הרשב"א (גיטין נג, ב ד"ה משום) מביא בשם תוס' שהאיסור לטמא תרומה הוא רק מדרבנן, וקרא דמשמרת תרומתי אסמכתא בעלמא היא,
וכתב הרשב"א על זה שאינו מחוור, והעיקר כרש"י (סא, א) שזה איסור דאורייתא.
ויש לעיין כיצד פירשו ראשונים אלו את הגמ' בבכורות (לד, א) שמביאה מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע אם יש משמרת בתרומה תלויה,
שאם יש אם למקרא - תְּרוּמֹתָי לשון רבים, וזה כולל טהורה ותלויה, ואם יש אם למסורת, מכיון שכתוב בכתיב חסר - זה כמו תְּרוּמָתִי, ורק טהורה;
ואם כן רואים לכאורה שזה דאורייתא, וכדהוכיח מכאן הר"ש (תרומות פ"ח מ"ח) שע"כ איסור הספק בתרומה זו הוא מדאורייתא,
מיהו כמדומה גם יש ראשונים שמדובר בספק דרבנן, ואולי שייך אם למקרא ולמסורת גם באסמכתא, וצ"ע.
ואשמח אם יוסיפו על זה.
וכתב הרשב"א על זה שאינו מחוור, והעיקר כרש"י (סא, א) שזה איסור דאורייתא.
ויש לעיין כיצד פירשו ראשונים אלו את הגמ' בבכורות (לד, א) שמביאה מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע אם יש משמרת בתרומה תלויה,
שאם יש אם למקרא - תְּרוּמֹתָי לשון רבים, וזה כולל טהורה ותלויה, ואם יש אם למסורת, מכיון שכתוב בכתיב חסר - זה כמו תְּרוּמָתִי, ורק טהורה;
ואם כן רואים לכאורה שזה דאורייתא, וכדהוכיח מכאן הר"ש (תרומות פ"ח מ"ח) שע"כ איסור הספק בתרומה זו הוא מדאורייתא,
מיהו כמדומה גם יש ראשונים שמדובר בספק דרבנן, ואולי שייך אם למקרא ולמסורת גם באסמכתא, וצ"ע.
ואשמח אם יוסיפו על זה.
