לרמוז למתפלל בשמונ"ע שיפסע -שאל את הרב

[בסיעתא דשמיא]

מה הדין אם אדם מאריך בתפילתו וחברו שעומד מלפניו סיים כבר שמונ"ע, וזה מפריע למתפלל לכוון בתפילתו שהוא רואה שמישהו מחכה לו שיסיים, האם מותר לו לרמוז לחברו שיפסע כדי שלא יפריע לו בכוונה בתפילה?
כמובן שזה נפ"מ בין ב הטעמים שאסור לעבור כנגד המתפלל, אבל כאמור מה הלכה למעשה בזה?
נשמח לתשובות מפורטת ומנומקת עם מקורות.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
נראה שאם זה מטריד אותו מלכוין בתפילה, רשאי להפסיק תפילתו, לרמוז לו ולחזור לתפילתו,
כמבואר בפוסקים לגבי ספר קודש שנפל לרצפה וכדומה, שאם זה טורד כוונתו ילך וירים ויחזור לתפילתו.

ולגבי האיש שסיים כבר, יהיה מותר לו לפסוע מעיקר הדין, לפי הטעם של טירדה, שכבר אין כאן טעם של טרדה וספיקא דרבנן לקולא.
ואם ירצה להחמיר שיפסע ג' פסיעות באלכסון כמבואר בילקו"י לגבי מקום צורך.

בברכה רבה

 

[בסיעתא דשמיא]

ב"ה
שלום וברכה,
נראה שאם זה מטריד אותו מלכוין בתפילה, רשאי להפסיק תפילתו, לרמוז לו ולחזור לתפילתו,
כמבואר בפוסקים לגבי ספר קודש שנפל לרצפה וכדומה, שאם זה טורד כוונתו ילך וירים ויחזור לתפילתו.

יישר כח. אך מה עם הטעם של שכינה, שלפ"ז אין לו היתר של טירדה?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
לזה כתבתי שהוא מדין ספיקא דרבנן לקולא, דהיינו ספק בין שני הטעמים.