מה היה בבית המקדש השני בתאריך ט' באב?

[יצחק כהן הי"ו]

האם היו אומרים קינות?
היה אבלות

או שהיה יום כרגיל.

 

[אלעזר אטיאס]

היו שמחים כרגיל
כמבואר בנביא

 

[יצחק כהן הי"ו]

ישר כח.

--
מנחם ציון בבנין ירושלים.

 

[מכון באר שלמה]

היו שמחים כרגיל

אכן זהו פשט הכתוב, אך עיין בפירוש המשניות להרמב"ם:

ובבית שני לא היו מתענין לא עשרה בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא מי שהיה רוצה מתענה ומי שלא היה רוצה לא היה מתענה, ומפני זה לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז. אמר השם יתברך "כה אמר ה' [צבאות], צום הרביעי וצום החמישי", נראה כמי שנתן בידם הבחירה, רצו מתענין, רצו אין מתענין. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז כי תמוז החדש הרביעי. וצום החמישי תשעה באב שיחול בחדש החמישי. וצום השביעי צום גדליה. וצום העשירי עשרה בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. ואף על פי שהיה הרשות בידם שלא להתענות בתשעה באב כמו שזכרנו, היו מתענין בו מפני תכיפת מיני האבל שאירעו בו כמו שיתבאר בתעניות.

 

[עיני ישראל]

האם היו אומרים קינות?
היה אבלות

או שהיה יום כרגיל.

עד שאתה שואל על תשעה באב תשאל על כל השנה, בבית שני כמעט כל השנה היו מתענין אנשי המעמד, שני-שלישי-רביעי-חמישי. כל שבוע משמר אחר. ועשו כן שלא היו יודעים אם קרבנם התקבל לרצון משום דבית שני לא שרתה בו שכינה כמו בבית הראשון שהרי לא היה ארון הברית, משא"כ בבית ראשון לא היו מתענים, כי היו בטוחים שקרבנם התקבל.

 

[מכון באר שלמה]

עד שאתה שואל על תשעה באב תשאל על כל השנה!

אכן, כפי שכתב כת"ר בבית שני השראת השכינה הייתה בדרגה נמוכה מבית ראשון (וכפי שהביא כת"ר הוכחה מתענית אנשי מעמד, וכן מבואר בכ"מ בחז"ל, ואף עולי בבל כשראו בית שני בבניינו בכו, שלא היה בו השראת השכינה כבית ראשון, ולא ארון ברית אלהים).
ועל כן שאל הרב @יצחק כהן הי"ו שליט"א, מחד גיסא בבית שני לא היה השראת השכינה כבית ראשון, מאידך גיסא בכל זאת היה בית אלהינו בנוי, ועל כן האם צמו או לא. (אילו היה בבית שני השראת השכינה כבית ראשון, לא היה מקור לשאלה, ולא היה שום סיבה לצום על חורבן בית ראשון!).

והנה שאלה זו נשאלה ע"י עולי בבל כמבואר בזכריה (ז, ב-ג):
'וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה: לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים:'
ותשובתם הרמה (זכריה ח, יט):
'כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו:'

ובביאור התשובה נחלקו ראשונים:

שיטת הרמב"ם: הותר להם בימי ט' באב שלא להתענות על חורבן בית ראשון, אך לא בוטלה התענית. אלא ניתן להם רשות שלא להתענות. ועל כן כאשר נוספה סיבה להתענות מתענים. (כן הוא פשט דברי הרמב"ם, אך עיין בשפת אמת שביאר דבריו באופן מעט שונה ועמוק יותר).

שיטת שאר הראשונים: בוטלה התענית לגמרי, ונהפך יום ת"ב בימי בית שני 'לששון ולשמחה ולמעדים טובים'. (ולענ"ד, כן פשט דברי הנביא).

 

[יצחק כהן הי"ו]

ישר כח

יש כאן חריפים.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

לא כ''כ מובן מהו זה שכתבו כאן שהשכינה בבית שני הייתה נמוכה
וז''ל הרמב''ם (בית הבחירה ו טז) קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ע''ש שפשט דבריו שהריהי כפי שהיתה בתחילתה בבית ראשון

 

[יהויחז]

לא כ''כ מובן מהו זה שכתבו כאן שהשכינה בבית שני הייתה נמוכה
וז''ל הרמב''ם (בית הבחירה ו טז) קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ע''ש שפשט דבריו שהריהי כפי שהיתה בתחילתה בבית ראשון

מחילה,
הרי כוונת הרמב"ם היא גם על היום, והיום אין חולק שהשראת השכינה בכותל המערבי לא מתקרבת, בבחינת לא נגע ולא פגע, בהשראת השכינה שהיתה בביהמ"ק.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

מחילה,
הרי כוונת הרמב"ם היא גם על היום, והיום אין חולק שהשראת השכינה בכותל המערבי לא מתקרבת, בבחינת לא נגע ולא פגע, בהשראת השכינה שהיתה בביהמ"ק.

הכותל המערבי הינו וודאי מחוץ לחומות הר הבית (הר הבית המקודש הינו 500 אמה על 500 אמה זאת אומרת שגם תוך חומות הר הבית לא הכל מקודש בקדושת הר הבית וזה מוסכם על כולם ) עכ''פ הכותל ורחבת הכותל הריהו בקדושת ירושלים ולא בקדושת הר הבית

 

[יהויחז]

הכותל המערבי הינו וודאי מחוץ לחומות הר הבית (הר הבית המקודש הינו 500 אמה על 500 אמה זאת אומרת שגם תוך חומות הר הבית לא הכל מקודש בקדושת הר הבית וזה מוסכם על כולם ) עכ''פ הכותל ורחבת הכותל הריהו בקדושת ירושלים ולא בקדושת הר הבית

האם כשב"ג עלה להר הבית הוא הרגיש השראת השכינה?
אני לא חושב שיש מישהו שיתווכח על העובדה המציאותית שהיום אין השראת השכינה בהר הבית.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

האם כשב"ג עלה להר הבית הוא הרגיש השראת השכינה?
אני לא חושב שיש מישהו שיתווכח על העובדה המציאותית שהיום אין השראת השכינה בהר הבית.

אתה חולק על הרמב''ם ?
ועוד ע''פ רגשות . אתמההה??

 

[יהויחז]

אתה חולק על הרמב''ם ?
ועוד ע''פ רגשות . אתמההה??

ח"ו, מעולם לא עלה על מחשבתי לחלוק על אף אחד,
רק אמרתי שכוונת הרמב"ם אינה להשראת השכינה שאנו מדברים עליה,
כוונת הרמב"ם היא לעצם הקדושה והיא באמת לא בטלה,
אך ודאי שבחורבן הבית השכינה נסתלקה מהמקדש.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

ח"ו, מעולם לא עלה על מחשבתי לחלוק על אף אחד,
רק אמרתי שכוונת הרמב"ם אינה להשראת השכינה שאנו מדברים עליה,
כוונת הרמב"ם היא לעצם הקדושה והיא באמת לא בטלה,
אך ודאי שבחורבן הבית השכינה נסתלקה מהמקדש.

לא הבנתי את דברי כת''ר
הרמב''ם כתב ששכינה לא בטלה דהיינו אינה מסתלקת

 

[יהויחז]

לא הבנתי את דברי כת''ר
הרמב''ם כתב ששכינה לא בטלה דהיינו אינה מסתלקת

ע"ז עניתי, שכנראה שמה שאנו מכנים שכינה ומה שהרמב"ם מכנה שכינה הוא שני דברים.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

ע"ז עניתי, שכנראה שמה שאנו מכנים שכינה ומה שהרמב"ם מכנה שכינה הוא שני דברים.

גבוה מהשגתי

 

[יהויחז]

גבוה מהשגתי

לא שמעץ אף פעם על 'צווי דינים'?

 

[שלמה בן דוד הכהן]

לא שמעץ אף פעם על 'צווי דינים'?

טוב שלא תירצת חיסורי מחסרא והכי קתני ...
צריך אתה לדעת שכל עוד שאין לך ראיה ברורה לדבר אינך יכול לתרץ כך
לתרץ ע''פ הרגשות אינם מכלל הראיות שאפשר להתחשב בהם

 

[יהויחז]

טוב שלא תירצת חיסורי מחסרא והכי קתני ...
צריך אתה לדעת שכל עוד שאין לך ראיה ברורה לדבר אינך יכול לתרץ כך
לתרץ ע''פ הרגשות אינם מכלל הראיות שאפשר להתחשב בהם

התירוץ אינו ע"פ רגשות,
בכל מגילת איכה מבואר שהקב"ה גלה מבית המקדש,
מלבד זאת, לדבריך, מהו הביאור לאוקמי שכינתא מעפרא,
מה הפירוש לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה,
מה הפירוש ישיב לא נאמר כי אם ושב.

 

[מכון באר שלמה]

לא כ''כ מובן מהו זה שכתבו כאן שהשכינה בבית שני הייתה נמוכה
וז''ל הרמב''ם (בית הבחירה ו טז) קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ע''ש שפשט דבריו שהריהי כפי שהיתה בתחילתה בבית ראשון

כבודו למד מעט כתבי האר"י הקדו'?

ישנם ט"ו מצבים במעמד השכינה,
אמנם השכינה אינה בטלה לעולם (גם בגלות) מהמצב הנחות ביותר,
אך בהחלט יש הבדל בין בית ראשון לשני במעמד השכינה!