תלוי כמובן במדרשים... (ראה כאן).
לפי מש"כ שמכת דם היתה גם בבני ישראל - אין שאלה.
לפי מש"כ שהמים נהפכו לדם רק ביד המצרי - אין שאלה.
לפי מש"כ שהיה רק מראה דם וטעם מים - מסתבר שגם לישראל היה מראה דם ועכ"פ הטעם של מים.
לפי מש"כ שזה היה רק לשעה אחת ואח"כ חזר לקדמותו - מסתבר שבאותה שעה גם לישראל היה נראה דם.
לפי מש"כ שהדם היה נהפך למים ביד הישראל (ואפי' דם צבי ואיל) - מסתבר שהישראל ראה דם ובידיו התחלף למים.
אגב, אני הסתפקתי לפי הפשטות שהיאור נהפך לדם וכו', מה היה קורה אם ישראל היה רוחץ ביאור? אולי ד' אמות מסביבו היה נהפך למים...
אם רק ביד המצרי נהפך לדם, למה הדגה שביאור מתה?
וכן אם זה היה מים בצבע דם, למה הדגים מתו, ולמה המצרים לא יכלו לשתות, שיעצמו עינים וישתו?
וחןץ מזה שעדיין הקושיא במקומה האם [לפי איזה שיטה שתחפוץ] היהודי ראה דג חי או מת?
תראה במקורות הנ"ל...
אם היאור נהפך לדם אז מה החידוש שהדגים מתו? הרי זה פשוט ופסיק רישיה שימותו.
בליקוטי שושנים הוא כותב שזה בדיוק העניין.
אם היאור נהפך לדם אז מה החידוש שהדגים מתו? הרי זה פשוט ופסיק רישיה שימותו.
זו בדיוק הסיבה שכתוב "ויבאש היאור", וכנ"ל, אם היה דם - פשוט שהיאור הסריח, אלא שאע"פ שהיה רק נראה דם ובאמת היה טעם מים, היאור הבאיש, ומסיבה זו לא יכלו לשתות, אבל אלמלא כן היה לו טעם מים.
1. היכן כתוכ שגם ליהודים היה דם? [ בעלון שצירפת אין כזו דעה]
בספר ליקוטי שושנים כותב שהדגים כן מתו למרות שזה היה מים [וכ'ה בדעת זקנים]
וממילא הספק במקומו האם היהודי ראה דג חי או דג מת?
ומנין לך שאם זה רק צבע אדום גם ליהודים זה היה אדום?
אני לא חושב שיתכן שהיהודי ראה דג חי, שהרי כתוב שהדגים מתו (אא"כ דגים קטנים).
אך לכאו' אין בזה מכה בשביל ישראל, כיון שלפי רוב הפירושים המכה היא שהיאור הבאיש מחמת הדגים, ואם לבנ"י היאור לא הבאיש, אז אה"נ אפש"ל שבאמת גם בשבילם הדגים מתו.
איפה אמרתי כן?
בשורה הרביעית
אה, צודק. אה"נ. כתבתי 'מסתבר', מכיון שזה לא היה עיקר המכה שהרי אח"כ השתנה, אז לכאו' לא היה צריך 'להציל' את ישראל מכך.
אבל באמת אין הכרח לדבר.
רוב רובם חולקים על האבן עזרא בצורה מוחלטת! וכותבים נגד דברים אלו.
כך כתב בטור על התורה:
ועוד ראיתי שהביאו על דברי האבן עזרא:
נערך לאחרונה:
למה? להיפך, אני רוצה לומר שזה לא היה נראה לישראל כדם אלא כמים.
מה הכוונה "לא ניזוקים מהמראה"? אני מבין שהכוונה שחלק מסויים מהמכה היה בכך שהמצרי יוצא ורואה את כל הנילוס דם, וא"כ אם גם כשישראל היה יוצא היה רואה דם - אז גם הוא לקה, לכן צ"ל שכשישראל יצא וראה את הנילוס הוא ראה מים. (וזה מש"כ שהיאור נהפך לדם רק בפני המצרים).
סליחה .לא הבנתי אותך טוב. ולכן עשיתי הגהות וכו'
אציין ואבהיר, שבעצם הבאתי את דברי המדרש הגדול כראיה להיפך ממה שכתבתי לעיל.
בהתחלה כתבתי שמסתבר שהיה נראה בעיני ישראל כדם, ואח"כ הבאתי את המדרש הגדול שממנו נראה לי להבין שלא היה נראה בעיניהם כדם אלא כמים.
פ"ז פ"כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. משמע שרק מחמת מות הדגים לא יכלו לשתות, ולפי"ז אי"ז מחמת הדם אלא חלק מהמכה, ולפי"ז א"ש מה שחפרו סביבות היאור להשיטות שהיה שם דם, כיוון שלא היו שם דגים. (כ"ז שמעתי בשם חכ"א).
נושאים דומים בפורום
