בגמ' (שבת קמט.) כתוב: "כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת".
ופירש רש"י: "אסור לקרותו בשבת - שמא יקרא בשטרי הדיוטות".
והבית יוסף בסי' ש"ז סעיף ט"ו כתב: "ונראה דטעמא משום דהוי שטרי הדיוטות".
ולא כתב הטעם "שמא יקרא בשטרי הדיוטות" אלא "דהוי שטרי הדיוטות".
וכן כתב הפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק כ"א): "מה שכתב רש"י שמא, לאו דווקא אלא דהוה שטרי הדיוטות ועובדין דחול עי' ט"ז אות י"א וכו' ובב"י דהוה שטרי הדיוטות תיקן לרש"י ז"ל".
ובאליה רבה (אות ל"ז) כתב: זה לשון בית יוסף: "ונראה דטעמא משום דהוי שטרות הדיוטות", עד כאן. ותימא, הא פירש רש"י להדיא דף קמ"ט גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות, וכן כתב הרא"ש ושבלי הלקט סימן ל"ג".
אולם, בחזון עובדיה שבת ו' עמ' סז כתב:
ולכאו', למה הרב פסק כדעת רש"י, ולא כמש"כ הב"י (בדעת רש"י)?
ופירש רש"י: "אסור לקרותו בשבת - שמא יקרא בשטרי הדיוטות".
והבית יוסף בסי' ש"ז סעיף ט"ו כתב: "ונראה דטעמא משום דהוי שטרי הדיוטות".
ולא כתב הטעם "שמא יקרא בשטרי הדיוטות" אלא "דהוי שטרי הדיוטות".
וכן כתב הפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק כ"א): "מה שכתב רש"י שמא, לאו דווקא אלא דהוה שטרי הדיוטות ועובדין דחול עי' ט"ז אות י"א וכו' ובב"י דהוה שטרי הדיוטות תיקן לרש"י ז"ל".
ובאליה רבה (אות ל"ז) כתב: זה לשון בית יוסף: "ונראה דטעמא משום דהוי שטרות הדיוטות", עד כאן. ותימא, הא פירש רש"י להדיא דף קמ"ט גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות, וכן כתב הרא"ש ושבלי הלקט סימן ל"ג".
אולם, בחזון עובדיה שבת ו' עמ' סז כתב:
ולכאו', למה הרב פסק כדעת רש"י, ולא כמש"כ הב"י (בדעת רש"י)?
