והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
דלכאורה כל טהרת הלוים כגון התנופה והתגלחת היתה רק ללוים ולא לכהנים, וצ"ע בזה. ואאמו"ר שליט"א הביא שכן מפורש במדרש אגדה פ"ח פסוק ו' "קח את הלוים וטהרתם אותם, ולמה היו צריכים טהרה, והלא אהרן שהיה מקריב לא היה צריך טהרה לא הוא ולא בניו, שהיו נכנסים לפני ולפנים מן ההיכל, ולוים לא היו משמשים אלא לישא את המשכן ואומרים שירה" וכו', וקאמר שם דהטעם משום דהלוים נכנסו תחת הבכורות שעבדו ע"ז שהיא כצרעת, לכן הוצרכו טהרה כמצורע, עי"ש. הרי דהכהנים לא הוצרכו לכל סדר הטהרה של הלוים. ובאמת כן משמע ג"כ בקראי דקאמר ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו, משמע דמיירי בשאר הלוים שהם נתונים לסייע לכהנים בעבודה, ולא נכללו הכהנים עצמם, והאריך בזה במשנת חיים בהעלותך סי' ל"ט.
וביאור הענין לפי מש"כ הגר"ח הלוי איסו"ב פט"ו ה"ט, דהכהנים הופקעו מלהיות לוים מצד מה שהם ממשפחת הלויה, והוכיח כן מהא דבת כהן שנתחללה אין בה אף קדושת לויה, וכל מה שמצינו דיש בכהנים דיני לויה משום דנקראו לוים, כגון שנוטלים מעשר ראשון לראב"ע, היינו דין לויה מחמת קדושת הכהונה שלהם, דקדושת הכהונה כוללת ג"כ את קדושת לויה, אבל אין להם קדושת לויה מחמת שהם ממשפחת הלוים. ולפי"ז דקדושת הלויה שלהם היא משום דנכללת בקדושת כהונה, ולא משום שהם כשאר הלוים, ממילא הכהנים לא היו צריכים לסדר טהרת הלוים, שהרי כבר נתחנכו לכהונה בשבעת ימי המילואים, עוד קודם שנאמרה פרשת טהרת הלוים בשמיני למילואים כמבואר בגיטין ס. עי"ש [וגם בלא זה מסתבר לכאורה שאם הכהנים היו צריכים טהרת לוים, היתה טהרת הלוים צריכה להיות קודמת אצלם לחינוך לכהונה, שמקודם לכן יבדלו להיות לוים, ואח"כ יתקדשו לכהונה].
אמנם ידידי הג"ר אליאב ממט שליט"א אמר להוכיח דגם הכהנים היו בסדר טהרת הלוים, מהא דאיתא בקהלת רבה פרשה י"ב "א"ר אבא בר כהנא שנים ועשרים אלף לוים הניף אהרן ביום אחד, שנאמר (במדבר ח') והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה'". והרי מנין שנים ועשרים אלף נמצא בפרשת במדבר (ג לט), ושם היו גם הכהנים במנין כמפורש בבכורות ד. דרק אהרן עצמו לא היה במנין זה, אבל שאר הכהנים היו במנין. א"כ מוכח דגם הכהנים הונפו, וא"כ היו בכלל הלוים בכל סדר טהרתם, וצ"ע. והעירוני דכהנים מלבד אהרן היו אז רק שנים, דהיינו אלעזר ואיתמר, וא"כ י"ל דלא דק. עוד העירוני, דמנין זה אינו כולל את הבכורות של הלוים, כמבואר ברש"י במדבר שם, והרי לענין תנופת ותגלחת הלויים גם בכורי הלויים הוצרכו לכל סדר הטהרה, שהרי קרח היה בכור, ומבואר במדרש רבה (פרשת קרח סי' ד' אות ד') שמשה רבינו גילח את קרח בתגלחת הלויים ולא היו ישראל מכירין אותו וכו' ומכח זה התעורר לחלוק על משה רבינו, עי"ש. וא"כ בעל כרחך צ"ל דהמדרש לא דק במנין.
עוד יש להעיר קצת, דמצינו בסנהדרין קי. שגם משה רבינו עצמו עשה את טהרת הלויים, שגלח שערותיו, עי"ש דאשת קרח קנטרה אותו על שמשה רבינו גלח את הלויים, והשיב לה שמשה עצמו ג"כ עשה כן, ואמרה לו דאמר "תמות נפשי עם פלשתים". והרי משה רבינו היה כהן, כמבואר בזבחים קא: דמשה רבינו כהן היה וחולק בקדשי שמים.
ויש לבאר, דמשה רבינו שהיה כהן בעצמו אבל לא נבדל לדורות הוא ובניו, לא הופקע ממשפחת הלויה, והיה לוי גם מחמת היותו ממשפחת לויה ממש ולא רק מחמת הדין כהונה שהיה בו, ועי' רש"י ערכין יא: שמבואר דמשה רבינו היה לוי משורר, ובתמיד כו. לומדים את שמירת הלוים ממשה רבינו ועי' בראב"ד תמיד שם שהקשה הרי משה רבינו כהן היה, ועי"ש שתירץ שלא היה כהן גמור, ויש לפרש דהיינו כנ"ל שמחמת שלא היה כהן גמור היה ג"כ לוי. ולכן היה ג"כ בכלל טהרת הלוים, וא"ש.
