• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

מגילה בעשרה בפורים המשולש

מעניין מה תענה על זה? [מהר"ש גרמיזאן, לפני כ350 שנה].
כבודו לא עיין מספיק ברמב"ם ומפרשיו.....
עיין ברמב"ם פרנקל בסופו ותראה שכמעט כל האחרונים הבינו ברמב"ם דמיקרי זמנה (אם קשה לך אצלם לך).
וכן במ"מ הרבה אחרונים הבינו ככה, ומכל מקום כיון שכמעט כל האחרונים הבינו הכי בדברי הרמב"ם, ממילא הפשט הפשוט בדברי המ"מ ג"כ אותו דבר.
 
עוד מעט אסתכל ואגיד לך עוד, בכל מקרה אתה מוזמן לראות.
וטענתי במקומה עומדת, דכיון שכל האחרונים כמעט הבינו הכי בדעת הרמב"ם, ממילא זו ג"כ ההבנה הפשוטה בדברי הרב המגיד.
 
דכיון שכל האחרונים כמעט הבינו הכי בדעת הרמב"ם, ממילא זו ג"כ ההבנה הפשוטה בדברי הרב המגיד.
לא קשור כלל.
א"א להפוך דברי המ"מ משום שרוב האחרונים הבינו כן ברמב"ם.

גם יש כמה וכמה אחרונים שהבינו ברמב"ם לא כך.
לא שייך כאן 'רוב'. דברי הרמב"ם סתומים ואפשר לפרשם בב' אופנים. המ"מ פירשם באופן ברור לא כדעת 'רוב' האחרונים.

אחרי הכל דברי הרב עובדיה צע"ג שכתב בפשיטות שכן מוכח 'להדיא' מדברי הרמב"ם, בשעה שיש מ"מ ואחרונים לא מועטים שכתבו לא כך.
 
כך נראה גם מדברי הב"י שהביא את הר"ן ולא כתב שהרמב"ם חולק עליו
כידוע לכל לומד בב"י אין שום ראיה לזה, לא לכאן ולא לכאן.
עיין במראה הפנים על הירושלמי
אם אפשר את המקור
א"א להפוך דברי המ"מ
לשיטתך זה נקרא "להפוך", לא לשיטת חלק מהאחרונים שהבינו אחרת.
 
כידוע לכל לומד בב"י אין שום ראיה לזה, לא לכאן ולא לכאן.
למה לא? הב"י כותב 'ופירוש שלא בזמנה כתב הר"ן וכו''. כלומר זה דבר פשוט ואין בזה חולק. וגם בסי תרפ"ח העתיק את דברי הבעה"מ בשם ר' אפרים, וגם שם לא כתב שיש חולק על זה.

אם אפשר את המקור
מראה הפנים מסכת מגילה פרק א הלכה ג
כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה. זהו מסייעא להו להי"מ שהובא בדבור דלעיל דהא דקאמר רב בבבלי מגילה שלא בזמנה בעשרה היינו אם חל י"ד להיות בשבת לבני עיירות ובע"ש לבני כרכין וכן היה מפרש הרמב"ם וכמבואר הכל לעיל עי"ש.
לשיטתך זה נקרא "להפוך",
גם אתה מודה שכך פשטות דבריו, אלא שמשום שהבינו ברמב"ם לא כך - צריך לומר שגם במ"מ לא כך. זה לא הפשטות של המ"מ לכל מי שקורא אותו בלי נגיעות.
 
למה לא? הב"י כותב 'ופירוש שלא בזמנה כתב הר"ן וכו''. כלומר זה דבר פשוט ואין בזה חולק. וגם בסי תרפ"ח העתיק את דברי הבעה"מ בשם ר' אפרים, וגם שם לא כתב שיש חולק על זה.
מצינו שהב"י מביא דברים פשוטים ולא פוסקם להלכה.
גם אתה מודה שכך פשטות דבריו
לא. אינני מודה.
לכל מי שקורא אותו בלי נגיעות
השע"א והאבנ"ז חשודים על נגיעות לדבריך.....
 
מצינו שהב"י מביא דברים פשוטים ולא פוסקם להלכה.
לא זה הנידון. הוא לא ציין כלל שיש חולקים על זה, וכתב כן בתור דבר פשוט, פעמיים בב' סימנים שונים. ובשו"ע אין שום רמז שחזר בו.
השע"א והאבנ"ז חשודים על נגיעות לדבריך.....
עיין היטב בשערי אפרים, תראה שיש לו פירוש אחר במ"מ וכלל לא כמו שפירשת בדבריו שזהו דוחק עצום.
את דברי האבנ"ז לא ראיתי בפנים.
כמדומני שדייק מהמ"מ מדלא כתב בי"ד 'בעיירות', אלא כתב סתם בי"ד עי"ש. והמעיין יראה שדיוק זה קשה להולמו, דפשטות דבריו בי"ד היינו בעיירות, ולא צרי לכתוב כן.
מצטער שאיני מצליח להבין במ"מ הבנה אחרת.

עכ"פ אודי לי מיהת שיש 'מחלוקת' בדעת הרמב"ם ובדעת המ"מ, וכל זה לא הובא ביבי"א, וזהו שקשה טובא.

וזה לא סתם קושיא, אלא כל הפסק בנוי על הדיוק הזה ברמב"ם, ואם יש ספק ומחלוקת בדעתו ובדעת המ"מ - נפל כל הבנין.
 
הוא לא ציין כלל שיש חולקים על זה
מצינו כמה פעמים שהביא בב"י דבר מבלי חולק ובכ"ז לא פסקוהו הרבה אחרונים (ספרדים) להלכה.
דוגמא שעולה לי-גבי אכילת עוגה בשבת שכתוב עליה (סי' שמ') שבב"י הביא בלא חולק, והרבה אחרונים פליגי, אלמא שלא כל מה שכתוב זו דעתו גם להלכה.
עיין היטב בשערי אפרים, תראה שיש לו פירוש אחר במ"מ
ראיתיו וידעתיו, רק דמ"מ גם לשיטתו יד הוי זמן מוקפין (רק דרגה פחות).
עכ"פ אודי לי מיהת שיש 'מחלוקת' בדעת הרמב"ם
כמעט כל האחרונים לא ס"ל הכי בדעת הרמב"ם, תסתכל ברמב"ם פרנקל בסוף.
ובדעת המ"מ
כבר מילתי אמורה, שכיון שרוב האחרונים ס"ל הכי בדעת הרמב"ם, עדיף לומר ג"כ הכי בדעת המ"מ, שלא יסתרו דברי רוב האחרונים מדבריו.
לא אסתיר ממך, אך במעשה רוקח (כמדומני) הבין במ"מ כמותך, והוא תמה עליו וכנ"ל
 
חזור
חלק עליון