מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז)
פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, כמו שאמרו חז"ל בויקרא רבה פרשה י"ז סי' ד', נגעים הבאים על האדם תחלה הן באים בביתו, ואם לא חזר בו באים על בגדיו, ואם לא חזר בו הרי הם באים על גופו. וא"כ מדוע כאן הקדים פרעה לביתו.
ותירצו האחרונים [בדרושי כסף נבחר לרבי אביעזרי זליג מרגליות זצ"ל בסו"פ מצורע, וכן הביא בקיצור בריש ספר עיר דוד בשם רבי העשיל מקראקא זצ"ל], שיש חילוק בזה בין ישראל לעובדי כוכבים, שדוקא בישראל מתנהג הקב"ה עמם במדת הרחמים ואינו פוגע בנפשות תחילה. והנה הדבר מפורש כן בתנחומא מצורע סי' ד' "אמר להם הקב"ה לישראל ראו מה ביניכם לבין האומות, האומות כשהן חוטאין בגופן אני נוגע תחלה ואח"כ בבתיהם, שנאמר וינגע ה' את פרעה ואחרי כן ואת ביתו, אבל אתם אם חוטאים, בבתיכם אני מלקה תחלה", ע"כ. אמנם בדעת המדרש רבה מבואר שהוא חולק על זה וסובר שגם באומות העולם אין הקב"ה פוגע בנפשות תחילה, דאיתא שם בפרשת ויקרא "אף במצרים כן, ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים, ואח"כ ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם, ואח"כ ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם", ע"כ. מבואר שלדעת להמדרש רבה נוהגת מידה זו שאין פוגעין בנפשות תחילה גם באומות העולם, ושוב קשה מכאן לדברי המדרש רבה עצמו, מדוע הקדים נגעי פרעה לנגעי ביתו.
ובספר אבק סופרים [אם הילד פרשת לך לך דפוס אמשטרדם תס"ד דף ז: מדפי הספר] כתב ליישב, שכאן היה הדבר נחוץ, כדי שפרעה לא יטמא בינתיים את שרה. וביאור דבריו, שכאשר הנגעים באים על האדם לצרכו כדי שיחזור בתשובה, אזי הקב"ה מתנהג עמו במדת רחמים ומאריך אף, אבל כאן הנגעים לא באו עבור פרעה להחזירו בתשובה, אלא עבור שרה להציל אותה מיד פרעה, א"כ בזה אין פנאי להאריך אף ואדרבה ככל שממהר יותר טפי עדיף. וביותר י"ל ע"פ המבואר במדרש רבה כאן שפרעה נעשה בעל ראתן שהאשה קשה לו, בכדי שלא יקרב אל שרה, א"כ בעבור זה היה צריך דוקא נגעי גופו.
וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז)
פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, כמו שאמרו חז"ל בויקרא רבה פרשה י"ז סי' ד', נגעים הבאים על האדם תחלה הן באים בביתו, ואם לא חזר בו באים על בגדיו, ואם לא חזר בו הרי הם באים על גופו. וא"כ מדוע כאן הקדים פרעה לביתו.
ותירצו האחרונים [בדרושי כסף נבחר לרבי אביעזרי זליג מרגליות זצ"ל בסו"פ מצורע, וכן הביא בקיצור בריש ספר עיר דוד בשם רבי העשיל מקראקא זצ"ל], שיש חילוק בזה בין ישראל לעובדי כוכבים, שדוקא בישראל מתנהג הקב"ה עמם במדת הרחמים ואינו פוגע בנפשות תחילה. והנה הדבר מפורש כן בתנחומא מצורע סי' ד' "אמר להם הקב"ה לישראל ראו מה ביניכם לבין האומות, האומות כשהן חוטאין בגופן אני נוגע תחלה ואח"כ בבתיהם, שנאמר וינגע ה' את פרעה ואחרי כן ואת ביתו, אבל אתם אם חוטאים, בבתיכם אני מלקה תחלה", ע"כ. אמנם בדעת המדרש רבה מבואר שהוא חולק על זה וסובר שגם באומות העולם אין הקב"ה פוגע בנפשות תחילה, דאיתא שם בפרשת ויקרא "אף במצרים כן, ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים, ואח"כ ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם, ואח"כ ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם", ע"כ. מבואר שלדעת להמדרש רבה נוהגת מידה זו שאין פוגעין בנפשות תחילה גם באומות העולם, ושוב קשה מכאן לדברי המדרש רבה עצמו, מדוע הקדים נגעי פרעה לנגעי ביתו.
ובספר אבק סופרים [אם הילד פרשת לך לך דפוס אמשטרדם תס"ד דף ז: מדפי הספר] כתב ליישב, שכאן היה הדבר נחוץ, כדי שפרעה לא יטמא בינתיים את שרה. וביאור דבריו, שכאשר הנגעים באים על האדם לצרכו כדי שיחזור בתשובה, אזי הקב"ה מתנהג עמו במדת רחמים ומאריך אף, אבל כאן הנגעים לא באו עבור פרעה להחזירו בתשובה, אלא עבור שרה להציל אותה מיד פרעה, א"כ בזה אין פנאי להאריך אף ואדרבה ככל שממהר יותר טפי עדיף. וביותר י"ל ע"פ המבואר במדרש רבה כאן שפרעה נעשה בעל ראתן שהאשה קשה לו, בכדי שלא יקרב אל שרה, א"כ בעבור זה היה צריך דוקא נגעי גופו.
◆ ◆ ◆
ויש ליישב עוד, דהנה בערכין טז. ילפינן מהא דפרעה, דנגעים באים על גילוי עריות. עוד אמרינן שם, דנגעים באים גם על הגזל. והנה מבואר ברש"י בסנהדרין נז. ד"ה על הגזל וד"ה נהרג עליו, שבן נח הבא על אשת איש הוי ג"כ גזל ונהרג עליו, א"כ נמצא דבחטאו של פרעה היו שני חטאים, גם גילוי עריות וגם גזל. וא"כ קשה, מנין לנו שנגעים באים על גילוי עריות, דילמא נענש פרעה בנגעים משום שעבר על גזל.
ויש ליישב בפשיטות דנגעים הבאים על הגזל היינו דוקא נגעי בתים, כדילפינן בערכין שם דנגעים באים על הגזל מדכתיב "וצוה הכהן ופנו את הבית" הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן ויפזר ממונו, והיינו נגעי בתים, אבל נגעי גופו אינם באים על הגזל, וממה שנתנגע פרעה בגופו ילפינן דנגעים באים על גילוי עריות.
ומעתה י"ל דבאמת הא דפרעה נענש בתרתי, היינו גם בנגעי גופו וגם בנגעי ממונו, הוי משום דב' חטאים חטא, חדא גילוי עריות ועל זה נענש בצרעת דגופו, ועוד דבבן נח הוי גזל, ועל זה נענש בצרעת דביתו שהיא באה על הגזל וכנ"ל. ולפי זה אתי שפיר, דהסדר שנענש ביתו תחילה ואח"כ על גופו, היינו כאשר שניהם באים על אותו החטא, אבל הכא נענש על ב' חטאים נפרדים, וכיון שבנגעי בתים כבר נענש משום גזל, ע"כ על עריות היה מוכרח להיענש בגופו, ושפיר נענש בשניהם יחדיו.
