זה אשר מצאתי בס''ד באמתחתי העניה [וראה במודגש] מקוה שיהיה לתועלת לכת''ר ואם יוכל גם הוא להחכמנו מאשר תשיג ידו תעה''ב
עשה לך רב
שאלה: הנה בדורנו נתרבו המחלוקות בין אחרוני הזמן ובכל הלכה והלכה ישנם דעות רבות ונשאלת השאלה כיצד יש לאדם לנהוג כאשר נתקל במחלוקת אלו
תשובה: אף ענין זה עצמו תלוי במחלוקת כי יש שכתבו
[1] שביד האדם לעשות לו רב אשר ילך אחריו בכל עניני ההלכה ורבו היינו כל שקרוב לו ושומע שמועתיו תמיד ברוב המצות וילך אחריו בין לקולא ובין לחומרא בין בדאורייתא ובין בדרבנן ודין זה בחיי החכם ובין לאחר מותו כל שידועות הוראותיו והלכותיו מפי תלמדיו או מפי ספריו ומאידך יש שכתבו שאין ביד כל אדם לבחור לו פוסק אלא עליו להכריעה לפי כללי הפסיקה המקובלים ספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא וכל כיוצ"ב ואם אינו בר הכי יעשה לו רב שמכיר בו וידעו שהולך בהוראותיו אחר כללי הפסיקה המקובלים
[1] כך כתב החזון איש [יו"ד סימן קנ אות א] וכתב לייסד ענין זה על סתירה בדברי התלמוד שמחד גיסא שנינו בע"ז [ז.] היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל ע"ש ומאידך בחולין מד. מבואר דקודם בת קול הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי בית הלל עושה והקשה מדוע גם בזה לא נילך אחר המחמיר בשל תורה ולהקל בשל סופרים ותירץ דבמקום שאחד מהם רבו יכול לילך אחריו בין להקל ובין להחמיר ואפי' נגד הרוב בין בשל תורה ובין בשל סופרים אבל כאשר לא עשה לו רב הרי שיש לו לנהוג כמבואר בע"ז שם שבשל תורה להחמיר ובשל סופרים להקל ושם הביא גם מדברי הגמ' ביבמות [יד.] במקומו של ר"א היו כורתין עצים בשבת לצורך מילה ואע"ג שאין הלכה כמותו ולכאורה היו צרכים להחמיר בשל תורה וע"כ משום שבמקומו קבלהו לרב עליהם ולכן הלכו אחריו אף להקל ע"ש והעתיק דבריו בספר פסקים ותשובות [סי' רמב אןת נז] ו
כן כתב בשו"ת מבשרת ציון [ח"א קונטרס ההוראה והפסיקה סימן ח] להגרב"צ מוצפי שליט"א ושם הוסיף שיכול לעשות לו רבנים שונים לכל ענין הלכתי שונה כגון להלכות ברכות רב אחד ולהלכות שבת רב אחד וכיוצ"ב ובלבד שילך אחריו תמיד בעניין זה בין להקל ובין להחמיר וכן לא ינהג אחרת בעניין שהטעם יסתור להלכה אחרת שנוהג בה ע"ש וכיוצ"ב כתב לדייק בספר שערי הוראה [שער א פ"ג אות ז] מדברי התשב"ץ [ח"ג סי' רי] לגבי קבלת רב לעניני חרם ע"ש
אולם הגרע"י בתשובה כתב יד [שהובאה בקובץ משנת יוסף גליון יג קובץ משנת יוסף סימן א-ג וכן הביא בילקוט יוסף שבת סימן רעא עמ' תכט כותרת אין לכל אחד וכו'] כתב לחלוק על דברי החזון איש בזה ושאין אדם רשאי לברור לו פוסק אלא יש לילך אחר רוב הפוסקים ומרן השו"ע ולפסוק תמיד ככללי ההוראה [ועי' בילקוט יוסף שם שמ"מ מדרכי ההוראה לילך אחר גדול הדור בהלכה שנחשב לב"ד הגדול] גם מדברי הגרב"צ אבא שאול [במבוא לשו"ת אור לציון חלק ב ענף ו] נראה דס"ל שאין ביד האדם לקבוע לו רב ולילך אחריו בכל עניניו
והנה ממה שהחזון איש כתב להוכיח דבריו מסתירת הסוגיות הנה כבר עמדו בזה רבותינו הראשונים וכתבו ליישב באופנים אחרים עי' בספר שערי הוראה [שער א] שהאריך והרחיב בנידון זה ושם [שער א פ"ג] הביא דברי החזון והעיר שמדברי הרמב"ן [חולין מג:] והר"ן ועוד מבואר דדוקא במחלוקת של ב"ש וב"ה שנעשתה התורה כשני תורות יש יכולת ביד כל אדם לבחור לו צד אחד משא"כ במחלוקת מצויה בין שני חכמים אז יש לתפוס להקל ולהחמיר לפי הנדון כמבואר בע"ז שם וכן העיר בספר פסקים ותשובות [במלואים אות טז] וע' בשערי הוראה שם מה שדן בדבריו בהרחבה בדברי החזון איש ע"ש גם ממה שמצינו שבמקומו של ר"א היו נוהגים כמותו וכן מצינו בכמה מקומות שיש ביד ציבור לקבל על עצמם הוראותיו של רב מסויים כגון הוראות הרמב"ם והרי"ף הרא"ש והשו"ע ועוד אין מכל זה ראיה שיש ביד היחיד לעשות כן דשאני התם דמדין הסכמות הקהל נגעו בה ועי' בשו"ע יו"ד [סי' ריד סעי' ב] ובב"י שם שנראה שהוא מדין נדר וכן כתב להדיא החת"ס [בשו"ת חיו"ד סי' קז] ועי' בשו"ת מבשרת ציון שם [סימן ג ד"ה ומרן בשו"ע] ועי' בב"י [יו"ד סי' קצד ד"ה וכן מהרי"ק] ובמהרי"ק [שורש קמד]
אומנם יש לציין שמדברי המאירי [אבות פ"א מ"ו] השבלי הלקט בהקדמתו והתשב"ץ הנ"ל מבואר שיש ביד האדם לבחור לו רב ולעשות כמותו ולא לחוש לדעות החולקים וכדברי החזון איש וכענין זה מצינו בתלמוד בכמה דוכתי [עי' לדוג' פסחים קו:] "שבקיה כרביה ס"ל" ומכל זה מבואר שיש ביד האדם להלך אחר רבו בכל עניניו ועכ"פ לא יצא הדבר מידי מחלוקת ראשונים [גם יש לחלק בין דורות ראשונים שהיה ביד הרב להכריעה מדעתו הרחבה משא"כ בדורותנו שאין מי אשר יוכל להורות ע"פ דעתו ויש צורך בדבר לבחון את דברי כלל הפוסקים וסברותיהם ובזה יש לילך אחר הבקי בכללי ההוראה ולא אחר כל רבו יל"ע]
והנה מה שכתבנו שרשאי לעשות לו רב כאשר מכיר בו שבקי בכללי ההוראה והפוסקים ובדרכיהם כן מבואר בילקוט יוסף ימים נוראים [עמ' תשא] וע' שם מה שהביא בשם אביו ובשם האור לציון וע"ע בילקוט יוסף [שבת ח"א כרך ג עמ' קנג] וצ"ע
וע"ע במה שכתב ר"י חיים סופר [ ] בענין זה ועי' בשו"ת ישיב משה [ח"א סי' רפא]
