מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו)
כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה לאסור להעמיד מלך איש נכרי, הרי בלאו הכי אינו נבחר אלא על פי נביא, והנביא לא יבחר אלא מישראל.
ולכאורה יש ליישב בפשיטות, שאם מינו מלך שלא על פי נביא, אע"פ שביטלו מצוה ועשו שלא כדין, מ"מ לא עברו בלאו, אבל אם מינו איש נכרי, עברו בלאו של "לא תוכל לתת עליך" וגו', וא"כ נפק"מ היכא שעברו ומינו שלא על פי נביא איש נכרי, שיעברו בלאו.
אכן עדיין קשה שמצינו כמה הלכות במלך שאין בהם לאו, כגון מש"כ הרמב"ם שם בה"ו שאין מעמידין מלך מי שהיה לו אומנות מבוזה, וכן מש"כ תוס' ביבמות מה: בשם התוספתא שאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה, וכתבו התוס' שם שאינו אלא מדרבנן. עכ"פ בזה הרי אם עברו ומינו לא עברו בלאו, רק הוי דין לכתחילה, וא"כ קשה כנ"ל מאי נפק"מ בזה לדידן, הרי בלאו הכי אינו מתמנה אלא על פי נבואה, והקב"ה לא יבחר בו, ומה שייך בזה דינים כלפינו.
והרמב"ן שם תירץ, שבזמן שאין נביא ממנים מלך לכתחילה שלא על פי נביא, כמו שעשו בבית שני בזמן מלכי בית חשמונאי, שכבר פסקה הנבואה, ובזה נפק"מ שלא למנות מלך שאינו מישראל. ולפי"ז ניחא ג"כ לענין שאר הדינים הנ"ל.
שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו)
כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה לאסור להעמיד מלך איש נכרי, הרי בלאו הכי אינו נבחר אלא על פי נביא, והנביא לא יבחר אלא מישראל.
ולכאורה יש ליישב בפשיטות, שאם מינו מלך שלא על פי נביא, אע"פ שביטלו מצוה ועשו שלא כדין, מ"מ לא עברו בלאו, אבל אם מינו איש נכרי, עברו בלאו של "לא תוכל לתת עליך" וגו', וא"כ נפק"מ היכא שעברו ומינו שלא על פי נביא איש נכרי, שיעברו בלאו.
אכן עדיין קשה שמצינו כמה הלכות במלך שאין בהם לאו, כגון מש"כ הרמב"ם שם בה"ו שאין מעמידין מלך מי שהיה לו אומנות מבוזה, וכן מש"כ תוס' ביבמות מה: בשם התוספתא שאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה, וכתבו התוס' שם שאינו אלא מדרבנן. עכ"פ בזה הרי אם עברו ומינו לא עברו בלאו, רק הוי דין לכתחילה, וא"כ קשה כנ"ל מאי נפק"מ בזה לדידן, הרי בלאו הכי אינו מתמנה אלא על פי נבואה, והקב"ה לא יבחר בו, ומה שייך בזה דינים כלפינו.
והרמב"ן שם תירץ, שבזמן שאין נביא ממנים מלך לכתחילה שלא על פי נביא, כמו שעשו בבית שני בזמן מלכי בית חשמונאי, שכבר פסקה הנבואה, ובזה נפק"מ שלא למנות מלך שאינו מישראל. ולפי"ז ניחא ג"כ לענין שאר הדינים הנ"ל.