ב"ה
שלום וברכה,
דברי כבודו היו נכונים אם הסיבה שצריך בנחת היתה בעבור שלא תהיה סחיטה בודאי אלא בספק, אולם יעויין נא בדברי מרן זיע"א בחזו"ע, וביותר במה שהשיב לנכדו (והובא בתשובה המצורפת לעיל), שכאשר מקנח בנחת, אף שבודאי יסחט מותר, וביארנו בס"ד הענין, שע"י שעושה בנחת מגלה דעתו שאינו מכוין לסחוט אלא לקנח בלחות הקיימת בלאו הכי, ולכן לגבי הסחיטה נחשב שאינו מתכוין, ואף שבודאי נסחט והוא פסיק רישיה, וגם ניחא ליה בזה, ביאר לנו מרן זיע"א דהו"ל פסיק רישיה בתרי ותלת דרבנן דשרי, ומה גם שהוסיף עוד נימוקים נוספים, ראה מה שביארנו בזה בס"ד ותרוה נחת.
בברכה רבה