מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויזד יעקב נזיד ויבוא עשו מן השדה והוא עיף (כה כט)
במדרש רבה פרשה ס"ג סי' י"א "אמר לו עשו מה טיבו של נזיד זה, אמר לו שמת אותו זקן [דהיינו אברהם], אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין אמר לו הין, אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים", ויש להעיר מדברי רש"י בפרשת שמיני (ויקרא י ג) לגבי מיתת שני בני אהרן, שבשעה שהקב"ה עושה דין בצדיקים שמו מתיירא ומתעלה ומתקלס, אם לאלו לא נשא פנים, קל וחומר לרשעים. ואילו כאן חזינן שהדין בצדיקים גורם חילול ה', שאומרים אין מתן שכר.
ובפשיטות יש לומר דישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, דהרשעים כגון עשו שיש להם חסרון באמונה, כאשר רואים דין בצדיקים גורם להם להתפקר לגמרי ולומר אין מתן שכר, אבל הצדיקים שהם מאמינים בשלימות אדרבה רואים מזה חומר הדין ויש בזה קידוש ה' שאין הקב"ה נושא פנים.
אמנם יש לומר עוד, דיש חילוק האם חטא ידוע או לא, שבבני אהרן הרי היה ידוע שחטאו בקטורת זרה, והעונש היה מוכח שהוא על זה שהרי בא לאלתר, וא"כ אין כאן חילול ה', דלא שייך שיאמרו שאין דין ואין דיין שהרי החטא ידוע וניכר שהעונש בא עליו, ואדרבה רואים שהקב"ה אינו נושא פנים אף לצדיקים וק"ו לרשעים. אבל כאשר פוגעת בצדיק מידת הדין באופן שאינו ניכר על איזה חטא בא, אדרבה יכול להיות מזה חילול ה' שהרשעים חושבים שלא חטא ובכל זאת נענש.
וראיה לחילוק זה מדברי רש"י ביומא פו. דכאשר אדם חשוב עובר עבירה ואח"כ פורענות באה עליו, הוא נענש על שגרם חילול ה' שהכל אומרים מה הועילו לו מעשיו, ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם. וקשה כנ"ל הרי אדרבה גורם קידוש ה', ששמו מתיירא ומתקלס כשנעשה דין בצדיקים. אלא ע"כ כנ"ל דזה רק כשניכר שבא על איזה חטא שעשו, וק"ל.
ויזד יעקב נזיד ויבוא עשו מן השדה והוא עיף (כה כט)
במדרש רבה פרשה ס"ג סי' י"א "אמר לו עשו מה טיבו של נזיד זה, אמר לו שמת אותו זקן [דהיינו אברהם], אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין אמר לו הין, אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים", ויש להעיר מדברי רש"י בפרשת שמיני (ויקרא י ג) לגבי מיתת שני בני אהרן, שבשעה שהקב"ה עושה דין בצדיקים שמו מתיירא ומתעלה ומתקלס, אם לאלו לא נשא פנים, קל וחומר לרשעים. ואילו כאן חזינן שהדין בצדיקים גורם חילול ה', שאומרים אין מתן שכר.
ובפשיטות יש לומר דישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, דהרשעים כגון עשו שיש להם חסרון באמונה, כאשר רואים דין בצדיקים גורם להם להתפקר לגמרי ולומר אין מתן שכר, אבל הצדיקים שהם מאמינים בשלימות אדרבה רואים מזה חומר הדין ויש בזה קידוש ה' שאין הקב"ה נושא פנים.
אמנם יש לומר עוד, דיש חילוק האם חטא ידוע או לא, שבבני אהרן הרי היה ידוע שחטאו בקטורת זרה, והעונש היה מוכח שהוא על זה שהרי בא לאלתר, וא"כ אין כאן חילול ה', דלא שייך שיאמרו שאין דין ואין דיין שהרי החטא ידוע וניכר שהעונש בא עליו, ואדרבה רואים שהקב"ה אינו נושא פנים אף לצדיקים וק"ו לרשעים. אבל כאשר פוגעת בצדיק מידת הדין באופן שאינו ניכר על איזה חטא בא, אדרבה יכול להיות מזה חילול ה' שהרשעים חושבים שלא חטא ובכל זאת נענש.
וראיה לחילוק זה מדברי רש"י ביומא פו. דכאשר אדם חשוב עובר עבירה ואח"כ פורענות באה עליו, הוא נענש על שגרם חילול ה' שהכל אומרים מה הועילו לו מעשיו, ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם. וקשה כנ"ל הרי אדרבה גורם קידוש ה', ששמו מתיירא ומתקלס כשנעשה דין בצדיקים. אלא ע"כ כנ"ל דזה רק כשניכר שבא על איזה חטא שעשו, וק"ל.