נפלאתי, בשו"ע כתוב להדיא שלא להשתמש במה שכבר התכבס כאשר הבאתי לשונו לעיל "וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המיטה ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור". הרי להדיא דמיירי במה שכבר התכבס מקודם.
ועוד, שודאי חמור יותר להשתמש במכובס מלכבס בשבוע זה, אע"פ שהיה שמחה בכיבוס עצמו, אבל השתמשות עצמה יש בה הנאה.
זה לא נגד מרן.
בשו"ע (וגם בבא"ח) כתוב של לכבס, ואנחנו שואלים על מה שכבר כיבסו להשתמש כשהוא מכובס.
ואני לא שמעתי על מי שנוהג להכין מגבות...
הנה דבריו המלאים של הג"ר שבתי לוי שליט"א [בהתייחסות לפסק מרן השו"ע]
והכל יבוא על מקומו בשלום
פסק השו'''ע
השו"ע (בסימן תקנ"א ס"ג) אומר, שבוע שחל בו ט' באב אסורין לספר ולכבס, ואפי' אינו רוצה ללבוש עתה אלא להניח לאחר ט' באב אסור. ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור, וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהן המיטה. ואפי' מטפחות הידיים והשולחן אסור.
ספק בדברי השו''ע
ויש לעיין טובא בדברי השו''ע שסיים ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור, האם איסור זה חוזר על הכיבוס דאסור לכבסם למרות שבחוה''מ מותר, או שחוזר גם על השתמשות במטפחות הידיים והשולחן המכובסין קודם, כלומר גם אותם צריך להכין.
הרמב''ן לא הביא ראיה
באמת הרמב"ן שפסק לאסור להחליף אף מטפחות הידיים פסק דבריו מכך שבטלי קצרי דבי רב. אלא שהראיה מהכובסין שהיו בטלין היא רק לגבי לכבס ממש, שגם מגבות אסורין בכיבוס אבל לנגב במגבות שעברו כבר כביסה, מנין לנו לאסור.
שונה דין מגבות משאר בגדים
ובקצרה נבאר שמגבות הדיים אינם צריכים הכנה. ואע"פ שכל שאר בגדים בעו הכנה, המגבות לא חייבים בהכנה, ומותר לנגב הידיים במגבות מכובסות ללא הכנה. ונבאר, שהרי כל האיסור בלבישת בגד מכובס מכיוון שגורם לאדם עונג ושמחה וע"כ אסרנו בימים אלו. ולכן מצעות המיטה אסרו בזמנם מכיוון שהיו ישנים ערומים, וא"כ הגוף מרגיש את העונג של הכיבוס. וכן היום, אדם שישן על כרית מרגיש בפניו את העונג של כרית מכובסת, וע"כ אסור. אבל מטפחות הידיים, שאין האדם מתעטף או לובש המגבת, אלא מנגב ידיו והולך לו, בזה אסור רק הכיבוס כמ''ש הרמב''ם מקצרי דבי רב, אבל המכובסין מקודם אין מקור לאסור.
דיוק הדברים בבן איש חי
ודין זה מוכח מדברי הבן איש חי שכותב על כל הבגדים שצריך להכין כל בגד שנהנה בו אבל מטפחות הידיים אסור לכבס. ולכאורה אם גם מטפחות הידיים חייב בהכנה מדוע שינה בהם וכתב אסור לכבס. מוכח דשונה מטפחות הידיים שאינם מלבוש. וע"כ מגבות הידיים ושאר דברים שאין הגוף נהנה בדרך מלבוש אינו חייב בהכנה. וכן מנהג העולם. וכן ה"ה באבל.
