הרמב"ן (ועוד ראשונים ואחרונים) שהביא הביה"ל שבשעת אכילה ממש, לא שייך בורר כלל, -אמנם כתב שם שא"א לסמוך ע"ז לכתחילה, אך א"א למחות במי שעושה כן שיש לו על מי לסמוך, אך כמה מגדולי האחרונים כן סמכו על היתר זה, והרב בחזו"ע סומך על היתר זה בצירוף עוד היתר- ובצירוף דעת כמה ראשונים שהביא בשיורי ברכה שלאלתר מותר לברור גם פסולת מאוכל,
וכן יש לצרף דעת כמה אחרונים ברמב"ם (שהוא גם לשון השו"ע בסעיף ג) שבשני מיני אוכלים יכול לסלק האוכל שאינו חפץ בו עתה בכדי לאכול את מה שהוא רוצה עתה, שכל דין אוכל מתוך פסולת הוא באוכל ופסולת ממש, אבל בשני מיני אוכלים שבורר לאכול לאלתר, מותר גם לסלק האוכל שאינו חפץ בו ולא חשיב פסולת מאוכל, (והזכיר שיטה זו גם בביה"ל שם, אלא שכתב שלענינן מעשה אין לזוז מדברי הרמ"א, מאחר שהרבה ראשונים חולקים ע"ז... אמנם חזי לאצטרופי הכא )
וגם דעת רש"י שאין דין ברירה בשני מיני אוכלים רק באוכל ופסולת, ולמרות שהאורז לא מבושל לא נראה לדון אותו כפסולת, שהרי ניתן לאוכלו גם כך ומברכים עליו ברכה חשובה בפה"א, כמו שמופיע בברכות לז. "הכוסס את האורז מברך בפה"א" למרות שדרכו להאכל מבושל ולא חי , כי "מיני זרעונים חשיבי" - כך הביא בהלכות ברכות הברכ"י בשם הרי"ד כמדומני... א"כ רואים שיש עליהם שם של אוכל למרות שהם לא מבושלים...
אך לגבי הדחה במים נראה שעדיין צריך בירור...
תודה רבה. קליעה למטרה.
לא הבנתי הדיחוי הזה.
לא מדובר שם בשעת אכילה ממש, והיינו שיושב בשולחן, ולא במטבח ליד זרם מים?
אולי הכוונה הוא שבשניהם הדרך לאכלם, ורק שעתה אינו מעוניין לאכול השני? אורז חי, אפי' אם מברכים עליה, זה רק ראיה שהוא 'אוכל בדחק', לא שהוא אוכל בשופי.
מבואר מלשון הרב שם שכתב: כי התולעת עומדת בפני עצמה ואין בהסרתה משום איסור בורר, והוי כמשחל בינתא מחלבא, משמע בגלל שיש תולעת אחת קטנה ע"ג דבר גדול לא חשיב ברירה, אלא חשיב שהתולעת מונחת ע"ג העלה, ונטילתה משם לא חשיבא פעולת ברירה. (כעין הדין שכתבו האחרונים כשיש כמה מינים מונחים בקערה אחת זה על גב זה מותר לסלק העליונים כדי להגיע למין שתחתיו ולא הוי בכלל בורר, כי לא בא כלל לגדר תערובת) אך כשיש כמה וכמה נראה פשוט שזהו בכלל בורר...
אמת, וכאן הבאתי אופן היתר נוסף, ולא דיברתי כעת על שטיפה במים אלא עוד אופן היתר לסלק האורז מן העוף.
זה שמברכים עליו ברכה חשובה, ולא שהכל בלבד - כמו שהוא הדין כן בכל הפירות שטובים מבושלים מחיים שאם אוכלים חיים מברך שהכל - זה הראיה שנחשב יותר מאשר נאכל ע"י הדחק.... אבל לגופו של עניין נראה לי שאתה צודק בזה ולא הא בהא תליא... שאפי' שמברכים עליו ברכה חשובה מצד כולשהו שהוא חשוב יותר משאר פירות, עדיין לא משנה את המציאות שהוא נאכל ע"י הדחק כשהוא לא מבושל, ויהיה בו דין ברירה מדרבנן כמו שכתב המגיד משנה ופסקו אותו המ"א והאחרונים לגבי עלי ירק מעופשין, שאם ראויין לאכול ע"י הדחק מחזי כבורר ואסור מדרבנן גם אם נאמר שאין דין בורר בשני מיני אוכלים.. וכן גם לשיטת האחרונים הנ"ל ברמב"ם כבר לא יחשב אוכל מאוכל אלא פסולת מאוכל...
נושאים דומים בפורום
