הצעיר ני"ו
Well-known member
מאמר חיזוק ללומדי התורה וביאור נפלא בפרשת השבוע האחרונה
מאת הבחור ליאב סעדון נ"י
בפרשת בחוקתי כתיב: (פכ"ו פסוקים ב' – י')
"אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם"
"ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו"
"והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם".
"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם"
"ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם"
כותב רש"י הקדוש על הפסוק הראשון "אם בחוקתי תלכו" – וכו' הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה.
ממשיך רש"י הקדוש "ואת מצותי תשמרו". הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה, א.) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם.
רואים שצריך להיות עמלים על התורה זה לא סתם יבוא אליך לדעת את התורה צריך לעמול בתורה.
כדאיתא בברכות דף י"ז ע"א "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם".
צריך להגות בתורה כדאיתא במגילה דף ו ע"א "יגעת ומצאת תאמן" אדם שיגע על התורה ומצא אז תאמין לו לאחר שיגע וטרח בלימוד התרוה.
וכדאיתא באבות פ"ה במשנה האחרונה "לפום צערא אגרא" צריך לעול ולטרוח על לימוד התורה זה לא סתם יבוא ככה אלא תעמול ותעמול עוד ועוד ותדע תורה. (וע"ע מש"כ מרן רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל בענף עץ אבות על הנ"ל עיי"ש)
עוד ממשיך הפסוק ואומר "ונתתי גשמיכם בעתם" מה זה גשם? מים! ומה זה מים? הגמרא במסכת תענית דף ז' ע"א כותבת "ואמר רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים". קמ"ל שהגשם מדובר גבי התורה הקד'.
מפרש רש"י מה זה "בעיתם"? בשעה שאין דרך בני אדם לצאת כגון בלילי שבתות.
כלומר מתי צריך ללמוד תורה? מתי צריך להגות בתורה? גם בשעה שאין דרך בני אדם ללמוד תורה.
מובא בשם הגאון האדיר בעל "הקהילות יעקב" זצוק"ל הסטיפלער שאמר פעם לבחור העתיד להכנס לישיבה קטנה שאם רוצה הוא לצאת תלמיד חכם ילמד בשעה שבין הסדרים בשעת בין הזמנים וכד'.
ממשיך הפסוק שמה "ונתנה הארץ יבולה" הארץ תראה לך את הפירות של לימוד התורה שלא בשעת הסדרים.
וגם לא השפיצים של לומדי התורה שילמדו שלא בשעות הסרים יצאו עם פירות כמש"כ רש"י "ועץ השדה" הן אילני סרק ועתידין לעשות פירות, גם לא המיוחדים.
וכמובן שלאחר שנעמול לימוד התרוה יהי יותר פשוט ויותר יהיה קל ללמוד אותו שנאמר "והשיג לכם דיש את בציר" ופירש רש"י שיהא הדיש מרובה, ואתם עסוקים בו עד הבציר. ובבציר תעסקו עד שעת הזרע.
וכן מסופר על מרן רב רבנן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בעל ה"יביע אומר" שסיפר שרק בזכות עמל התורה שלו זכה להגיע למה שהגיע ורק בזכות זה זכה לדעת תורה בגלל שהיה לומד ולומד ובאמת עמל על התורה. (כפי שסיפר בנו הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א)
ואז תלמדו ותשבעו מתענגי לימוד התורה שנאמר "ואכלתם לחמכם לשבע". כמו שמסופר על פאר הדור הגאון בעל ה"חזון איש" שאמר פעם שאם רוצים לטעום טעם של לימוד התורה ילמדו במשך 3 או 4 שעות רצופות ויעמלו על התורה.
וכן בדידי הוה עובדא שזכיתי ללמוד לא טעמנו טעם תורה אבל רק שעמלנו באמת על התורה פתחנו ראשונים אחרונים והבאנו לעומק ורק אז מרגישים את טעם התורה.
וכאן ממשיכה התורה בברכות שלה ללומד התורה "ונתתי שלום בארץ" פירש רש"י "שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ.
ושכבתם ואין מחריד שלא יהיה אף אחד שיפירע לכם ללמוד תורה.
והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם לומדי התורה לא צריכים שמירה אדם שלומד באמת תורה לא צריך שמירה לא צריך הגנה הוא ה"נטורי קרתא" הוא השומרים על העיר. כדאיתא בב"ב דף ח ע"א "דרבנן לא צריכי נטירותא" תלמיד חכמים לא צריכים שמירה. לא צריכם להעביר חרב לא צריכם ללכת לצבא צריכים להיות פטורים מהצבא. כמו שמסופר שבסוריה תלמיד חכמים לא היו צריכים לעשות צבא. אשר על כן צריך לדעת ולהבין שבני התורה בחורי הישובת ואברכי הכוללים אין לגעת בהם הם צריכים ללמוד וללמוד ואין להפריע להם.
שכרו של לומד התורה שקב"ה יפנה אליו בעצמו ויתן לו את שכר כדאיתא "ופני אליכם" וביאר רש"י "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם. משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים.
עוד כותב רש"י שאדם שלומד תורה הוא כאילו שכיר של הקב"ה ובדואי שאין לגעת בלומדי התורה אשר רוצים לשבת וללמוד.
אשר על כן כל אחד יעמול ויעמול עוד ועוד אמן כי"ר.
מאת הבחור ליאב סעדון נ"י
בפרשת בחוקתי כתיב: (פכ"ו פסוקים ב' – י')
"אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם"
"ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו"
"והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם".
"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם"
"ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם"
כותב רש"י הקדוש על הפסוק הראשון "אם בחוקתי תלכו" – וכו' הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה.
ממשיך רש"י הקדוש "ואת מצותי תשמרו". הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה, א.) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם.
רואים שצריך להיות עמלים על התורה זה לא סתם יבוא אליך לדעת את התורה צריך לעמול בתורה.
כדאיתא בברכות דף י"ז ע"א "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם".
צריך להגות בתורה כדאיתא במגילה דף ו ע"א "יגעת ומצאת תאמן" אדם שיגע על התורה ומצא אז תאמין לו לאחר שיגע וטרח בלימוד התרוה.
וכדאיתא באבות פ"ה במשנה האחרונה "לפום צערא אגרא" צריך לעול ולטרוח על לימוד התורה זה לא סתם יבוא ככה אלא תעמול ותעמול עוד ועוד ותדע תורה. (וע"ע מש"כ מרן רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל בענף עץ אבות על הנ"ל עיי"ש)
עוד ממשיך הפסוק ואומר "ונתתי גשמיכם בעתם" מה זה גשם? מים! ומה זה מים? הגמרא במסכת תענית דף ז' ע"א כותבת "ואמר רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים". קמ"ל שהגשם מדובר גבי התורה הקד'.
מפרש רש"י מה זה "בעיתם"? בשעה שאין דרך בני אדם לצאת כגון בלילי שבתות.
כלומר מתי צריך ללמוד תורה? מתי צריך להגות בתורה? גם בשעה שאין דרך בני אדם ללמוד תורה.
מובא בשם הגאון האדיר בעל "הקהילות יעקב" זצוק"ל הסטיפלער שאמר פעם לבחור העתיד להכנס לישיבה קטנה שאם רוצה הוא לצאת תלמיד חכם ילמד בשעה שבין הסדרים בשעת בין הזמנים וכד'.
ממשיך הפסוק שמה "ונתנה הארץ יבולה" הארץ תראה לך את הפירות של לימוד התורה שלא בשעת הסדרים.
וגם לא השפיצים של לומדי התורה שילמדו שלא בשעות הסרים יצאו עם פירות כמש"כ רש"י "ועץ השדה" הן אילני סרק ועתידין לעשות פירות, גם לא המיוחדים.
וכמובן שלאחר שנעמול לימוד התרוה יהי יותר פשוט ויותר יהיה קל ללמוד אותו שנאמר "והשיג לכם דיש את בציר" ופירש רש"י שיהא הדיש מרובה, ואתם עסוקים בו עד הבציר. ובבציר תעסקו עד שעת הזרע.
וכן מסופר על מרן רב רבנן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בעל ה"יביע אומר" שסיפר שרק בזכות עמל התורה שלו זכה להגיע למה שהגיע ורק בזכות זה זכה לדעת תורה בגלל שהיה לומד ולומד ובאמת עמל על התורה. (כפי שסיפר בנו הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א)
ואז תלמדו ותשבעו מתענגי לימוד התורה שנאמר "ואכלתם לחמכם לשבע". כמו שמסופר על פאר הדור הגאון בעל ה"חזון איש" שאמר פעם שאם רוצים לטעום טעם של לימוד התורה ילמדו במשך 3 או 4 שעות רצופות ויעמלו על התורה.
וכן בדידי הוה עובדא שזכיתי ללמוד לא טעמנו טעם תורה אבל רק שעמלנו באמת על התורה פתחנו ראשונים אחרונים והבאנו לעומק ורק אז מרגישים את טעם התורה.
וכאן ממשיכה התורה בברכות שלה ללומד התורה "ונתתי שלום בארץ" פירש רש"י "שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ.
ושכבתם ואין מחריד שלא יהיה אף אחד שיפירע לכם ללמוד תורה.
והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם לומדי התורה לא צריכים שמירה אדם שלומד באמת תורה לא צריך שמירה לא צריך הגנה הוא ה"נטורי קרתא" הוא השומרים על העיר. כדאיתא בב"ב דף ח ע"א "דרבנן לא צריכי נטירותא" תלמיד חכמים לא צריכים שמירה. לא צריכם להעביר חרב לא צריכם ללכת לצבא צריכים להיות פטורים מהצבא. כמו שמסופר שבסוריה תלמיד חכמים לא היו צריכים לעשות צבא. אשר על כן צריך לדעת ולהבין שבני התורה בחורי הישובת ואברכי הכוללים אין לגעת בהם הם צריכים ללמוד וללמוד ואין להפריע להם.
שכרו של לומד התורה שקב"ה יפנה אליו בעצמו ויתן לו את שכר כדאיתא "ופני אליכם" וביאר רש"י "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם. משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים.
עוד כותב רש"י שאדם שלומד תורה הוא כאילו שכיר של הקב"ה ובדואי שאין לגעת בלומדי התורה אשר רוצים לשבת וללמוד.
אשר על כן כל אחד יעמול ויעמול עוד ועוד אמן כי"ר.
