• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

לפסוק כל פעם כפוסק אחר

רציתי לשאול את הת"ח כאן בפורום.
האם יש למישהו מקור הלכתי, שיהיה אפשר בכל נתח הלכתי מסוים לפסוק כפוסק מסוים, כמובן לא קולות דמר וחומרות דמר, כגון במעשרות חלה שמיטה כהחזו"א, והל' שבת נדה כר' עובדיה, או כר' שלמה זלמן או כל פוסק אחר (סתם דוגמא), וכן אשמח לשמוע תגובות חוץ מהקטע ההלכתי, האם זה ראוי.
 
רציתי לשאול את הת"ח כאן בפורום.
האם יש למישהו מקור הלכתי, שיהיה אפשר בכל נתח הלכתי מסוים לפסוק כפוסק מסוים, כמובן לא קולות דמר וחומרות דמר, כגון במעשרות חלה שמיטה כהחזו"א, והל' שבת נדה כר' עובדיה, או כר' שלמה זלמן או כל פוסק אחר (סתם דוגמא), וכן אשמח לשמוע תגובות חוץ מהקטע ההלכתי, האם זה ראוי.
הרב ללוש בעבר דיבר על זה, ראה במצורף. וע"ע כאן.
 

קבצים מצורפים

  • 31 עלון אור השבת - פנחס תשפב להדפסה .pdf
    539.8 KB · צפיות: 19
לחידוד ודיוק השאלה, אין שאלתי על כללי הפסיקה לפוסק המחבר ספרי הלכות, ולכן מן הסתם אין שאלתי על ראשונים וגדולי האחרונים כהגר"א, אלא שאלתי היא לאדם הפשוט, ואפילו העוסק קצת בסוגיות אם זה בהל' שבת נדה.. הרוצה לפסוק למעשה לבני ביתו ולעצמו, בין בפסקים הכוללים את הכתוב בשו"ע והנפק"מ לימינו, כגון תה בקלי הבישול..ובין פסיקות בנתחדש בדורינו, שצריך לדמות מילתא למילתא וכוח סברה וידיעת הפוסקים להכרעה, כגון מעלית שבת..
ועל זה היתה שאלת הבירור, וחיפוש המקורות.
האם מותר ע"פ ההלכה להכריע בלמעשה, בקביעה מראש, בהל' שבת ונדה כפוסק אחרון מסוים ובשמיטה ותרומות ומעשרות כפוסק אחר מסוים?
 
אין שאלתי על כללי הפסיקה לפוסק המחבר ספרי הלכות, ולכן מן הסתם אין שאלתי על ראשונים וגדולי האחרונים כהגר"א
לא הבנתי למה הזכרת רק את הגר"א, כל אדם שמברר את הסוגיא לעומק צריך לפסוק הלכה כפי שיצא לו בסוגיא, וכי מרן זצ"ל עשה לו רב אחד בכל הפסקים, או בנושא זה כחכם אחד ובנושא אחר כחכם אחר? אלא כל דבר לגופו.
[ואה"נ מי שלא למד ועיין בסוגיא היטב, לכאו' עליו לא לעשות חוכא ואיטלולא ולילך בכל נושא כחכם אחר, אא"כ ניכר שהחכם האחר יותר עמד על הדברים היטב וכד' (כמו רופא שיש רופא לאזניים ויש רופא לב וריאות וכו' ולא רופא לכל הדברים בגוף)].
 
סליחה אבל כבודו לא הבין את שאלתי כנראה.
מרן היה פוסק וכן עוד כמה עשרות פוסקים גדולים היו לעם ישראל בעשורים האחרונים.
לא נראה לי הגיוני שכל אדם הלומד סוגיה כזו או אחרת, יפסוק לעצמו, וכי הוא גמר את כל הש"ס וכו' ויודע שאין סתירה או דחיה לפסיקתו. כן צריך ללמוד כל דבר מהמקורות גמ' ראשונים טור בי"ס נושא כלים שו"ע ונושא כלים, אחרונים וכו', עד פוסקי דורינו, וכן אפשר להתחבר לדרך כזו או אחרת בסוגיא להבין סברת וראית פוסק כזה או אחר. כן לדעת את כל זה, אבל במעשה פסיקה אישית, כשמגיע שאלה בהל' שבת השנויה במח' או ויכוח בנדה וכו'. יש שמרן החזו"א הוא רבם בהכל, ויש שמרן הרב שלמה זלמן אוריבעך הוא רבם בהכל ויש שמרן הגאון הרב עובדיה יוסף רבם בהכל.
שאלתי היתה אם אפשר לדוגמא, להחליט מראש שלמעשה, פוסק בכל הנידונים וההלכות והשאלות והסיטואציות בהל' שבת כמרן הגרע"י, ובהל' שמיטה כמרן החזו"א.
אשמח למקורות פחות סברות
תודה.
ויישר כח למגיבים.
 
לא נראה לי הגיוני שכל אדם הלומד סוגיה כזו או אחרת, יפסוק לעצמו, וכי הוא גמר את כל הש"ס וכו' ויודע שאין סתירה או דחיה לפסיקתו. כן צריך ללמוד כל דבר מהמקורות גמ' ראשונים טור בי"ס נושא כלים שו"ע ונושא כלים, אחרונים וכו', עד פוסקי דורינו,
לא כל דבר תלוי בלמד את כל הש"ס וכו', ואכמ"ל.
 
רציתי לשאול את הת"ח כאן בפורום.
האם יש למישהו מקור הלכתי, שיהיה אפשר בכל נתח הלכתי מסוים לפסוק כפוסק מסוים, כמובן לא קולות דמר וחומרות דמר, כגון במעשרות חלה שמיטה כהחזו"א, והל' שבת נדה כר' עובדיה, או כר' שלמה זלמן או כל פוסק אחר (סתם דוגמא), וכן אשמח לשמוע תגובות חוץ מהקטע ההלכתי, האם זה ראוי.
לדעתי ודאי שכן ויתכן גם שחייב לעשות כן.
 
לדעתי ודאי שכן ויתכן גם שחייב לעשות כן.
עיקר השאלה, על שני פוסקים או שלושה, שכל אחד על תחום מסוים, שהוא המכריע.
אני מאוד אשמח למקור, כי עוד לא הביאו, הרבה ת"ח ששאלתי אמרו לי מסברא, חלק אמרו שלא ראוי, וחלק אמרו שמותר לכתחילה ככה לעשות..
 
שאלה ידועה שנשאלתי כבר מספר פעמים.
כמובן שממבט ראשון זה נראה שבוודאי אין לעשות דבר כזה, דאי כמר לאו כמר, ו"עשה לך רב" משמע שיהיה לך רב אחד.
אך במבט שני נראה פשוט שא"א לעשות כן.
ואצ"ל לקחת קולות של זה וקולות של זה.
כבר בגמ' אנחנו פוגשים את זה (כדמדומני עם רב ושמואל) ואין הכוונה לגבי קולות וחומרות, אלא לגבי לימוד הדברים.
בגמ' זה מובא לעניין שאם הולכים כמו מי שדרש דבר מסויים, א"א בנושא אחר לפסוק כמו רב אחר כיון שע"פ הדרשה של הראשון הדבר הפוך והנוהג כן בוודאי יוצא לו טעות, או במנהג הראשון (אם לא למד כמו הרב הראשון) או במנהג השני (אם כן למד כמו הרב הראשון).
אם אדם פוסק ע"פ רב שהולך בשיטה של שלושת עמודי הוראה, ובדברים מסויימים הוא פוסק כמו רוב הראשונים נגד שלושת עמודי ההוראה, הרי שהוא סותר את עצמו, ובוודאי שבשמים לא יוכל להגיד 'קים לי' כיון שאם ישאל את הרב הראשון שמחמת פסיקתו פסק בדבר הראשון, הרי יגיד לו שטועה בדבר השני. וכן להיפך.
ולכן הוא סותר את עצמו בכללי הפסיקה וכד'.
בדברים שהם נתונים לסברא או לשיקול דעת לכאו' באמת אפשר.
ומישהו כבר אמר לי שהוא הולך לפי מרן הרב עובדיה זצ"ל, אל במחלוקות שבין הרב יצחק לרב דוד הוא הולך פעם כמר ופעם כמר, ואה"נ, מחמת ששניהם הולכים באותו קו ובאותה השיטה, אפשר לחלק ביניהם. (כמובן שגם בזה יש עדיפות הן מבחינה הלכתית, הן מבחינה מוסרית והן מצד הנוחות ללכת כמו רב אחד, אבל בכה"ג אין בעיה בדבר והדבר לא יביא לידי סתירה).

השאלה שכולם שואלים אותי היא: אם אתה טוען שצריך שיהיה רב אחד בכל הדברים או עכ"פ באותה שיטה, וכי אתה חולק על מרן זצ"ל? הרי הוא בעצמו לא הלך כמו רב אחד מסויים, וגם על הב"י יש כללים וכד', וא"כ לא היה לו רב אחד שהוא היה צמוד אליו, אז למה אתה טוען שכן יהיה לי? מה אני שונה מהרב עובדיה? ודו"ק...
 
השאלה שכולם שואלים אותי היא: אם אתה טוען שצריך שיהיה רב אחד בכל הדברים או עכ"פ באותה שיטה, וכי אתה חולק על מרן זצ"ל? הרי הוא בעצמו לא הלך כמו רב אחד מסויים, וגם על הב"י יש כללים וכד', וא"כ לא היה לו רב אחד שהוא היה צמוד אליו, אז למה אתה טוען שכן יהיה לי? מה אני שונה מהרב עובדיה? ודו"ק...
לכאו' התשובה היא שכתוב עשה לך רב והסתלק מן הספק..
 
ייש"כ לכבודו.
אני יודע, כשיש מח' שו"ע והרמ"א, מנהגינו כהשו"ע.
יש מקרים בהם החזו"א נוטה מדעת השו"ע ופוסק כהגר"א או גדולי אחרונים אחרים כי ס"ל שפעמיים מכריעים כהגר"א ועוד נגד השו"ע. וכן המח' הידועה של סתם ויש, האם מרן כתב מפני הכבוד, או שחש לחומרא (אול"צ ומרן זצ"ל). חוץ משתי דברים אלו
הכל זה איך שכל פוסק למד והבין מכח סברא ראיות וכדו', ללא קשר לד' השו"ע רוב כללי הפסיקה זה איך השו"ע פסק, ואחריו חוץ משתי מח' אלו (זאת אומרת חוץ ממקומות שהדין היוצא מחמת שינויים אלו), לכאורה לא יהיה איסור, והוא ככל נושא לגופו, יש אומר כך ויש אומר כך, ובכל מקום מקבל את הכרעת זה וזה, מה שכן נראה ומרגיש יותר נכון שיהיה שתיים או שלושה פוסקים לכל חלקי התורה כי יותר מכך זה קצת נראה לי לא הנהגה ראויה (אינני יודע אם מצד הדין).
ואין ספק שללכת כמרן זצ"ל, או כמו כל פוסק גדול אחר זה בוודאי ראוי ונכון.
אך למען לברר הנושא שאני מתלבט ושומע לכאן ולכאן העליתי אותו, וגם יש כאלה שזה נפק"מ בשבילם..
קראתי ונהנתי מהתגובות, לי נראה בפועל כפי שכתבתי, בהודעה זו.
רציתי לשמוע ואשמח לשמוע עוד, וכמובן עם מקורות זה יהיה בבחינת יגדיל תורה..
 
זה אשר מצאתי בס''ד באמתחתי העניה [וראה במודגש] מקוה שיהיה לתועלת לכת''ר ואם יוכל גם הוא להחכמנו מאשר תשיג ידו תעה''ב

עשה לך רב​

שאלה: הנה בדורנו נתרבו המחלוקות בין אחרוני הזמן ובכל הלכה והלכה ישנם דעות רבות ונשאלת השאלה כיצד יש לאדם לנהוג כאשר נתקל במחלוקת אלו

תשובה: אף ענין זה עצמו תלוי במחלוקת כי יש שכתבו[1] שביד האדם לעשות לו רב אשר ילך אחריו בכל עניני ההלכה ורבו היינו כל שקרוב לו ושומע שמועתיו תמיד ברוב המצות וילך אחריו בין לקולא ובין לחומרא בין בדאורייתא ובין בדרבנן ודין זה בחיי החכם ובין לאחר מותו כל שידועות הוראותיו והלכותיו מפי תלמדיו או מפי ספריו ומאידך יש שכתבו שאין ביד כל אדם לבחור לו פוסק אלא עליו להכריעה לפי כללי הפסיקה המקובלים ספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא וכל כיוצ"ב ואם אינו בר הכי יעשה לו רב שמכיר בו וידעו שהולך בהוראותיו אחר כללי הפסיקה המקובלים


[1] כך כתב החזון איש [יו"ד סימן קנ אות א] וכתב לייסד ענין זה על סתירה בדברי התלמוד שמחד גיסא שנינו בע"ז [ז.] היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל ע"ש ומאידך בחולין מד. מבואר דקודם בת קול הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי בית הלל עושה והקשה מדוע גם בזה לא נילך אחר המחמיר בשל תורה ולהקל בשל סופרים ותירץ דבמקום שאחד מהם רבו יכול לילך אחריו בין להקל ובין להחמיר ואפי' נגד הרוב בין בשל תורה ובין בשל סופרים אבל כאשר לא עשה לו רב הרי שיש לו לנהוג כמבואר בע"ז שם שבשל תורה להחמיר ובשל סופרים להקל ושם הביא גם מדברי הגמ' ביבמות [יד.] במקומו של ר"א היו כורתין עצים בשבת לצורך מילה ואע"ג שאין הלכה כמותו ולכאורה היו צרכים להחמיר בשל תורה וע"כ משום שבמקומו קבלהו לרב עליהם ולכן הלכו אחריו אף להקל ע"ש והעתיק דבריו בספר פסקים ותשובות [סי' רמב אןת נז] וכן כתב בשו"ת מבשרת ציון [ח"א קונטרס ההוראה והפסיקה סימן ח] להגרב"צ מוצפי שליט"א ושם הוסיף שיכול לעשות לו רבנים שונים לכל ענין הלכתי שונה כגון להלכות ברכות רב אחד ולהלכות שבת רב אחד וכיוצ"ב ובלבד שילך אחריו תמיד בעניין זה בין להקל ובין להחמיר וכן לא ינהג אחרת בעניין שהטעם יסתור להלכה אחרת שנוהג בה ע"ש וכיוצ"ב כתב לדייק בספר שערי הוראה [שער א פ"ג אות ז] מדברי התשב"ץ [ח"ג סי' רי] לגבי קבלת רב לעניני חרם ע"ש
אולם הגרע"י בתשובה כתב יד [שהובאה בקובץ משנת יוסף גליון יג קובץ משנת יוסף סימן א-ג וכן הביא בילקוט יוסף שבת סימן רעא עמ' תכט כותרת אין לכל אחד וכו'] כתב לחלוק על דברי החזון איש בזה ושאין אדם רשאי לברור לו פוסק אלא יש לילך אחר רוב הפוסקים ומרן השו"ע ולפסוק תמיד ככללי ההוראה [ועי' בילקוט יוסף שם שמ"מ מדרכי ההוראה לילך אחר גדול הדור בהלכה שנחשב לב"ד הגדול] גם מדברי הגרב"צ אבא שאול [במבוא לשו"ת אור לציון חלק ב ענף ו] נראה דס"ל שאין ביד האדם לקבוע לו רב ולילך אחריו בכל עניניו
והנה ממה שהחזון איש כתב להוכיח דבריו מסתירת הסוגיות הנה כבר עמדו בזה רבותינו הראשונים וכתבו ליישב באופנים אחרים עי' בספר שערי הוראה [שער א] שהאריך והרחיב בנידון זה ושם [שער א פ"ג] הביא דברי החזון והעיר שמדברי הרמב"ן [חולין מג:] והר"ן ועוד מבואר דדוקא במחלוקת של ב"ש וב"ה שנעשתה התורה כשני תורות יש יכולת ביד כל אדם לבחור לו צד אחד משא"כ במחלוקת מצויה בין שני חכמים אז יש לתפוס להקל ולהחמיר לפי הנדון כמבואר בע"ז שם וכן העיר בספר פסקים ותשובות [במלואים אות טז] וע' בשערי הוראה שם מה שדן בדבריו בהרחבה בדברי החזון איש ע"ש גם ממה שמצינו שבמקומו של ר"א היו נוהגים כמותו וכן מצינו בכמה מקומות שיש ביד ציבור לקבל על עצמם הוראותיו של רב מסויים כגון הוראות הרמב"ם והרי"ף הרא"ש והשו"ע ועוד אין מכל זה ראיה שיש ביד היחיד לעשות כן דשאני התם דמדין הסכמות הקהל נגעו בה ועי' בשו"ע יו"ד [סי' ריד סעי' ב] ובב"י שם שנראה שהוא מדין נדר וכן כתב להדיא החת"ס [בשו"ת חיו"ד סי' קז] ועי' בשו"ת מבשרת ציון שם [סימן ג ד"ה ומרן בשו"ע] ועי' בב"י [יו"ד סי' קצד ד"ה וכן מהרי"ק] ובמהרי"ק [שורש קמד]
אומנם יש לציין שמדברי המאירי [אבות פ"א מ"ו] השבלי הלקט בהקדמתו והתשב"ץ הנ"ל מבואר שיש ביד האדם לבחור לו רב ולעשות כמותו ולא לחוש לדעות החולקים וכדברי החזון איש וכענין זה מצינו בתלמוד בכמה דוכתי [עי' לדוג' פסחים קו:] "שבקיה כרביה ס"ל" ומכל זה מבואר שיש ביד האדם להלך אחר רבו בכל עניניו ועכ"פ לא יצא הדבר מידי מחלוקת ראשונים [גם יש לחלק בין דורות ראשונים שהיה ביד הרב להכריעה מדעתו הרחבה משא"כ בדורותנו שאין מי אשר יוכל להורות ע"פ דעתו ויש צורך בדבר לבחון את דברי כלל הפוסקים וסברותיהם ובזה יש לילך אחר הבקי בכללי ההוראה ולא אחר כל רבו יל"ע]
והנה מה שכתבנו שרשאי לעשות לו רב כאשר מכיר בו שבקי בכללי ההוראה והפוסקים ובדרכיהם כן מבואר בילקוט יוסף ימים נוראים [עמ' תשא] וע' שם מה שהביא בשם אביו ובשם האור לציון וע"ע בילקוט יוסף [שבת ח"א כרך ג עמ' קנג] וצ"ע
וע"ע במה שכתב ר"י חיים סופר [ ] בענין זה ועי' בשו"ת ישיב משה [ח"א סי' רפא]
 
כך אמר מרן זיע"א בנאום הכתר בהכתרתו לרה"ר של ת"א, והוא בס' פוסק הדור. שיש ללכת בכל תחום אחר המומחה שבו. ושכ"כ הרא"ש על רב ושמואל. ע"ש.
 
זה אשר מצאתי בס''ד באמתחתי העניה [וראה במודגש] מקוה שיהיה לתועלת לכת''ר ואם יוכל גם הוא להחכמנו מאשר תשיג ידו תעה''ב

עשה לך רב​

שאלה: הנה בדורנו נתרבו המחלוקות בין אחרוני הזמן ובכל הלכה והלכה ישנם דעות רבות ונשאלת השאלה כיצד יש לאדם לנהוג כאשר נתקל במחלוקת אלו

תשובה: אף ענין זה עצמו תלוי במחלוקת כי יש שכתבו[1] שביד האדם לעשות לו רב אשר ילך אחריו בכל עניני ההלכה ורבו היינו כל שקרוב לו ושומע שמועתיו תמיד ברוב המצות וילך אחריו בין לקולא ובין לחומרא בין בדאורייתא ובין בדרבנן ודין זה בחיי החכם ובין לאחר מותו כל שידועות הוראותיו והלכותיו מפי תלמדיו או מפי ספריו ומאידך יש שכתבו שאין ביד כל אדם לבחור לו פוסק אלא עליו להכריעה לפי כללי הפסיקה המקובלים ספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא וכל כיוצ"ב ואם אינו בר הכי יעשה לו רב שמכיר בו וידעו שהולך בהוראותיו אחר כללי הפסיקה המקובלים


[1] כך כתב החזון איש [יו"ד סימן קנ אות א] וכתב לייסד ענין זה על סתירה בדברי התלמוד שמחד גיסא שנינו בע"ז [ז.] היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל ע"ש ומאידך בחולין מד. מבואר דקודם בת קול הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי בית הלל עושה והקשה מדוע גם בזה לא נילך אחר המחמיר בשל תורה ולהקל בשל סופרים ותירץ דבמקום שאחד מהם רבו יכול לילך אחריו בין להקל ובין להחמיר ואפי' נגד הרוב בין בשל תורה ובין בשל סופרים אבל כאשר לא עשה לו רב הרי שיש לו לנהוג כמבואר בע"ז שם שבשל תורה להחמיר ובשל סופרים להקל ושם הביא גם מדברי הגמ' ביבמות [יד.] במקומו של ר"א היו כורתין עצים בשבת לצורך מילה ואע"ג שאין הלכה כמותו ולכאורה היו צרכים להחמיר בשל תורה וע"כ משום שבמקומו קבלהו לרב עליהם ולכן הלכו אחריו אף להקל ע"ש והעתיק דבריו בספר פסקים ותשובות [סי' רמב אןת נז] וכן כתב בשו"ת מבשרת ציון [ח"א קונטרס ההוראה והפסיקה סימן ח] להגרב"צ מוצפי שליט"א ושם הוסיף שיכול לעשות לו רבנים שונים לכל ענין הלכתי שונה כגון להלכות ברכות רב אחד ולהלכות שבת רב אחד וכיוצ"ב ובלבד שילך אחריו תמיד בעניין זה בין להקל ובין להחמיר וכן לא ינהג אחרת בעניין שהטעם יסתור להלכה אחרת שנוהג בה ע"ש וכיוצ"ב כתב לדייק בספר שערי הוראה [שער א פ"ג אות ז] מדברי התשב"ץ [ח"ג סי' רי] לגבי קבלת רב לעניני חרם ע"ש
אולם הגרע"י בתשובה כתב יד [שהובאה בקובץ משנת יוסף גליון יג קובץ משנת יוסף סימן א-ג וכן הביא בילקוט יוסף שבת סימן רעא עמ' תכט כותרת אין לכל אחד וכו'] כתב לחלוק על דברי החזון איש בזה ושאין אדם רשאי לברור לו פוסק אלא יש לילך אחר רוב הפוסקים ומרן השו"ע ולפסוק תמיד ככללי ההוראה [ועי' בילקוט יוסף שם שמ"מ מדרכי ההוראה לילך אחר גדול הדור בהלכה שנחשב לב"ד הגדול] גם מדברי הגרב"צ אבא שאול [במבוא לשו"ת אור לציון חלק ב ענף ו] נראה דס"ל שאין ביד האדם לקבוע לו רב ולילך אחריו בכל עניניו
והנה ממה שהחזון איש כתב להוכיח דבריו מסתירת הסוגיות הנה כבר עמדו בזה רבותינו הראשונים וכתבו ליישב באופנים אחרים עי' בספר שערי הוראה [שער א] שהאריך והרחיב בנידון זה ושם [שער א פ"ג] הביא דברי החזון והעיר שמדברי הרמב"ן [חולין מג:] והר"ן ועוד מבואר דדוקא במחלוקת של ב"ש וב"ה שנעשתה התורה כשני תורות יש יכולת ביד כל אדם לבחור לו צד אחד משא"כ במחלוקת מצויה בין שני חכמים אז יש לתפוס להקל ולהחמיר לפי הנדון כמבואר בע"ז שם וכן העיר בספר פסקים ותשובות [במלואים אות טז] וע' בשערי הוראה שם מה שדן בדבריו בהרחבה בדברי החזון איש ע"ש גם ממה שמצינו שבמקומו של ר"א היו נוהגים כמותו וכן מצינו בכמה מקומות שיש ביד ציבור לקבל על עצמם הוראותיו של רב מסויים כגון הוראות הרמב"ם והרי"ף הרא"ש והשו"ע ועוד אין מכל זה ראיה שיש ביד היחיד לעשות כן דשאני התם דמדין הסכמות הקהל נגעו בה ועי' בשו"ע יו"ד [סי' ריד סעי' ב] ובב"י שם שנראה שהוא מדין נדר וכן כתב להדיא החת"ס [בשו"ת חיו"ד סי' קז] ועי' בשו"ת מבשרת ציון שם [סימן ג ד"ה ומרן בשו"ע] ועי' בב"י [יו"ד סי' קצד ד"ה וכן מהרי"ק] ובמהרי"ק [שורש קמד]
אומנם יש לציין שמדברי המאירי [אבות פ"א מ"ו] השבלי הלקט בהקדמתו והתשב"ץ הנ"ל מבואר שיש ביד האדם לבחור לו רב ולעשות כמותו ולא לחוש לדעות החולקים וכדברי החזון איש וכענין זה מצינו בתלמוד בכמה דוכתי [עי' לדוג' פסחים קו:] "שבקיה כרביה ס"ל" ומכל זה מבואר שיש ביד האדם להלך אחר רבו בכל עניניו ועכ"פ לא יצא הדבר מידי מחלוקת ראשונים [גם יש לחלק בין דורות ראשונים שהיה ביד הרב להכריעה מדעתו הרחבה משא"כ בדורותנו שאין מי אשר יוכל להורות ע"פ דעתו ויש צורך בדבר לבחון את דברי כלל הפוסקים וסברותיהם ובזה יש לילך אחר הבקי בכללי ההוראה ולא אחר כל רבו יל"ע]
והנה מה שכתבנו שרשאי לעשות לו רב כאשר מכיר בו שבקי בכללי ההוראה והפוסקים ובדרכיהם כן מבואר בילקוט יוסף ימים נוראים [עמ' תשא] וע' שם מה שהביא בשם אביו ובשם האור לציון וע"ע בילקוט יוסף [שבת ח"א כרך ג עמ' קנג] וצ"ע
וע"ע במה שכתב ר"י חיים סופר [ ] בענין זה ועי' בשו"ת ישיב משה [ח"א סי' רפא]
יישר כח גדול על המקורות.
 
חזור
חלק עליון