מבולבל לגמרי - דעות סותרות אחד את השני בדרך מרן+ייעוץ

[amit26]

שבת שלום לכולם.
אני אסדר את השאלות על הסדר, ואצרף תמונה מהספר- ראיתי בספר מנהגי הראשל של הרב אלון בן עמי כמה דברים שכמעט ולא האמנתי שרשום. כל ההלכות הללו עומדות בסתירה מוחלטת לכל מה שהכרתי עד היום, הן מפי רבנים והן מפי מה שרשום בסידורים וכו'.

1. מרן כשהיה אומר עשה למען שמך,עשה למען ימינך - היה מגביה רגליו מעט(כמו בקדושה)
2. לא פסע ג פעמים לאחוריו קודם תחילת 18
3. בק"ש מישש בתפילין של יד, ואחכ בתפילין של ראש, ורק אז נישק. ולא נישוק אחרי כל אחד
4. חזר עם השץ ה אלוקיכם אמת(זה לא כניסה למחלוקת מפורסמת?)
5.לא נהג לומר הפסוק וארשתיך לי בעת הכריכה על האצבע בתפילין
6.באמירת וקרא ה אל זה ואמר החזיר פניו ימין ושמאל(וכן בהערות מובא שכך בנו נוהג אמירת בחייכון וביומיכון, ועד היום שמעתי שזה מנהג טעות ולא נוהגים כך)
7. היה משיב אחר מוריד הטל "לברכה"(עד היום שמעתי שרק בני מרוקו נהגו כך ויש לבטל המנהג)
8. לאחר הוידוי ולפני אל ארך אפים היה נוהג לומר מה נאמר- בחיים לא ראיתי בית כנסת שכך עושים
9. לא קשור לספר - אבל התקשרתי לקו יחוה דעת ואמרו לי שם שבאלוקי נצור יש לענות 5 קדישים וכו' אך ורק בעת אלוקי נצור, ולא בכל החלק שבין אלוקי נצור לבין יהי רצון השני. שאלתי אחר כך בקו ההלכה ואמרו לי מה פתאום, החל מאלוקי נצור ועד יהיו לרצון עונים הכל. גם זה מחלוקת בין הרב דוד שליטא לרב יצחק שליטא?

10. בעקבות כל הבלבול הזה רציתי לשאול. כדאי ללמוד מספרים כאלה? אותה שאלה גם על הספר אורחות מרן. מצד אחד זה ממש כיף שיש גם הלכה וגם סיפורים ומנהגים של הרב, מצד שני זה מוביל לבלבול עם הלכות פסוקות מוכרות.. מה כדאי?

מצרף צילומים מתוך הספר, איך אומרים בלי תמונה אין אמונה.. :)

 

[מערכה נגד מערכה]

6.באמירת וקרא ה אל זה ואמר החזיר פניו ימין ושמאל(וכן בהערות מובא שכך בנו נוהג אמירת בחייכון וביומיכון, ועד היום שמעתי שזה מנהג טעות ולא נוהגים כך)

ב'אביר הרועים' נכתב שכל השנים לא היה מנענע הראש, ובשנותיו האחרונות חזר לעשות כן, מפני המנהג. אם אני זוכר נכון.

 

[הצעיר ני"ו]

הספר הנ"ל מביא עוד דברים סתומים לדוגמא: כתוב שם שהראש"ל שליט"א הוראה לברך "שחלק מחכמתו" על רבנים מסוימים (הגר"מ מאזוז הגרש"מ עמאר ועוד) והיה לפלא בעיני ואחר כך ראיתי שהרב המחבר הרה"ג אלון בן עמי פירסם שזה לא נכון ולכן אין לסמוך על הספר אף בשביל להגידמרן נהג הכי ומרן נהג הכי ובטח שלא לומר מרן פסק הכי

 

[בנימין לוריא]

1. מרן כשהיה אומר עשה למען שמך,עשה למען ימינך - היה מגביה רגליו מעט(כמו בקדושה)

אמת. מה הבעיה.

2. לא פסע ג פעמים לאחוריו קודם תחילת 18

אמת. כך כתוב בילקו"י.

3. בק"ש מישש בתפילין של יד, ואחכ בתפילין של ראש, ורק אז נישק. ולא נישוק אחרי כל אחד

מה זה סתר לך?

4. חזר עם השץ ה אלוקיכם אמת(זה לא כניסה למחלוקת מפורסמת?)

עדיין לא סתירה. גם כיום הרבה פעמים נוהגים כך כי רוב השליחי ציבור לא באמת בקיאים אלא מזדמנים.

5.לא נהג לומר הפסוק וארשתיך לי בעת הכריכה על האצבע בתפילין

ראית מקום שכתוב שחייב לומר? עכ"פ זכור לי שלא נהג לומר "לשם יחוד" ושאר פסוקים נוספים.

6.באמירת וקרא ה אל זה ואמר החזיר פניו ימין ושמאל(וכן בהערות מובא שכך בנו נוהג אמירת בחייכון וביומיכון, ועד היום שמעתי שזה מנהג טעות ולא נוהגים כך)

ב"וקרא זה אל זה ואמר" כתוב שכך יש לעשות.

7. היה משיב אחר מוריד הטל "לברכה"(עד היום שמעתי שרק בני מרוקו נהגו כך ויש לבטל המנהג)

אמנם לא נהגנו, אבל זו לא "סתירה מוחלטת".

8. לאחר הוידוי ולפני אל ארך אפים היה נוהג לומר מה נאמר- בחיים לא ראיתי בית כנסת שכך עושים

ראה בסידורים שמובא שכך היה מנהגו, וגם בסידורים מופיע בכתב קטן.

9. לא קשור לספר - אבל התקשרתי לקו יחוה דעת ואמרו לי שם שבאלוקי נצור יש לענות 5 קדישים וכו' אך ורק בעת אלוקי נצור, ולא בכל החלק שבין אלוקי נצור לבין יהי רצון השני. שאלתי אחר כך בקו ההלכה ואמרו לי מה פתאום, החל מאלוקי נצור ועד יהיו לרצון עונים הכל. גם זה מחלוקת בין הרב דוד שליטא לרב יצחק שליטא?

מה הכוונה "בכל החלק"? מאחרי המילים "ה' צורי וגואלי" ועד "יהיו לרצון" השני נחשב כאלוקי נצור ועונה 5 אמנים.

 

[יהודה מ.]

מרן כשהיה אומר עשה למען שמך,עשה למען ימינך - היה מגביה רגליו מעט(כמו בקדושה)

גם מרן שליט"א עושה כך.

 

[יצחק משען]

שבת שלום לכולם.
אני אסדר את השאלות על הסדר, ואצרף תמונה מהספר- ראיתי בספר מנהגי הראשל של הרב אלון בן עמי כמה דברים שכמעט ולא האמנתי שרשום. כל ההלכות הללו עומדות בסתירה מוחלטת לכל מה שהכרתי עד היום, הן מפי רבנים והן מפי מה שרשום בסידורים וכו'.

1. מרן כשהיה אומר עשה למען שמך,עשה למען ימינך - היה מגביה רגליו מעט(כמו בקדושה)
2. לא פסע ג פעמים לאחוריו קודם תחילת 18
3. בק"ש מישש בתפילין של יד, ואחכ בתפילין של ראש, ורק אז נישק. ולא נישוק אחרי כל אחד
4. חזר עם השץ ה אלוקיכם אמת(זה לא כניסה למחלוקת מפורסמת?)
5.לא נהג לומר הפסוק וארשתיך לי בעת הכריכה על האצבע בתפילין
6.באמירת וקרא ה אל זה ואמר החזיר פניו ימין ושמאל(וכן בהערות מובא שכך בנו נוהג אמירת בחייכון וביומיכון, ועד היום שמעתי שזה מנהג טעות ולא נוהגים כך)
7. היה משיב אחר מוריד הטל "לברכה"(עד היום שמעתי שרק בני מרוקו נהגו כך ויש לבטל המנהג)
8. לאחר הוידוי ולפני אל ארך אפים היה נוהג לומר מה נאמר- בחיים לא ראיתי בית כנסת שכך עושים
9. לא קשור לספר - אבל התקשרתי לקו יחוה דעת ואמרו לי שם שבאלוקי נצור יש לענות 5 קדישים וכו' אך ורק בעת אלוקי נצור, ולא בכל החלק שבין אלוקי נצור לבין יהי רצון השני. שאלתי אחר כך בקו ההלכה ואמרו לי מה פתאום, החל מאלוקי נצור ועד יהיו לרצון עונים הכל. גם זה מחלוקת בין הרב דוד שליטא לרב יצחק שליטא?

10. בעקבות כל הבלבול הזה רציתי לשאול. כדאי ללמוד מספרים כאלה? אותה שאלה גם על הספר אורחות מרן. מצד אחד זה ממש כיף שיש גם הלכה וגם סיפורים ומנהגים של הרב, מצד שני זה מוביל לבלבול עם הלכות פסוקות מוכרות.. מה כדאי?

מצרף צילומים מתוך הספר, איך אומרים בלי תמונה אין אמונה.. :)

מה לעשות שהכל אמת, ואני זוכר בבירור שכך היה נוהג רבינו?
ואגב בענין מה נאמר, כך המנהג בירושלים לומר לפני אל ארך אפים

 

[אושרי רביב]

השבת ראיתי לגבי "לברכה", שכן אמר בשיעור. פרשת נח תשנ"ה.

 

[amit26]

אמת. מה הבעיה.

אין בעיה,אבל אני מתפלל בהרבה בתי כנסת שהולכים כשיטת מרן ואף פעם לא ראיתי מישהו שעשה כך

אמת. כך כתוב בילקו"י.

כי ברוב הסידורים הספרדיים רשום לפסוע כאילו זו הלכה ברורה שאין עליה חולק

מה זה סתר לך?

כנל,רשום בכל הסידורים כמעט לנשק אחר יד ולנשק אחר ראש

עדיין לא סתירה. גם כיום הרבה פעמים נוהגים כך כי רוב השליחי ציבור לא באמת בקיאים אלא מזדמנים.

אוקיי,זה אכן מובן

ראית מקום שכתוב שחייב לומר? עכ"פ זכור לי שלא נהג לומר "לשם יחוד" ושאר פסוקים נוספים.

כנל לגבי הפסיעות לאחור

ראה בסידורים שמובא שכך היה מנהגו, וגם בסידורים מופיע בכתב קטן.

הפליאה שלי היא שמעולם לא ראיתי בית כנסת שכך עושים,למרות שבכל שאר הדברים מקפידים לעשות כדעת מרן

מה הכוונה "בכל החלק"? מאחרי המילים "ה' צורי וגואלי" ועד "יהיו לרצון" השני נחשב כאלוקי נצור ועונה 5 אמנים.

כן, זו הכוונה.
והוא אמר לי בפירוש שרק בה צורי וגואלי ולא בנצור לשוני מרע וכו'. יכול להיות שזה הלכה שהרב דוד פוסק בה אחרת או שהאברך לא הבין בכלל מה שדיברתי איתו?

 

[גדי]

הספר הנ"ל מביא עוד דברים סתומים לדוגמא: כתוב שם שהראש"ל שליט"א הוראה לברך "שחלק מחכמתו" על רבנים מסוימים (הגר"מ מאזוז הגרש"מ עמאר ועוד) והיה לפלא בעיני ואחר כך ראיתי שהרב המחבר הרה"ג אלון בן עמי פירסם שזה לא נכון ולכן אין לסמוך על הספר אף בשביל להגידמרן נהג הכי ומרן נהג הכי ובטח שלא לומר מרן פסק הכי

זה לא סתום גם אני שמעתי זאת מפי מרן הראשון לציון שליט"א גם כן שאפשר לברך על הרבנים הנ"ל

 

[amit26]

זה לא סתום גם אני שמעתי זאת מפי מרן הראשון לציון שליט"א גם כן שאפשר לברך על הרבנים הנ"ל

הספר האמת מרתק! אולי אלו אכן מנהגי מרן רק שלא מפורסמים בציבור ולא נוהגים כמותם ברוב המקומות
למעט מה שהוא מביא בפתיחת הספר שמרן היה מקפיד בתיקון חצות קבוע, ובאורחות מרן של הגר"ד יוסף שליטא הוא כותב במפורש שהוא ראה שלא בכל לילה הוא היה מקפיד בזה,הרבה פעמים היה כותב תשובות בהלכה עד הבוקר ממש

 

[בנימין לוריא]

בקיצור, במקום להגיב על כל דבר, הכלל הוא פשוט: לא לומדים הלכה מסידורים, ולא לומדים הלכה ממה שנוהגים בביהכנ"ס.
הלכה לומדים מספרים.
גם ממעשה רב לא לומדים, ולכן גם אם רבנים נוהגים באופן מסויים, לא מוכרח שכך היא ההלכה.
והספרים שנתחברו ע"פ מעשה רב, יש להם למטה מקורות, שאל"כ אין שום עניין בדבר. ורק כשזה כתוב בספר אפשר לראות מעשה רב.
מעשה רב יעזור שלא נכתב במפורש, או שההכרעה לא כ"כ ברורה למעשה, או שרוצים לדעת אם יש עניין להחמיר או להקל וכד'.

 

[דוד א]

ב"וקרא זה אל זה ואמר" כתוב שכך יש לעשות.

אם לא קשה למר, יראה נא לי (ולכולם) את מקומו, כי חפשתיו בעבר לא מעט ולא מצאתיו !
תודה

 

[מרפסן איגרי]

הרב @amit26 תבדוק את המקורות שלו חלק מהדברים כבר כתובים בילקו"י
בל"נ אם יהיה לי פנאי אכתוב לך חלק

 

[פשוט]

ואגב בענין מה נאמר, כך המנהג בירושלים לומר לפני אל ארך אפים

ועיין כאן

 

[מערכה נגד מערכה]

זה לא סתום גם אני שמעתי זאת מפי מרן הראשון לציון שליט"א גם כן שאפשר לברך על הרבנים הנ"ל

בשנים האחרונות?

 

[מערכה נגד מערכה]

בקיצור, במקום להגיב על כל דבר, הכלל הוא פשוט: לא לומדים הלכה מסידורים, ולא לומדים הלכה ממה שנוהגים בביהכנ"ס.
הלכה לומדים מספרים.

כבר כתב חוקר מחוץ לביהמ"ד:
הרב עובדיה העביר את עולם ההלכה מסיפּוֺֹרֶת לסִפְרוּת.

 

[יש תקוה]

זה לא סתום גם אני שמעתי זאת מפי מרן הראשון לציון שליט"א גם כן שאפשר לברך על הרבנים הנ"ל

שמעתי באוזני ממרן שליט"א - שהעיר על כך להרהמ"ח על זה.

 

[גדי]

שמעתי באוזני ממרן שליט"א - שהעיר על כך להרהמ"ח על זה.

ואני שמעתי לפני 18 שנה ממרן הראשון לציון שליט"א שניתן לברך עליהם [ומסתמא כך שמע המחבר] אולי אחר כך חזר בו

 

[יוסף דהן]

לגבי שש זכור לי שכך כתוב לעשות בילקוי.
נ.ב וגם בסי' של הרב מוצפי בשם אביו זצל

 

[מרפסן איגרי]

1. מרן כשהיה אומר עשה למען שמך,עשה למען ימינך - היה מגביה רגליו מעט(כמו בקדושה)

יש לזה מקור, עיין בש"ע המקוצר שצרפתי

2. לא פסע ג פעמים לאחוריו קודם תחילת 18

לא חייב לפסוע ג' פסיעות לאחור לפני העמידה – ילקוט יוסף סימן צה סעיף ג'

3. בק"ש מישש בתפילין של יד, ואחכ בתפילין של ראש, ורק אז נישק. ולא נישוק אחרי כל אחד

בש"ע ס' כח, א וסימן סא, כה לא כתוב שצריך לנשק. ועיין בפסק"ת המצורף בריש העמוד

4. חזר עם השץ ה אלוקיכם אמת(זה לא כניסה למחלוקת מפורסמת?)

תראה בארחות מרן המצורף

5.לא נהג לומר הפסוק וארשתיך לי בעת הכריכה על האצבע בתפילין

ילקו"י ס' כה הערה עב ועח שמרן זצ"ל היה חושש להפסק עד שיכרוך את הכריכות על האצבע. אך לך נא ראה בהלכה ברורה ס' כז סעיף כט שדחה טענה זו שברוב נוסחאות תשובות הרמב"ם הגרסא אחרת. וכן יש להוסיף, שבמהדורת מכון ירושלים (שעשו עבודה מקיפה מאוד) ג"כ הנוסח כמו ההלכה ברורה, שלפי זה אין ראיה לומר שעד שלא קשר את הכריכות על האצבע אסור להפסיק בדיבור. ודו"ק

6.באמירת וקרא ה אל זה ואמר החזיר פניו ימין ושמאל(וכן בהערות מובא שכך בנו נוהג אמירת בחייכון וביומיכון, ועד היום שמעתי שזה מנהג טעות ולא נוהגים כך)

בילקוט יוסף סימן קכה הערה ו כתב שיש נוהגים כן, אך סיים שלא ראינו נוהגים כן. ואם מרן היה נוהג כן לא היה כותב הרב בילקו"י שלא נוהגים. אמנם ראיתי בשיבת ציון פרק ז הלכה קו וארחות ציון פ"ח הלכה כג שכתב שע"פ הקבלה יש לנהוג לימין ואח"כ לשמאל ע"ש הטעם.

8. לאחר הוידוי ולפני אל ארך אפים היה נוהג לומר מה נאמר- בחיים לא ראיתי בית כנסת שכך עושים

ילקוט יוסף סימן קלד סעיף ג - מנהג ירושלים וארץ ישראל לומר בשני וחמישי "מה נאמר לפניך יושב מרום" אחר הוידוי, קודם אמירת "ויעבור" ו"שלש עשרה מדות" ו"נפילת אפים". ויש נוהגים לומר "מה נאמר" אחר נפילת אפים ואל מלך. ובכל מקום יעשו כמנהגם.

9. לא קשור לספר - אבל התקשרתי לקו יחוה דעת ואמרו לי שם שבאלוקי נצור יש לענות 5 קדישים וכו' אך ורק בעת אלוקי נצור, ולא בכל החלק שבין אלוקי נצור לבין יהי רצון השני. שאלתי אחר כך בקו ההלכה ואמרו לי מה פתאום, החל מאלוקי נצור ועד יהיו לרצון עונים הכל. גם זה מחלוקת בין הרב דוד שליטא לרב יצחק שליטא?

אין שום מחלוקת באמנים באלקי נצור, הליכות עולם חלק א' עמ' קלט, ילקו"י קכב סעיף א. הלכה ברורה שם.