• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מגבות מכובסות בשבוע שחל בו

נתבאר בפוסקים שמספיק שינגב ידיו פעם אחת.
אך שמעתי מהג"ר שבתי לוי שליט"א (אחיו של הגאון רבי משה לוי זצ"ל) שאין איסור כלל בשימוש מגבות מכובסות, וכל האיסור אינו אלא בבגדים שאדם לובש בגופו ונהנה מהם, או בסדינים ומצעות, שבזמנם היו רגילים לישן ערומים וגופו של האדם נהנה מהם, אבל מגבות אינם בכלל האיסור, שכן השימוש בהם הוא 'הנאה רגעית' שאין בה ממש.
 
אך שמעתי מהג"ר שבתי לוי שליט"א (אחיו של הגאון רבי משה לוי זצ"ל) שאין איסור כלל בשימוש מגבות מכובסות, וכל האיסור אינו אלא בבגדים שאדם לובש בגופו ונהנה מהם, או בסדינים ומצעות, שבזמנם היו רגילים לישן ערומים וגופו של האדם נהנה מהם, אבל מגבות אינם בכלל האיסור, שכן השימוש בהם הוא 'הנאה רגעית' שאין בה ממש.
אני לא מבין מה הדיון, מפורש בשו"ע שאסור להשתמש במגבת מכובסת בשבוע שחל בו ת"ב. וז"ל מרן סימן תקנ"א סעיף ג. שבוע שחל בו ת"ב אסורים לספר ולכבס אפילו אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור, וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה "ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור". עכ"ל. וכ"פ הבא"ח (דברים ש"א אות ו) ז"ל ואסור לכבס בשבת זו אפילו מטפחות הידיים והשלחן, ורק מטפחת שמקנח בה צואת החוטם מותר לכבס.
כך שאיני מבין את הטענה של "הנאה רגעית" שהיא נגד דברי מרן השו"ע.
אכן כך נהגנו מאז ומעולם להכין מגבות לשבוע שחל בו ת"ב שנותנים את המגבת איזה זמן כמו שעה ומייבשים אותן ומניחים במקום מיוחד לדעת ליקח מהם בשבוע זה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה
 
ראיתי שם בקישור של נתנאל קנתן (אברך מבני ברק) ושם כתב הרב נר"ו שכיון שנחלקו הפוסקים בדין מגבות כמבואר ביבי"א ח"י על הר"פ, ובחזו"ע, ולכן למעשה מחמירים שלא לכבס, אבל להשתמש במכובס יש להקל, דהוי ספק ספיקא. שמא כמ"ד דמגבות אינם בכלל האיסור, ואת"ל שהם בכלל האיסור, שמא כמ"ד דבכל בגד אין איסור ללבוש מכובס אלא לכבס, ולכן למעשה אפשר להקל במכובס, רק שלא לכבס.
ואני שואל עד מתי יעשו ספק ספיקא נגד דברי מרן השו"ע המפורשים, ולכתחילה, הרי בקל אפשר להכין, מילא אם לא הכינו מגבות אבל למה לעשות ס"ס נגד מרן שקבלנו הוראותיו, לכתחילה, אתמהה.
 
אני לא מבין מה הדיון, מפורש בשו"ע שאסור להשתמש במגבת מכובסת בשבוע שחל בו ת"ב. וז"ל מרן סימן תקנ"א סעיף ג. שבוע שחל בו ת"ב אסורים לספר ולכבס אפילו אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור, וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה "ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור". עכ"ל. וכ"פ הבא"ח (דברים ש"א אות ו) ז"ל ואסור לכבס בשבת זו אפילו מטפחות הידיים והשלחן, ורק מטפחת שמקנח בה צואת החוטם מותר לכבס.
כך שאיני מבין את הטענה של "הנאה רגעית" שהיא נגד דברי מרן השו"ע.
אכן כך נהגנו מאז ומעולם להכין מגבות לשבוע שחל בו ת"ב שנותנים את המגבת איזה זמן כמו שעה ומייבשים אותן ומניחים במקום מיוחד לדעת ליקח מהם בשבוע זה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה
ראיתי שם בקישור של נתנאל קנתן ושם כתב הרב נר"ו שכיון שנחלקו הפוסקים בדין מגבות כמבואר ביבי"א ח"י על הר"פ, ובחזו"ע, ולכן למעשה מחמירים שלא לכבס, אבל להשתמש במכובס יש להקל, דהוי ספק ספיקא. שמא כמ"ד דמגבות אינם בכלל האיסור, ואת"ל שהם בכלל האיסור, שמא כמ"ד דבכל בגד אין איסור ללבוש מכובס אלא לכבס, ולכן למעשה אפשר להקל במכובס, רק שלא לכבס.
ואני שואל עד מתי יעשו ספק ספיקא נגד דברי מרן השו"ע המפורשים, ולכתחילה, הרי בקל אפשר להכין, מילא אם לא הכינו מגבות אבל למה לעשות ס"ס נגד מרן שקבלנו הוראותיו, לכתחילה, אתמהה.
זה לא נגד מרן.
בשו"ע (וגם בבא"ח) כתוב של לכבס, ואנחנו שואלים על מה שכבר כיבסו להשתמש כשהוא מכובס.
ואני לא שמעתי על מי שנוהג להכין מגבות...
 
בשו"ע (וגם בבא"ח) כתוב של לכבס, ואנחנו שואלים על מה שכבר כיבסו להשתמש כשהוא מכובס.
נפלאתי, בשו"ע כתוב להדיא שלא להשתמש במה שכבר התכבס כאשר הבאתי לשונו לעיל "וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המיטה ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור". הרי להדיא דמיירי במה שכבר התכבס מקודם.
ועוד, שודאי חמור יותר להשתמש במכובס מלכבס בשבוע זה, אע"פ שהיה שמחה בכיבוס עצמו, אבל השתמשות עצמה יש בה הנאה.
 
ועוד, שודאי חמור יותר להשתמש במכובס מלכבס בשבוע זה, אע"פ שהיה שמחה בכיבוס עצמו, אבל השתמשות עצמה יש בה הנאה.
נכון מאוד
שהרי אין לאסור את הכביסה ולהתיר את הלבישה, שהרי האיסור בשבוע שחל בו הוא מדין אבילות, ועיקר האבילות הוא הלבישה בעצמה.
וע"כ הרב יעקב ח.מ. צודק בהחלט שלכתחילה יש להכין זאת
 
נפלאתי, בשו"ע כתוב להדיא שלא להשתמש במה שכבר התכבס כאשר הבאתי לשונו לעיל "וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המיטה ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור". הרי להדיא דמיירי במה שכבר התכבס מקודם.
לפני המילה "ואפילו" אפשר לשים נקודה, והיינו שזה הולך על עצם האיסור לכבס ולא ללבוש מכובס.
ראה לפחות כאן:
וכן במצורף
 

קבצים מצורפים

  • מגבות מכובסות בשבוע שחל בו.pdf
    57.3 KB · צפיות: 22
לפני המילה "ואפילו" אפשר לשים נקודה, והיינו שזה הולך על עצם האיסור לכבס ולא ללבוש מכובס.
אפשר לשים ניקוד איפה שרוצים
אבל קודם כל לומדים מה הדין שנראה, ואח"כ ננקד את דברי השו"ע
ועוד יש להוסיף אולי, דאם מיירי על הכיבוס עצמו, הרי איסור הכיבוס הוא מחמת שמסיח דעתו מהאבילות, ומאי נפק"מ מה הוא מכבס, סו"ס הוא מסיח דעתו מהאבילות, אבל אי מיירי על הנאה מבגדים מכובסים הו"א כיון דזה הנאה מועטת מותרת, קמ"ל דאין נפק"מ וזה בכלל האיסור, וצ"ע.
 
אפשר לשים ניקוד איפה שרוצים
אבל קודם כל לומדים מה הדין שנראה, ואח"כ ננקד את דברי השו"ע
בקובץ המצורף הנ"ל הוכיח כן שכוונתך השו"ע (אם באמת מדובר במגבות שלנו) לאסור רק לכבס ולא להשתמש במכובס. (מומלץ קודם לעיין בנ"ל ואז להגיב).
 
בקובץ המצורף הנ"ל הוכיח כן שכוונתך השו"ע (אם באמת מדובר במגבות שלנו) לאסור רק לכבס ולא להשתמש במכובס. (מומלץ קודם לעיין בנ"ל ואז להגיב).
גם שם הוא מבין שהפשט הברור בשו"ע הוא שהאיסור לכבס ולהשתמש שייך במגבות, אלא שכאשר רוצים לדון להקל יכולים להוסיף נקודות ופסיקים בתוך דברי השו"ע.
ולמה נראה למע"כ שמטפחות הידיים זה לא מגבות, האם אפשר להבין אחרת.
ובאור לציון החמיר להכין. וגם במעיין אומר כתב שלא מצא לאחרונים שהקלו בזה. ואפשר שמרן זיע"א כתב להקל בדיעבד וכן נראה מלשונו שכדאי להכין.
וחבל שהיום מחפשים בכל דבר להקל ע"י ס"ס לכתחילה וכיו"ב, ואינני יודע למה כ"כ קשה להחמיר בדבר קל, וכדאי הוא בית אלוקינו וכו'
 
גם שם הוא מבין שהפשט הברור בשו"ע הוא שהאיסור לכבס ולהשתמש שייך במגבות, אלא שכאשר רוצים לדון להקל יכולים להוסיף נקודות ופסיקים בתוך דברי השו"ע.
ולמה נראה למע"כ שמטפחות הידיים זה לא מגבות, האם אפשר להבין אחרת.
ובאור לציון החמיר להכין. וגם במעיין אומר כתב שלא מצא לאחרונים שהקלו בזה. ואפשר שמרן זיע"א כתב להקל בדיעבד וכן נראה מלשונו שכדאי להכין.
וחבל שהיום מחפשים בכל דבר להקל ע"י ס"ס לכתחילה וכיו"ב, ואינני יודע למה כ"כ קשה להחמיר בדבר קל, וכדאי הוא בית אלוקינו וכו'
כבר אמרתי שכדאי לעיין בכל מה שנכתב ולשמוע מה שהעלינו ואז להגיב.
עכ"פ, לעניין מה שכתבתי בסוגריים זה בעיקרון מחמת זה:
1689891829311.png
 
כבר אמרתי שכדאי לעיין בכל מה שנכתב ולשמוע מה שהעלינו ואז להגיב.
אני לא בא ח"ו לזלזל. רק שקצת חבל להעלות טענות ודחיות והסברים שכבר הוזכרו בדברים שהובאו לעיל. לא העלמתי גם את מי שאוסר. תורה אמת כתיב בה. רק שכדאי לעיין בכל הנ"ל ואז אם אכן יש מה להגיב אז להיות ספציפיים וענייניים. יישר כח!
 
תורה אמת כתיב בה. רק שכדאי לעיין בכל הנ"ל ואז אם אכן יש מה להגיב אז להיות ספציפיים וענייניים. יישר כח!
זה נראה שהתורת אמת שייכת רק לך
וא"א לחלוק על דעתך.....
לדעתי פשט דברי השו"ע וההבנה של הדברים לא מתקבל
ובמאמר המוסגר אני לא 'מאיר' על הדברים אלא רק אחרי שקראתי את הכתוב
 
חזור
חלק עליון