למה נשים פטורות ממצות תלמוד תורה

[נצבים וילך]

הלימוד בגמ' קידושין ולמדתם ולמדתם אני מכיר. השאלה שלי היא לא מה הלימוד ומה המקור. אלא האם כתוב סיבה שבגללה פטרה אותם התורה ממצות תלמוד תורה.

 

[פשוט]

יש באבודרהם על סיבת פטורם במ"ע שהז"ג, ואולי גם שייך הטעם בתלמוד תורה, וצריך תלמוד.

 

[בשורות טובות]

יש באבודרהם על סיבת פטורם במ"ע שהז"ג, ואולי גם שייך הטעם בתלמוד תורה, וצריך תלמוד.

מבואר בביאור הגר"א אורח חיים סימן מז סעיף יד
דהטעם שפטורות משום שהוא מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

 

[בשורות טובות]

מבואר בביאור הגר"א אורח חיים סימן מז סעיף יד
דהטעם שפטורות משום שהוא מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

יש רק לעיין בדבר דהרי מרן כתב שם נשים מברכות ברכות התורה, וביאר הגר"א הטעם שמברכות משום דהוא מ"ע שהזמן גרמא
והרי לדידן נשים לא מברכות על מ"ע שהזמן גרמא, ובשלמא לדעת הגר"א ניחא, אך מה יענה למרן אמאי מברכות?

 

[נצבים וילך]

שהוא מצות עשה שהזמן גרמא

בגמ' קידושין לד. אמרו דלאו מ"ע שהזמן גרמא הוא.
וכנראה גם כוונת הגר"א הוא, דכשם שמברכות על מ"ע שהזמ"ג אע"פ שפטורות, כך מברכות גם על מצות תלמוד תורה אע"פ שפטורות

 

[נצבים וילך]

האם כתוב סיבה שבגללה פטרה אותם התורה ממצות תלמוד תורה.

כל הסבר יעזור לי, בפשט או ברמז או בדרוש או בסוד.

 

[אליאב צוף]

בגמ' קידושין פטרו את הנשים מתלמוד תורה ומה שהוזכר כאן, אבל משמע שאין בכך איסור..
האיסור הובא במשנה בסוטה בדף כ,א . ובגמ' כא,ב מבואר שהאיסור הוא מחמת החשש שמא מחכמת התורה היא תלמד להיות ערמומית ולעשות דברים בהצנע.

 

[נצבים וילך]

ובגמ' כא,ב מבואר שהאיסור הוא מחמת החשש שמא מחכמת התורה היא תלמד להיות ערמומית

אבל זה נאמר רק בתורה שבע"פ כמ"ש הרמב"ם ת"ת א ג והב"ח יו"ד רמו. ואני שואל מדוע אינה חייבת במצות תלמוד תורה בתורה שבכתב כשם שחייבת בכל מצוה שאין הזמן גרמא

 

[הצבי]

לדעות הסוברות שמצות ת"ת חלה בכל רגע ורגע, (וכך כתב גם בב"י או"ח מז, למרות שבשו"ע הלכות ת"ת העתיק דברי הרמב"ם שמשמע ממנו שהחיוב הוא בקביעת עיתים ומה שמוסיף יתר מכך הוי רשות ולא חובה... וצריך להתיישב בדבר) א"כ שייך הטעם שהוזכר לגבי מעש"ג, שהאישה צריכה להיות פנויה לצרכי הבית ולכן פטרוה....

 

[פשוט]

ואני שואל מדוע אינה חייבת במצות תלמוד תורה בתורה שבכתב כשם שחייבת בכל מצוה שאין הזמן גרמא

לשון רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות: "ומצות עשה שהזמן גרמא - הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה.

ומצות עשה שלא הזמן גרמא - הם המצות המחוייבות בכל הזמנים, כגון מזוזה ומעקה והצדקה.

וכבר ידעת שהעיקר אצלנו אין למדין מן הכללות, ומה שאמר כל אמנם רוצה לומר הרוב, ואמנם מה שהנשים מחוייבות ממצות עשה ומה שאינן מחוייבות ממה שמגיע אליהן אינו תלוי בכלל, ואמנם נמסרים על פה והם דברים שבאו בקבלה. הלא ידעת, שאכילת מצה בלילי פסחים ושמחה במועדים והקהל ותפילה ומקרא מגילה ונר חנוכה ונר שבת וקידוש היום, אלו כולם מצות עשה שהזמן גרמא, וכל אחד מהם מחוייבות על הנשים כמו שהם מחוייבות לאנשים. וכמו כן מצות פריה ורביה ותלמוד תורה ופדיון הבן, כל אחד מהם מצות עשה שלא הזמן גרמא, ואף על פי כן אין הנשים חייבות בהן. ואמנם נמסרים על פה כמו שזכרנו."

ומדבריו אני למד, שזה התחיל הפוך, קודם חז"ל בדקו ודרשו על כל מצוה ומצוה האם נשים חייבות בה, ולאחר שדרשו הדרשות מדקדוק הפסוקים ושאר מידות שהתורה נדרשת, קבעו איזו מצוה נשים חייבות ואיזו נשים פטורות. ומזה הם הולידו כלל, שמצוות עשה שהז"ג נשים פטורות ושאין הז"ג נשים חייבות. ואין כלל בלי יוצא מן הכלל.
כך שאין מקום לשאלה מדוע נשים פטורות ממצוות ת"ת והלא היא מצוות עשה שאין הז"ג. ודו"ק.

 

[הצבי]

לשון רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות: "ומצות עשה שהזמן גרמא - הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה.

ומצות עשה שלא הזמן גרמא - הם המצות המחוייבות בכל הזמנים, כגון מזוזה ומעקה והצדקה.

וכבר ידעת שהעיקר אצלנו אין למדין מן הכללות, ומה שאמר כל אמנם רוצה לומר הרוב, ואמנם מה שהנשים מחוייבות ממצות עשה ומה שאינן מחוייבות ממה שמגיע אליהן אינו תלוי בכלל, ואמנם נמסרים על פה והם דברים שבאו בקבלה. הלא ידעת, שאכילת מצה בלילי פסחים ושמחה במועדים והקהל ותפילה ומקרא מגילה ונר חנוכה ונר שבת וקידוש היום, אלו כולם מצות עשה שהזמן גרמא, וכל אחד מהם מחוייבות על הנשים כמו שהם מחוייבות לאנשים. וכמו כן מצות פריה ורביה ותלמוד תורה ופדיון הבן, כל אחד מהם מצות עשה שלא הזמן גרמא, ואף על פי כן אין הנשים חייבות בהן. ואמנם נמסרים על פה כמו שזכרנו."

ומדבריו אני למד, שזה התחיל הפוך, קודם חז"ל בדקו ודרשו על כל מצוה ומצוה האם נשים חייבות בה, ולאחר שדרשו הדרשות מדקדוק הפסוקים ושאר מידות שהתורה נדרשת, קבעו איזו מצוה נשים חייבות ואיזו נשים פטורות. ומזה הם הולידו כלל, שמצוות עשה שהז"ג נשים פטורות ושאין הז"ג נשים חייבות. ואין כלל בלי יוצא מן הכלל.
כך שאין מקום לשאלה מדוע נשים פטורות ממצוות ת"ת והלא היא מצוות עשה שאין הז"ג. ודו"ק.

מלשון הרמב"ם נראה שאין הדבר תלוי בדרשת חכמים, אלא בקבלה ומסורת דור לדור הלמ"מ... וא"כ שייכת השאלה מה טעמא דקרא להוציא הנשים מכלל מצוה זו...

 

[אליאב צוף]

זה גמרא מפורשת בקידושין לג,לד שדנה בדברי המשנה שכל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות וכו' ובגמ' כתוב שאין זה כלל אלא יש מצוות יוצאות דופן שאע"פ שאין הזמן גרמא ונשים פטורות כגון: ת"ת, פריה ורביה ופדיון הבן.
והטעם שאשה אינה חייבת ללמוד בעצמה , הוא כמו שאמרת משום ג"ש ולמדתם, כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו.
ואין אחרים מצווים ללמדה כנז' במשנה בסוטה ולר' אליעזר יש בזה אפ' איסור, וכך פסקו הרמב"ם והטוש"ע והנ"מ בתורה שבע"פ, ואם כן יוצא שזה המקור לטעם שאשה אסורה בלימוד תורה שבע"פ, או לכל הפחות פטורה מלימוד תורה שבכתב.
וזיל בתר טעמא - מה טעם צוו חכמים שלא ילמד בתו תורה מפני שרוב נשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאין דברי תורה לדברי הבאי לפי עניון דעתן כלשון הרמב"ם, וממשיך הרמב"ם לכן אמרו חכמים כל המלמד לבתו תורה כאילו מלמדה תפלות וכו'.
והאמת שהכל מפורש ברמב"ם ולא היה צריך לכל האורך, רק רציתי לעשות סדר בדברים..

 

[פשוט]

מלשון הרמב"ם נראה שאין הדבר תלוי בדרשת חכמים, אלא בקבלה ומסורת דור לדור הלמ"מ... וא"כ שייכת השאלה מה טעמא דקרא להוציא הנשים מכלל מצוה זו...

נכון

 

[נצבים וילך]

חז"ל בדקו ודרשו על כל מצוה ומצוה האם נשים חייבות בה, ולאחר שדרשו הדרשות מדקדוק הפסוקים ושאר מידות שהתורה נדרשת, קבעו איזו מצוה נשים חייבות ואיזו נשים פטורות. ומזה הם הולידו כלל, שמצוות עשה שהז"ג נשים פטורות ושאין הז"ג נשים חייבות.

והטעם שאשה אינה חייבת ללמוד בעצמה, הוא כמו שאמרת משום ג"ש ולמדתם, כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו.

כל דבריכם אמת ויציב.
זה המקור שאינה חייבת. אבל זה לא הסיבה שאינה חייבת.
כלומר, אילו הייתי שואל "מנא לן" שפטורה, עניתם כהלכה. במקרה זה השאלה היא אחרי שידוע לנו שפטורה מדרשת הפסוקים כמו שאמרו חז"ל במסכת קידושין, והשאלה היא מהו "טעמא דקרא", מדוע פטרה אותה התורה ממצות תלמוד תורה.

ואין אחרים מצווים ללמדה כנז' במשנה בסוטה ולר' אליעזר יש בזה אפ' איסור, וכך פסקו הרמב"ם והטוש"ע והנ"מ בתורה שבע"פ, ואם כן יוצא שזה המקור לטעם שאשה אסורה בלימוד תורה שבע"פ, או לכל הפחות פטורה מלימוד תורה שבכתב.

לא הבנתי, כיון שהמלמד בתו תורה שבכתב אינו מלמדה תפלות, כיצד זה יכול להיות סיבה שאינה מחוייבת ללמוד תורה שבכתב?

 

[פשוט]

כל דבריכם אמת ויציב.
זה המקור שאינה חייבת. אבל זה לא הסיבה שאינה חייבת.
כלומר, אילו הייתי שואל "מנא לן" שפטורה, עניתם כהלכה. במקרה זה השאלה היא אחרי שידוע לנו שפטורה מדרשת הפסוקים כמו שאמרו חז"ל במסכת קידושין, והשאלה היא מהו "טעמא דקרא", מדוע פטרה אותה התורה ממצות תלמוד תורה.

שים לבך על מה עניתי לך.

ואני שואל מדוע אינה חייבת במצות תלמוד תורה בתורה שבכתב כשם שחייבת בכל מצוה שאין הזמן גרמא

 

[nati]

לכאו' או כמו שאמרו לעיל משם הגר''א שזה מ''ע שהזמן גרמא, והסברא בזה אולי שכל רגע זה חיוב אחר, ומה שתלמד בעוד דקה לא ישלים את מה שלא למדת עכשיו.
או כמו שהביאו שפטורה מתורה שבע''פ ואף יש איסור וממילא פטורה גם מתורה שבכתב, שהרי אי אפשר להבין תורה שבכתב בלי תורה שבע''פ.

 

[אליאב צוף]

כל דבריכם אמת ויציב.
זה המקור שאינה חייבת. אבל זה לא הסיבה שאינה חייבת.
כלומר, אילו הייתי שואל "מנא לן" שפטורה, עניתם כהלכה. במקרה זה השאלה היא אחרי שידוע לנו שפטורה מדרשת הפסוקים כמו שאמרו חז"ל במסכת קידושין, והשאלה היא מהו "טעמא דקרא", מדוע פטרה אותה התורה ממצות תלמוד תורה.


לא הבנתי, כיון שהמלמד בתו תורה שבכתב אינו מלמדה תפלות, כיצד זה יכול להיות סיבה שאינה מחוייבת ללמוד תורה שבכתב?

זה פשוט ומפורש מלשון הרמב״ם, מה טעם צוו חכמים שלא ילמד בתו תורה מפני שרוב נשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאין דברי תורה לדברי הבאי לפי עניון דעתן לכן אמרו חכמים כל המלמד לבתו תורה כאילו מלמדה תפלות וכו'.
זה הטעם והוא חוזר גם על תורה שבכתב.