• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מאסר בחורי הישיבות-איפה הנציגים הספרדים כאשר [רק] בחורים ספרדים מושלכים לכלא???


זה מזכיר אותי על הסיפור עם החיד"א.

החיד"א שימש כשד"ר עבור יהודי ירושלים, והוא נסע לחו"ל להתרים את אחינו בני ישראל. פעם אחת הוא היה באניה והיה שמה מישהו שהיה לו שם הרבה גבינה שהוא תכנן למכור. דא עקא שלא היה לו תעודת כשרות על הגבינה, כשהוא ראה את מרן החיד"א יהודי נשוא פנים, הוא החליט שהחיד"א הוא זה שיעניק לו את התעודת כשרות הנכספת. הלה הציע למרן החיד"א סכום הוגן ובלבד שיעניק לו כשרות, כמובן שהחיד"א סירב, כאשר הלה קלט שעם כסף הוא לא יצליח לקנות את הרב עבר לאיומים, והוא הבהיר למרן החיד"א שמוטב יעשה להעניק לו כשרות אחרת הוא ימצא את עצמו כטרף למאכל הדגים, נו, אם מדובר בפיקוח נפש זה כבר משהו אחר. כתב לו החיד"א תעודת הכשר, וכה כתב הגבינה כשרה למהדרין וככה תאכלו אותו וגו' (ספר שמו"ת).

כאשר הגיעו למחוז חפצם ניגש סוחר הגבינה לרב העיר וביקש אישור למכור את הגבינה, הרב שואל אותו האם יש לו תעודת כשרות, והלה עונה לו בוודאי, הרב הגדול מרן החיד"א חתום על הכשרות. הוא מציג את התעודה לפני הרב, הרב מתחיל לחשוב, והרב עונה אני לא יכול לאשר לך את הגבינה. הרב ציוה לאסור את סוחר הגבינה, וחקרו אותו עד שהוא הודה במעשה.

ואיך הרגיש הרב בזיוף? כי החתימה של החיד"א עם הפסוק וככה תאכלו אותו וגו' (ספר שמו"ת) הדליק נורה אדומה, וחשב, שהספר שמו"ת מכוון לראשי תיבות שנים מקרא ואחד תרגום. והיינו שיש לעיין בתרגום, ובתרגום כתוב 'חריצכון יהון אסירין'.

אותו סיפור קורה עם מרן שליט"א, והמבין יבין.
 
בושה!
אמס:
דרעי אמר לח"כים על חוק הגיוס: "אני מקווה שהיום או מחר כל העניין יגמר, לכאן או לכאן. נכון לאתמול, נאמר לי שגדולי ישראל הליטאים יכריעו בעד הנוסח של ביסמוט. "
 
נערך לאחרונה:
זה מזכיר אותי על הסיפור עם החיד"א.

החיד"א שימש כשד"ר עבור יהודי ירושלים, והוא נסע לחו"ל להתרים את אחינו בני ישראל. פעם אחת הוא היה באניה והיה שמה מישהו שהיה לו שם הרבה גבינה שהוא תכנן למכור. דא עקא שלא היה לו תעודת כשרות על הגבינה, כשהוא ראה את מרן החיד"א יהודי נשוא פנים, הוא החליט שהחיד"א הוא זה שיעניק לו את התעודת כשרות הנכספת. הלה הציע למרן החיד"א סכום הוגן ובלבד שיעניק לו כשרות, כמובן שהחיד"א סירב, כאשר הלה קלט שעם כסף הוא לא יצליח לקנות את הרב עבר לאיומים, והוא הבהיר למרן החיד"א שמוטב יעשה להעניק לו כשרות אחרת הוא ימצא את עצמו כטרף למאכל הדגים, נו, אם מדובר בפיקוח נפש זה כבר משהו אחר. כתב לו החיד"א תעודת הכשר, וכה כתב הגבינה כשרה למהדרין וככה תאכלו אותו וגו' (ספר שמו"ת).

כאשר הגיעו למחוז חפצם ניגש סוחר הגבינה לרב העיר וביקש אישור למכור את הגבינה, הרב שואל אותו האם יש לו תעודת כשרות, והלה עונה לו בוודאי, הרב הגדול מרן החיד"א חתום על הכשרות. הוא מציג את התעודה לפני הרב, הרב מתחיל לחשוב, והרב עונה אני לא יכול לאשר לך את הגבינה. הרב ציוה לאסור את סוחר הגבינה, וחקרו אותו עד שהוא הודה במעשה.

ואיך הרגיש הרב בזיוף? כי החתימה של החיד"א עם הפסוק וככה תאכלו אותו וגו' (ספר שמו"ת) הדליק נורה אדומה, וחשב, שהספר שמו"ת מכוון לראשי תיבות שנים מקרא ואחד תרגום. והיינו שיש לעיין בתרגום, ובתרגום כתוב 'חריצכון יהון אסירין'.

אותו סיפור קורה עם מרן שליט"א, והמבין יבין.
רק שפה אין מי שיחקור אותם
 
חזור
חלק עליון