• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

"למדני חוקיך" בספירת העומר

מרן הראש"ל הביא בשיעורו (מוצ"ש אמור תשפ"ב, ע"פ מה שאמר בשיעורו לפני מספר שנים) ששליח ציבור שלא רוצה להתבייש בכך ששכח ספירת העומר, יוכל לברך ולומר "ברוך אתה ה'" ואז יאמר בשקט "למדני חוקיך" ויסיים הברכה בקול. ואמר שאין בזה בעיה של אמן יתומה שהציבור עונים, כי סו"ס זה שבח להקב"ה וכו'.
וצ"ע, איך יהיה אפשר לעשות כן? והרי יתכן שיש כאלו ששכחו לספור באחד הימים ומכוונים לצאת יד"ח מהשליח ציבור, ובוודאי שלא יכולים לצאת בברכה כזו, ולכאורה מטעם זה היה צריך להורות שלא לנהוג כן.
טענה גדולה...

לכאורה בפשטות אה"נ ולא נחית להא מו"ר מרן שליט"א

וכן בעקרון בד"כ לא מצוי שיוצאים ידי חובה ללא שמודיעים לש"צ (ואזי: אם לא יודיעו לכאורה אין כאלה - ואין בעיה... ואם יש כאלה אכן כן זו בעיה...)

והאמת היא כי היה באפשר לחדש חידוש גדול למדי. והוא, שכל כמה שהשומע שומע ברכה שלמה הרי אפילו שלמעשה זו לא ברכה מ"מ כיון שמבחינתו זו ברכה שלמה אה"נ יוצא ידי חובה...

ועל אף שהוא חידוש מפליג למדי מ"מ אפשר גם אפשר להבינו...

אכן זהו חידוש עצום למדי ולא יתכן... והקב"ה חדי וכו'
 
לכאורה בפשטות אה"נ ולא נחית להא מו"ר מרן שליט"א

וכן בעקרון בד"כ לא מצוי שיוצאים ידי חובה ללא שמודיעים לש"צ (ואזי: אם לא יודיעו לכאורה אין כאלה - ואין בעיה... ואם יש כאלה אכן כן זו בעיה...)
כך הרב אמר בעצמו, והובא לעיל:
הוא אמר שזה לא מצוי. והוסיף שצריך שומע ומשמיע יחדיו מכוונים.
 
קודם כל איזה זכות שזכיתי לכוון לרב @בנימין לוריא !
ואחר עיון פה בתשובות אולי צריך לומר שבאמת מרן שליט"א סובר שבגלל שברכות לא מעכבות, ומאידך יש פה כבוד התורה ואולי גם בושה גדולה וחילול השם אם הרב לא יברך, אולי בזה הוא יעדיף שיפסידו ברכות (שלא מעכבות) מאשר הבושה וחילול השם.

רק השאלה השנייה ששאלתי באשכול שלי, ולא ראיתי שדיברנו עליה פה - הרי כל הקהל עונה אחריו אמן, לכאורה מכשילם באמן לבטלה, וזו כבר ממש בעיה. לא מסתבר שבשביל הבושה של הרב וכו' נורה לו להכשיל ציבור שלם באמן לבטלה.
 
מה יעשה עם שם "אלוקינו", הרי גם אותו לא יכול לומר סתם. וניחא שם ה' אמר כחלק מפסוק, אך כיצד יאמר את שם "אלוקינו"?
מעניין שבעלון האחרון (אחרי מות-קדושים) נכתב:
1747387186100.png
וכתב "ברוך אתה ה', למדני חוקיך, אשר קדשנו", והשמיט שם "אלוקינו".
 
רק השאלה השנייה ששאלתי באשכול שלי, ולא ראיתי שדיברנו עליה פה - הרי כל הקהל עונה אחריו אמן, לכאורה מכשילם באמן לבטלה, וזו כבר ממש בעיה. לא מסתבר שבשביל הבושה של הרב וכו' נורה לו להכשיל ציבור שלם באמן לבטלה.
השאלה אם זה נקרא "ברכה לבטלה" הרי הוא לא בירך ברכה לבטלה, ולכאו' מאי שנא מאשר לענות אמן על "רצה נא במנוחתנו" או "זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה" וכד'. הרי סו"ס הוא כן בירך את ה' במקום הראוי לכך, רק שהוא עצמו מנוע מלהזכיר שם ה' מחשש ברכה לבטלה.
 
השאלה אם זה נקרא "ברכה לבטלה" הרי הוא לא בירך ברכה לבטלה, ולכאו' מאי שנא מאשר לענות אמן על "רצה נא במנוחתנו" או "זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה" וכד'. הרי סו"ס הוא כן בירך את ה' במקום הראוי לכך, רק שהוא עצמו מנוע מלהזכיר שם ה' מחשש ברכה לבטלה.

אמן לבטלה בהגדרה זה רק אמן על ברכה לבטלה?
הייתי בטוח שאם מישהו אומר "ברוך בורא פרי העץ" (ואני לא שמעתי היטב וחשבתי שהוא הזכיר שם ומלכות) ואמרתי אמן - זה גם בעיה. זה לא נכון?
ואפשר לומר שרצה נא במנוחתנו זה סוף סוף בקשה ואפשר לומר אמן,פה חשבתי שזה ברכה אבל באמת זה רק לימוד
 
אמן לבטלה בהגדרה זה רק אמן על ברכה לבטלה?
הייתי בטוח שאם מישהו אומר "ברוך בורא פרי העץ" (ואני לא שמעתי היטב וחשבתי שהוא הזכיר שם ומלכות) ואמרתי אמן - זה גם בעיה. זה לא נכון?
ואפשר לומר שרצה נא במנוחתנו זה סוף סוף בקשה ואפשר לומר אמן,פה חשבתי שזה ברכה אבל באמת זה רק לימוד
הברכה היא באמת במקומה. הוא באמת סופר כעת ספירת העומר, וגם לפי חלק מהדעות חייב לברך.
רק שאנחנו חוששים שהוא לא חייב לברך, ואומרים לו שלא יאמר שם ומלכות, אבל גם ברכה בלי שם ומלכות יש לה חשיבות.
כמו לדוגמא, מי שחושש לברך המפיל אחרי חצות ומברך בלי שו"מ, שעונים אחריו אמן.
 
הברכה היא באמת במקומה. הוא באמת סופר כעת ספירת העומר, וגם לפי חלק מהדעות חייב לברך.
רק שאנחנו חוששים שהוא לא חייב לברך, ואומרים לו שלא יאמר שם ומלכות, אבל גם ברכה בלי שם ומלכות יש לה חשיבות.
כמו לדוגמא, מי שחושש לברך המפיל אחרי חצות ומברך בלי שו"מ, שעונים אחריו אמן.

לא ידעתי! יפה
השאלה האם מישהו דיבר על אדם שבאמת מברך אבל בשקט אומר למדני חוקיך וכו,ומישהו אחר אומר אמן ומתכוון כאילו באמת זה אמן על ברכה אמיתית(ולא פסולה על ידי הפסק וכו) - האם זה לא בעיה
 
הברכה היא באמת במקומה. הוא באמת סופר כעת ספירת העומר, וגם לפי חלק מהדעות חייב לברך.
רק שאנחנו חוששים שהוא לא חייב לברך, ואומרים לו שלא יאמר שם ומלכות, אבל גם ברכה בלי שם ומלכות יש לה חשיבות.
כמו לדוגמא, מי שחושש לברך המפיל אחרי חצות ומברך בלי שו"מ, שעונים אחריו אמן.
כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה
 
מה יעשה עם שם "אלוקינו", הרי גם אותו לא יכול לומר סתם. וניחא שם ה' אמר כחלק מפסוק, אך כיצד יאמר את שם "אלוקינו"?
אולי יכול לומר: "ברוך... אלוקינו" ובלחש יגיד "כרת עמנו ברית בחורב" (פסוק בפרשת ואתחנן: " ה' אלוקינו כרת עמנו ברית החורבן" ) וממשיך "מלך העולם..."
 
אולי יכול לומר: "ברוך... אלוקינו" ובלחש יגיד "כרת עמנו ברית בחורב" (פסוק בפרשת ואתחנן: " ה' אלוקינו כרת עמנו ברית החורבן" ) וממשיך "מלך העולם..."
א. אה"נ, אבל הרב אמר שיאמר "למדני חוקיך".
ב. זה לוקח יותר זמן.
ג. בד"כ נוהגים לעצור מעט אחרי שם ה' (ראה כאן וכאן), ואז יש שהות לומר, אבל אחרי שם "אלוקינו" לא עוצרים.
 
חזור
חלק עליון