אכן.שמעתי מחשובי תלמידיו של הראש"ל שראה שהרב כתב ספר על הלכות לשון הרע ושלח להגהה ואמר המגיה שיש בזה הרבה קולות לעומת הח"ח שמע זאת הרב וגנז את הספר ולא השאיר שום העתק.
מעניין לא הבנתי, הראש"ל שליט"א גנז את הספר כי חשש שיביא הדבר לקולות אסורות בהלכות לשוה"ר?אגב, לא בדיוק המגיה.
אלא אדם מסויים (אינני זוכר את שמו) שהיה לומד עימו.
גנז מחשש שאיסור לשון הרע יהיה קל בעיני האנשים.מעניין לא הבנתי, הראש"ל שליט"א גנז את הספר כי חשש שיביא הדבר לקולות אסורות בהלכות לשוה"ר?
ואני חושב גם כי יש דברים שאף שהצדק עם הקולא יש להחמיר, עיין בהקדמה לחפץ חיים.גנז מחשש שאיסור לשון הרע יהיה קל בעיני האנשים.
בח"ח דרשו בכמה מקומות הביאו דברים שהחזו"א לא הסכים.שמעתי שגם הרב חזון אי"ש לא הסכים לכל פרטי דיני לשון הרע של החפץ חיים.וכמדומני שראיתי ספר חפף חיים עם השגות החזון אי"ש.
גם הרב יצחק ברכה בספרו ברכת יצחק על הח"ח, כותב שלכאו' לדידן יש לפסוק כהרמב"ם.1. דעת הרמב"ם היא שדבר הידוע לרבים, מותר לספר אותו, ובתנאי שאין הוא מתכוון לפרסם אותו יותר, אלא מספר את זה לפי תומו. אך החפץ חיים מחמיר בזה.
2. ניתן לראות את זה בספר חפץ חיים, אני לא זוכר בדיוק את הפרטים, הוא מביא את דעת הרמב"ם, אבל כותב שקשה לסמוך על זה. אך מרן הראש"ל שליט"א אמר שאפשר לסמוך על דעת הרמב"ם.
אם מרן הראשל"צ חשש שיקלו אנשים בעוון החמור של לשון הרע ומחמת זה גנז ספר שעמל עליו, אם כך לכאורה למעשה אין להורות שיש לסמוך על דעת הרמב"ם.גנז מחשש שאיסור לשון הרע יהיה קל בעיני האנשים.
אז איך הוא מורה כן שוב ושוב?אם מרן הראשל"צ חשש שיקלו אנשים בעוון החמור של לשון הרע ומחמת זה גנז ספר שעמל עליו, אם כך למעשה אין להורות שיש לסמוך על דעת הרמב"ם.
ואם אין סרטון אז לא מועיל?אשמח לקבל סרטון שבו הורה הרב כן.
או מקורות לדבריו בכתב
כתבתי כבר, ביקשתי סרטון או מקורות לדבריו.ואם אין סרטון אז לא מועיל?
מרן הראש"ל שליט"א כתב על זה בכמה ספריו, בשובע שמחות בכבוד או"א, ובשו"ת הראש"ל.
אם אתה רוצה דווקא סרטון, אז תחפש בספר השיעור השבועי, ואח"כ ביוטיוב לפי תאריך השיעור.