פסחים ק"כ א': בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור.
ושיטת הרמב"ם שהיא מצווה אחת עם הפסח, דהיינו שפסח דינו ליאכל עם מרור [ומצה, אלא שבה יש מצווה נוספת],
וכעי"ז שיטת רבינו דוד וחידושי הר"ן (פסחים כ"ח ב') שערל ומי שהיה בדרך רחוקה שאינם מקריבים פסח - אינם חייבים במרור מדאורייתא.
אכן הביאו שהמאירי (יבמות ע"א א') כתב על ערל במצה ומרור - "ויש מפרשים שחייב בהן", עיי"ש,
ומשמע שחייבים מדאורייתא,
וכן מביאים מר' דניאל הבבלי שערל ודרך רחוקה חייבים במרור מדאורייתא.
וכנראה מחלקים בין זה לבזה"ז, שכשיש בכללות עם ישראל פסח - יש חיוב מרור, וכלשון הגמ' "בזמן דאיכא פסח".
ובספר הבתים כתב שהסיבה שבזה"ז אין מרור מדאורייתא - הוא כי בלא"ה מר לעם ישראל מחמת הגלות,
וזה כנראה בדרך אגדה, כדמצינו בכמה מקומות שנותנים טעמים בדרך אגדה לדברים שיש להם סיבות נוספות.
ושיטת הרמב"ם שהיא מצווה אחת עם הפסח, דהיינו שפסח דינו ליאכל עם מרור [ומצה, אלא שבה יש מצווה נוספת],
וכעי"ז שיטת רבינו דוד וחידושי הר"ן (פסחים כ"ח ב') שערל ומי שהיה בדרך רחוקה שאינם מקריבים פסח - אינם חייבים במרור מדאורייתא.
אכן הביאו שהמאירי (יבמות ע"א א') כתב על ערל במצה ומרור - "ויש מפרשים שחייב בהן", עיי"ש,
ומשמע שחייבים מדאורייתא,
וכן מביאים מר' דניאל הבבלי שערל ודרך רחוקה חייבים במרור מדאורייתא.
וכנראה מחלקים בין זה לבזה"ז, שכשיש בכללות עם ישראל פסח - יש חיוב מרור, וכלשון הגמ' "בזמן דאיכא פסח".
ובספר הבתים כתב שהסיבה שבזה"ז אין מרור מדאורייתא - הוא כי בלא"ה מר לעם ישראל מחמת הגלות,
וזה כנראה בדרך אגדה, כדמצינו בכמה מקומות שנותנים טעמים בדרך אגדה לדברים שיש להם סיבות נוספות.
