לקראת יום הסתלקותו של עטרת ראשנו גלרית תמונות מרהיבות לתועלת הרבים

[אליהו חמוי]

הציבור מוזמן להעלות גם הוא

 

[אליהו חמוי]

תמונות נוספות

 

[יי"ש]

תמונות נוספות

לא נותן להכנס לזה

 

[אליהו חמוי]

וכן

 

[אליהו חמוי]

עוד

 

[יצחק משען]

יש מאות ואלפים תמונות, אבל לכאורה אין ענין להעלות סתם תמונות לכאן בלי שיהיה בהם מסר או לימוד הלכה. כנלע"ד.
וצריך לברר אצל בעלי התמונות כמו ר' יעקב סיני ור' צבי חקק וכדומה לזה אם יסכימו לזכות את הרבים בכך.

 

[בנימין לוריא]

תמונות של רבינו הגדול זיע"א

 

[הגרי''ש הצעיר]

האם משהו מכיר תמונה של הרשב''א, תמונה של הריטב"א, וכיוצ"ב להרבה ראשונים. אני לא. בכל אופן תורתם היא נר לרגלינו. ומש"כ 'והיו עיניך רואות את מוריך' הכונה היא תורתו

 

[אליהו חמוי]

פתחת נושא מענין האם והיו עינך רואות את מורך נאמר אף בד''ת
[התמונות הנ''ל לא הועלו למטרה זו אלא יותר לתועלת מי שאין לו]
מ''מ נראה כי בדברי תורה לחוד לא נאמר האך כללא דהיו עינך ראות את מוראך עי' ירושלמי ביצה [דף כ גבי עובדה דר''מ ורבי ועי' בעירובין יג.] דהא רבי יליף את תורתו של ר''מ ומ''מ לא השפיעה עליו כראיתו אכן בלימוד דברי הראשונים מלבד מצות ת''ת לא נראה שאנו מקיימים מה שנאמר והיו עינך ראות את מוראך
גם בכלל צריך עיון אם מקיימים מצוה זו בראית תמונה ולא פניו

 

[בנימין לוריא]

רב גידל אומר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנא' אך בצלם וגו', ואיש אמונים מי ימצא זה ר' זעירא דאר"ז לית אנן צריכים חששין לשמעתיה דר' ששת דהוא גברא מפתחא וכו', בקה"ע וז"ל, האומר שמועה וכו' יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו, שעי"ז יגיד הדבר על אופנו, דעיקר הלימוד מרבו "בראיית פניו" דכ' והיו עיניך רואות את מוריך, עכ"ל.

וכן יעוי' בפ"ק דעירובין (יג: ) דאמר רבי האי דמחדדנא מחבראי, דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכ' והיו עיניך רואות את מוריך, ויעו"ש בר"ח שכ' וז"ל, פי' שהייתי קטן ולא הגעתי לישב בשורה שלפניו אלא הייתי יושב בשורה שלאחריו, ואילו הייתי זוכה לישב "לפניו" הוינא עדיף טפי שנא' והיו עיניך וגו', עכ"ל יעו"ש. וכ"כ רש"י ע"ש. וא"כ מבואר כנ"ל. וכן יעוי' בפ"ג דהוריות (יב.) ובפ"ק דכריתות (ו.) דאמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו וכו', וכי יתביתו קמיה רבייכו חזו "לפומיה" דכ' והיו עיניך וגו' יעו"ש. וכן יעוי' ברפ"ה דעירובין (נד: ) דת"ר כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו וכו', נכנסו בניו וכו', ופירש"י וז"ל, נכנס אהרן, וישב לפני משה כדכ' והיו עיניך וגו' וכן כולם בשעת שמועתן כולם יושבים לפניו, עכ"ל ע"ש. וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ד דת"ת ה"ב שכ' כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהיו כולם רואים הרב ושומעים דבריו וכו', עכ"ל יעו"ש. וכן יעוי' בטושו"ע יור"ד (סי' רמו' ס"ט) שכ' ללשון הרמב"ם הנ"ל, ויעו"ש בבי' הגר"א שציין לגמ' בפ"ק דכריתות שם. וכן יעו"ש בערה"ש (אות כג') שכ' כדי שיהיו כולם רואים פניו, כי גם ראיית פני הרב ענין גדול הוא כדכ' והיו עיניך וגו' ורבי אמר האי וכו' יעו"ש.

אולם בעובדא דרבי דאמר וכו' דחזיתיה ופירש"י ור"ח דנהג לישב "מאחוריו" וכו', יעוי' בירושלמי בביצה פ"ה ה"ב, (דף כ: ) [והובא ברבינו חננאל בביצה (לו: ) ע"ש] דכ' דרבי הוה מסב לר"ש בריה והוון מטפחין לאחוריה ידיהן בשבתא, [וכ' הפני משה דהיה משיא לר"ש בנו ובסעודת נישואין היו מטפחין לאחורי ידיהון בשבת לשמחה], עבר ר"מ ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת [בתמיה, דס"ל דהכי אסור], אמר רבי מיהו זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו וכו' [להוכיחינו וכו'], שמע ר' מאיר קליה דרבי וערק [מדשמע שרבי כועס ע"ז], נפקע פרייה בתריה מיפרי [היו רצים אחריו בני הנשואין או עבדיו דרבי במרוצה כדי להחזירו], אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דר' מאיר [תוך כדי הריצה הפריח הרוח הסודר מעל צווארו של ר"מ], אודיק רבי מן כוותא וקמא קדליה דר"מ מן אחריו [השקיף רבי מן החלון וראה "צוארו" של ר"מ], אמר לא זכיתי אנא לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דר"מ מן אחוריו [לא זכיתי לתורה להיות "מחודד" טפי יותר משאר חכמים אלא בשביל שראיתי צוארו דר"מ מאחוריו, קרה"ע], ובפני משה כ' דהוי על דרך ועיניך רואות מוריך שבכך אתה זוכה למאור החכמה של התורה, יעו"ש.

והוא דלא כדפירש"י ור"ח דה"ט מדישב תמיד "מאחוריו" וכו', וכמוכח בגמ' שכ' דאמר רבי "אילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי" דע"כ דא"א לפ' כמבואר בירושלמי, דהא בעובדא הנ"ל בשמחת הנישואין בשבת ודאי שראה רבי לר' מאיר "בפניו", ולזה פירש"י ור"ח באופ"א לכוונת הגמ' ודלא כש"כ בירושלמי, ודו"ק. ויעו"ש אח"כ דכ' דר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה, וכ' הפנ"מ דרבו אצבעותיו מן הבית יד שהיה תמיד על ידיה דרבי, וזהו אמרם [שבת קיח:] למה נקרא "רבינו הקדוש", שמעולם לא הניח ידו מטיבורו ולמטה וכי האיך אפשר זה, אלא שהיה תמיד מכוסה בבית ידו, ובלא בית יד לא היה נזהר בכך, עכ"ל יעו"ש.

וא"כ נראה דב' דברים איכא במעלה לראות "פני הרב", חדא דע"י שירא האיך יוצאים הדברים מפיו של רבו יכנסו הדברים לליבו יותר ובבחינת המאמר "דאינו דומה שמיעה לראיה", ועי"ז יבין ויזכור הדברים יותר "ויחיה" הדברים יותר, וכדאמר ר' משרשיא לבנו שיראה לפיו דרבותיו, ועוד איכא מעלה בזה דפשוט יראה לאור התורה וקדושת "פני" רבו שעי"ז יזכה ליותר סע"ד וכו', וכדאמר רבי שע"י שראה לצוארו דר"מ נעשה "מחודד" יותר, וכן כדא"ר יוחנן ור' אלעזר דע"י שראו "אצבעותיו" דרבי זכו לתורה וכו', דעי"ז מתקדש יותר ונעשה דבוק יותר ברבו ובתורתו, ודו"ק.

וי"ל נפק"מ בזה לראות "פני הרב" בלי לראות "לפיו", דבכה"ג איכא רק למעלה הב' ולא למעלה א'. וכן י"ל נפק"מ במלמד דרדקי או באדם פשוט שמלמד תורה לאחרים, דלטעם א' ודאי דאיכא מעלה "לראותו" איך הדברים יוצאים "מפיו" שעי"ז יבינו ויזכרו יותר וכו', אולם לטעם ב' נר' דליכא ענין בזה, שכן שייך דוקא "באדם גדול" וקדוש וכו' ודומיא דרבי ור' מאיר בדורו ולא באדם שאינו בהכרח "משכמו ומעלה" וכו', ואע"פ שמלמד תורה לרבים ומעלתו גדולה מאוד, מ"מ נר' דדוקא כשהוי "גברא רבה" בכל העניינים איכא מעלה לראות "פניו" וכו', והבן בס"ד.

פורטל הדף היומי: והיו עיניך רואות את מוריך (שקלים ז ע"ב)

מאת: הרב יהודה קוק מחבר ספר "נופת צופים" והיו עיניך רואות את מוריך שקלים ז ע"ב רב גידל אומר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנא' אך בצלם...

daf-yomi.com

 

[הגרי''ש הצעיר]

אמת כי צדקו דבריכם. אך עכ''פ לפי ב' הסיבות הנזכרות בתועלת ראיית פני הרב, נמצא שבתמונה אין כלל תועלת. יען שעיקר המטרה היא או 'להחיות' את מה ששומע מהרב, והרי הוא לא שומע כלום מהתמונה.... ולא יעזור לשמוע הקלטה ולהסתכל על התמונה... וגם את אור התורה אין רואים, כי דוקא בשעת אמירתם הרי אז מאושר ההתלהבות ואש התורה במסירת חידושי תורתו הרי אז קורנים אור פני הרב.
אך עכ''פ אולי אפשר להוסיף נקודה קטנה על כל הטעמים הנזכרים, שמצינו בחכמינו ש'אותיות מחכימות', דהיינו אין דומה מי שרואה ציטוט לשון בפנים מאשר לשמוע את הציטוט לשון בע''פ, ואולי ג''כ ה ג''כ התועלת בלשמוע מפי הרב ממש, דהרי אז בכה''ג זה יותר מחכים אותו.

 

[בנימין לוריא]

אם יש עניין לדמיין במחשבתו את רבו (כמו שיש פעמים שיש עניין לדמיין את פני אביו), ממילא יהיה תועלת גם בתמונה שעוזרת לדמיון.

 

[הגרי''ש הצעיר]

זה רעיון נחמד ואולי עצה נפלאה, אבל מכאן עד לבוא לומר שזה הכונה 'והיו עיניך רואות את מוריך' זה אין מסתבר.

 

[פשוט]

האם משהו מכיר תמונה של הרשב''א, תמונה של הריטב"א, וכיוצ"ב להרבה ראשונים. אני לא. בכל אופן תורתם היא נר לרגלינו. ומש"כ 'והיו עיניך רואות את מוריך' הכונה היא תורתו

באותה שעה באה דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידים אחיך שייכתבו על אבני האפוד, ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם?

 

[הגרי''ש הצעיר]

על האפוד לא היה תמוה היה רק השם 'וסמל' של השבט, א''כ מה הדמיון מילתא למילתא, כי בודאי היה רוצה שיזכר שמו על האפוד שלא ישכח לדור אחרון.

 

[פשוט]

על האפוד לא היה תמוה היה רק השם 'וסמל' של השבט, א''כ מה הדמיון מילתא למילתא, כי בודאי היה רוצה שיזכר שמו על האפוד שלא ישכח לדור אחרון.

דמות דיוקנו של אביו הצילתו מן החטא.

 

[הגרי''ש הצעיר]

אמת ויציב.

 

[בנימין לוריא]

לא זכור לי שראיתי תמונה של מרן זצ"ל עם הגלימה וטלית (ובלי תפילין, כמובן). ראיתי שכך הוא היה בראש חודש ובחול המועד, אבל אני לא זוכר תמונות מפורסמות כאלו...

ספוילר

 

[יצחק משען]

לא זכור לי שראיתי תמונה של מרן זצ"ל עם הגלימה וטלית (ובלי תפילין, כמובן). כך הוא היה בראש חודש ובחול המועד, אבל אני לא זוכר תמונות מפורסמות כאלו...
הצג קובץ מצורף 10996

ספוילר

זה מהתקופה האחרונה אחרי שהמצב שלו התחיל להדרדר עם הבצקת בריאות, וכבר לא היה הולך על רגליו, אלא בכסא גלגלים האדום, כדי לא להטריחו [וכנראה מעוד סיבות להסתיר דברים שלא צריך לראות] היה עם הגלימא

 

[בנימין לוריא]

זה מהתקופה האחרונה אחרי שהמצב שלו התחיל להדרדר עם הבצקת בריאות, וכבר לא היה הולך על רגליו, אלא בכסא גלגלים האדום, כדי לא להטריחו [וכנראה מעוד סיבות להסתיר דברים שלא צריך לראות] היה עם הגלימא

אבל כך הוא היה רק בר"ח ובחוה"מ, לא? כמדומני שבשאר ימים הוא כן היה עם טלית כרגיל, אז מאי שנא?