ראובן יוסף מיארה
Well-known member
בילקוט יוסף ברכות החדש הרב כתב על סימן קעה
יש מצב לראות? הוא כותב שם במפורש את חידושו שמי שלא אוהב יין לא יברך?
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
תשאל אותי בפרטי
לענ״ד יש עוד סיבה, כי מכיוון שיש הרבה תנאים בשביל קיום הברכה (לא על השולחן, יותר משובח וכו׳) בעלי בתים עשויים לטעות ולהורות לעצמם, ולכן החליט בילקו״י הישנים להשמיט את הסימן בשביל למנוע ברכה לבטלה.
אבל בשיעור אמר במפורש: "כדאי להסתכל בילקו"י שמה יש אריכות, כל התנאים כולם".
הרב דוד יוסף שליט"א דעת מרן זצ"ל על ברכת הטוב והמטיב על יין בסעודה וכשמקדש על מיץ ענבים תשרי תשפ"ג
דעת הרב דוד בסרטון לעומת דעת הרשלצ בילקו''י החדש שיצא לעתיד לבוא (הרב עזיז אמר לי ביום א שכעת ילק'וי ברכות בהגהה וילקוט טהרה בכתיבה. אחד מהמגיהים של ילקו'י ברכות אגב הוא הרב יאיר שעומד בראשי משנב תפארת) דעת הרב יצחק לוי מצורף ועוד סיכום של מישהו
forum.moreshet-maran.com
בילקו"י ברכות הנדפ"מ כרך א' עמ' תתע"ז כתב:
מי שאינו מרגיש חביבות היין אם יכול לברך הטוב והמיטיב
יש להסתפק אם מברך הטוב והמיטיב כשאינו מרגיש שמחה ביין, ומה ששותה אותו הוא בשביל לשרות את המאכל בלבד, או דלא מצא כעת משקה אחר, [או מפני הכבוד, שהגישו לו ואינו רוצה לסרב להם], אבל לא שנהנה ממנו ושמח בו, לשמח לבו ולסעדו, שהרי הראשונים הנ"ל פי' טעם הברכה משום חשיבות יין שסועד ומשמח.
וא"כ לפ"ז נחדש שצריך כמה תנאים לברכה זו. א. שיהיה המברך אדם שבטבעו הוא נהנה מיין לסעוד לבו ולשמחו. ב. שיהיה היין יין טוב, ולא יין פשוט כמו רוב היינות הפשוטים. כי בסתם יין לא מרגישים שמחה וחביבות.
וכיום הרבה אנשים לא מרגישים שמחה מיוחדת בשתיית יין, הן מחמת טבעם, הן מחמת טעם היין, שאין חביב עליהם, וזה טעמו של מרן אאמו"ר זצ"ל, שלא ראיתיו מעולם שבירך ברכה זו, אלא שאמרו לי שבשנים המאוחרות בירך הטוב והמיטיב איזה פעם או פעמיים, אבל במשך שנים רבות מעולם לא ראינוהו מברך. וגם לא דיבר ע"ז מעולם בשיעוריו הרבים.