מה היה בבית המקדש השני בתאריך ט' באב?

[שלמה בן דוד הכהן]

התירוץ אינו ע"פ רגשות,
בכל מגילת איכה מבואר שהקב"ה גלה מבית המקדש,
מלבד זאת, לדבריך, מהו הביאור לאוקמי שכינתא מעפרא,
מה הפירוש לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה,
מה הפירוש ישיב לא נאמר כי אם ושב.

לאוקמי שכינתא מעפרא אפשר לומר שפירושו שהשכינה נמצאת במצב כזה שפל כמו שרואים ... עכ''פ השכינה נמצאת בדיוק כמו שהיתה בבית ראשון ולכן מותר להקריב קורבנות באותו מקום ממש וכן כל שאר הדינים הריהם כמו שהיו בבית ראשון
וכן מש''כ שגלה הקב''ה מבית המקדש אה''נ בעצם זה שמקום המקדש נראה כפי שנראה זהו הגלות ...

כבודו למד מעט כתבי האר"י הקדו'?

ישנם ט"ו מצבים במעמד השכינה,
אמנם השכינה אינה בטלה לעולם (גם בגלות) מהמצב הנחות ביותר,
אך בהחלט יש הבדל בין בית ראשון לשני במעמד השכינה!

אפשר שהאר''י ז''ל ס''ל כהראב''ד
עכ''פ להלכה תפסו הפוסקים כמו הרמב''ם ולכן המקומות קדושים כפי שהיו דהיינו מחנה שכינה מחנה לויה וכו' וקדושת ירושלים ולא שמעו שמעתה מותר להכנס לתוך הר הבית טמאי מתים וכו' וכן תפסו הפוסקים שאפשר להקריב קורבנות בדיוק כמו שהיה המקדש על תילו ואדרבא וכן לעניין חיוב כרת וכו'
לסיכום ע''פ הרמב''ם בפשטות קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה - וההלכה בזה כהרמב''ם

 

[עיני ישראל]

לא כ''כ מובן מהו זה שכתבו כאן שהשכינה בבית שני הייתה נמוכה
וז''ל הרמב''ם (בית הבחירה ו טז) קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ע''ש שפשט דבריו שהריהי כפי שהיתה בתחילתה בבית ראשון

וכי שיש עשרה אנשים למניין שחרית ליכא שכינה, הלא הגמ' אומרת שמניין שהשכינה נמצאת בעשרה איש שנ' אלוקים ניצב בעדת אל, עכשיו אגב עצמך אם בעשרה שורה שכינה, אז בביהמ"ק על אחת כמה וכמה, אלא אי תניא הכי תניא, השכינה אכן שורה בכל מצב בעם ישראל, אבל השאלה האם זה בהסתר הוא בגלוי, בביהמ"ק הראשון היה גילוי שכינה ממש, והפשט כנראה כמו שכתוב בחז"ל שראו אריה רובץ על הקרבן הבינו שקרבנם התקבל, ואם ראו כלב ידעו שלא התקבל, אבל בבית שני לא היה גילוי שכינה בגלוי אלא בהסתר פנים גדול שלא היה להם הסימן הזה, וזה תירוץ יותר מובן מה ההבדל בין ביהמ"ק הראשון לשני.

 

[מכון באר שלמה]

לאוקמי שכינתא מעפרא אפשר לומר שפירושו שהשכינה נמצאת במצב כזה שפל כמו שרואים ... עכ''פ השכינה נמצאת בדיוק כמו שהיתה בבית ראשון ולכן מותר להקריב קורבנות באותו מקום ממש וכן כל שאר הדינים הריהם כמו שהיו בבית ראשון
וכן מש''כ שגלה הקב''ה מבית המקדש אה''נ בעצם זה שמקום המקדש נראה כפי שנראה זהו הגלות ...



אפשר שהאר''י ז''ל ס''ל כהראב''ד
עכ''פ להלכה תפסו הפוסקים כמו הרמב''ם ולכן המקומות קדושים כפי שהיו דהיינו מחנה שכינה מחנה לויה וכו' וקדושת ירושלים ולא שמעו שמעתה מותר להכנס לתוך הר הבית טמאי מתים וכו' וכן תפסו הפוסקים שאפשר להקריב קורבנות בדיוק כמו שהיה המקדש על תילו ואדרבא וכן לעניין חיוב כרת וכו'
לסיכום ע''פ הרמב''ם בפשטות קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה - וההלכה בזה כהרמב''ם

כמדומני שלא זכיתי להבין דימוי מילתא למילתא של כת"ר.

ר' @יצחק כהן הי"ו שאל האם צמו בט' באב בבית שני. ואני הדל הסברתי הקושיא: האם כיוון שסו"ס הבית בנוי בטל התענית, או שמא כיוון שאין השראת השכינה כבית ראשון עדיין נותר סיבה לצום. ותשובתו הרמה הבאתי לעיל דברי הנביא ושיטות הראשונים בביאורם.

השינוי בהשראת השכינה בין בית ראשון לשני (המובן בעשרות שינוים המובאים בחז"ל, והזכרתי לעיל במצב השכינה בדברי האר"י החי), אינו קשור לדברי הרמב"ם בפשטות דקדושת ירושלים ובית המקדש מפני השכינה, דסוכ"ס השכינה אינה בטלה לעולם! אך אינו סותר שיש שינוי בהשראת השכינה. וכפי שבוודאי מודה כת"ר שבגלות המר אין השראת השכינה כבזמן הבית. ואין סותר דברי הרמב"ם דשכינה אינה בטלה.

ולא זכיתי להבין, מדוע כת"ר תולה דברי אור שבעת הימים בדעת הראב"ד דייקא, בעוד שלא מצינו סתירה לדא"ח ברמב"ם.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

וכי שיש עשרה אנשים למניין שחרית ליכא שכינה, הלא הגמ' אומרת שמניין שהשכינה נמצאת בעשרה איש שנ' אלוקים ניצב בעדת אל, עכשיו אגב עצמך אם בעשרה שורה שכינה, אז בביהמ"ק על אחת כמה וכמה, אלא אי תניא הכי תניא, השכינה אכן שורה בכל מצב בעם ישראל, אבל השאלה האם זה בהסתר הוא בגלוי, בביהמ"ק הראשון היה גילוי שכינה ממש, והפשט כנראה כמו שכתוב בחז"ל שראו אריה רובץ על הקרבן הבינו שקרבנם התקבל, ואם ראו כלב ידעו שלא התקבל, אבל בבית שני לא היה גילוי שכינה בגלוי אלא בהסתר פנים גדול שלא היה להם הסימן הזה, וזה תירוץ יותר מובן מה ההבדל בין ביהמ"ק הראשון לשני.

אני בהחלט מסכים עם היסוד הזה שבבית ראשון הדבר היה בגלוי והראיות לדבר זה רבות. וכמש''כ כת''ר אבל לא על זה באתי וכל טענתי הייתה מהו זה שכתבו שהשכינה הייתה נמוכה ... וכנראה שכוונת הרבנים @מכון באר שלמה ו @יהויחז הייתה לגילו הנ''ל אלא שקראו לו בכללות שכינה נמוכה

לגבי המניין בעשרה יש הרבה להאריך בעניין - והדברים ארוכים לעתה

 

[מכון באר שלמה]

אני בהחלט מסכים עם היסוד הזה שבבית ראשון הדבר היה בגלוי והראיות לדבר זה רבות. וכמש''כ כת''ר אבל לא על זה באתי וכל טענתי הייתה מהו זה שכתבו שהשכינה הייתה נמוכה ... וכנראה שכוונת הרבנים @מכון באר שלמה ו @יהויחז הייתה לגילו הנ''ל אלא שקראו לו בכללות שכינה נמוכה

סליחה, תחילה לא הבנתי כוונת כת"ר.

בכל אופן, ברור הדבר שאין הכוונה ח"ו שבשכינה היה חיסרון, אלא היה חסרון במקבלים שזוכים לפחות גילוי השכינה. וכעניין הצמצום!

 

[יהויחז]

וכן מש''כ שגלה הקב''ה מבית המקדש אה''נ בעצם זה שמקום המקדש נראה כפי שנראה זהו הגלות ...

מחילה מכת"ר. פירוש המילה גלות הוא עקירה ממקומו.
[מתוך מילון:
גָּלוּת

פירוש של גלות
1.
מקום מחוץ למולדת; חוץ לארץ; נכר
2.
מצב בו נמנע מאדם להתגורר בארץ מולדתו

 

[שלמה בן דוד הכהן]

מחילה מכת"ר. פירוש המילה גלות הוא עקירה ממקומו.
[מתוך מילון:
גָּלוּת

פירוש של גלות
1.
מקום מחוץ למולדת; חוץ לארץ; נכר
2.
מצב בו נמנע מאדם להתגורר בארץ מולדתו

כבר אמרנו לעיל שאי אפשר לומר שגלתה השכינה כפשוטו שכן ברמב''ם מפורש לא כך - וההלכה בזה כהרמב''ם

 

[יהויחז]

כבר אמרנו לעיל שאי אפשר לומר שגלתה השכינה כפשוטו שכן ברמב''ם מפורש לא כך - וההלכה בזה כהרמב''ם

וכבר אמרנו לעיל שהשכינה שאנחנו מדברים עליה והשכינה שהרמב"ם מדבר עליה זה לא אותו מושג.

 

[יצחק כהן הי"ו]

ר' @יצחק כהן הי"ו שאל האם צמו בט' באב בבית ראשון. ואני הדל הסברתי הקושיא: האם כיוון שסו"ס הבית בנוי בטל התענית, או שמא כיוון שאין השראת השכינה כבית ראשון עדיין נותר סיבה לצום. ותשובתו הרמה הבאתי לעיל דברי הנביא ושיטות הראשונים בביאורם.

בבית השני!