לא ברור איך בנית תילי תילים על שלוש מילים מתשובת הרשב"א. היום בימינו עם כל מערכת היח"צ המשומנת סביב רבנים שונים, אין שום טעם לדברים אלה. ורמת הפירסום נקבעת ע"פ שמועות וסיפורים שאנשים יוצרים ומפרסמים בכוונה תחילה. או למי שיש ענין לגדל אותו עבור מטרה מסויימת, פוליטית או כלכלית.
(בימינו גם פושטים שמועות על רבנים צעירים שבקיאים בכל התורה ישר והפוך, ויש כאלה שיודעים עשרות אלפי שו"תים בעל פה, לדוגמא - הרב ישראל שניאור שליט"א. ברור לכל בר דעת שאין זה מספיק בשביל לקבוע שהוא גדול הדור, ואם יחלוק לדוגמא על הגר"י יוסף, הראשון לציון, אני בטוח שלא תלך אחריו בעיניים עצומות).
רופא בקי זה קל לבדוק, יש רופאים שיש להם התמחות מסויימת. בדומה לזה יש רבנים שהתמחו בעניינים שונים, זה מפורסם לבקי בענייני טהרה וזה מפורסם לבקי בדיני ממונות.
בדומה לזה כתב הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון "זכור לאברהם" (תשנ"ט, עמ' שי"ב): "מצינו למרן החיד"א בברכי יוסף בשיורי ברכה (יו"ד סי' רמ"ב סק"ח) שכתב, שהמנהג בארצות אשכנז למנות בתי דין לדון דיני ממונות, ומלבד זה ממנים רבנים מורי הוראות לדון ולהורות בדיני איסור והיתר, בענייני כשרות, טהרת המשפחה וכדו', והוא מנהג ותיקין, כי בית דין שמתמנה על חלק פרטי ממקצועות התורה, כל מעיינותיו ומחשבותיו במקצוע ההוא, והוא מומחה מאוד בדינים האלה ובפרטיהם, וחזקה עליו שיורה כהלכה, וכן ייסד הגאון מהרימ"ט בקושטא, שמלבד הבתי דין לדיני ממונות, מינה חכמים לדון בדיני איסור והיתר. ע"כ.
ובאמת שגם בתלמוד מצאנו שהיו ממנים מורי הוראה מיוחדים לכל מקצוע בפני עצמו, למשל בגיטין (ה) ר' אחא הוה ממונה אגיטי, ועיין בפרש"י שם, ובשו"ת הריב"ש (סי' שפ"ט). ובחולין (נח.) שאלתינהו לרבנן טרופאי, ופרש"י מורי הוראות על הטריפות (ורמזו בברכי יוסף שם), ועיין בהרא"ש בבא קמא (פ"ד סי' ד'), שכתב שהטעם שפסקו חכמי התלמוד (בכורות מט) הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי, לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק בדיני ממונות, ולכך היה מדקדק בהם ויורד לעומקם ומשכיל על דבר אמת, עד שהתמחה מאוד בהם, לכן קבעו הלכה כמותו בדיני ממונות, וכן רב היה רגיל מאוד בהוראות איסור והיתר ומדקדק בהם לאשורם, לכן סמכו על הוראותיו בענייני איסור והיתר. ע"כ. וכן כתב הגאון מהר"י קורקוס בפרק י"א מהלכות ביכורים (הלכה י"ח). וסמך לדברי הרא"ש בזה, ממש"כ בבא בתרא (סה.) הלכתא כוותייכו (כשמואל ורב נחמן) דמקרביתו לבבא דריש גלותא דשכיחי דיני". עכ"ל.
אבל אין שום קשר לבחירה בין גדולי הדור, כשאתה בעצמך קטן מאוד, ומנסה להכריע מי גדול ממי.
גם מה שכתבת שסיני עדיף, אינו נכון בימינו שהספרים מצויים, ויש אוצר החכמה ופרוייקט השו"ת וכל דבר אפשר למצוא בלחיצת כפתור, ואין שום תועלת לסיני. וגם העוקר הרים עצמו נשען על הסיני, ומשתמש בדברים שהוא הביא כדי לחלוק עליו... ועקירת הרים לא מתבטאת רק בדימוי מילתא למילתא אלא בסברות ישרות וחזקות, שבזה באמת יש גאונים מפורסמים שידועים בכוחם הרב. וכאשר הם פותחים את הפה כולם משתוממים, איך טוחנים את כל הסוגיה ישר והפוך בגאונות מבהילה ומקשרים כל דבר אחד לשני, או לבאר יסוד עמוק שאליבא דיסוד זה מתורצות כל הקושיות הפלא ופלא.
