מה המקור לכך שהיהודים צריכים לבקש מהשי"ת 'עשירות' ולא 'פרנסה'?
- Thread starter כמה טוב השם!!!
- תאריך התחלה
- צופים 12
הלכה צרופה
Well-known member
ביקשו מקור שהינוקא בעצמו אומר זאת...
וגם ביקשו מקור היכן הרבי מקוריץ אמר זאת...
וגם ביקשו מקור היכן הרבי מקוריץ אמר זאת...
דבק בתורת מרן
Well-known member
כמאמר חז"ל איזהו עשיר...
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
היכן? תוכל לציין מקור?
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
נכון, ועד עכשיו לא קבלתי שום מקור
בתפילת רב נאמר חיים של עושר וכבוד.
אז מה לא רב?
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
בגמ' ברכות טז: רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.
ומה ש @הלכה צרופה הביא זה גמ' במו"ק כח. ששם מובא : ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי שמיא תרתי יהבו לי חדא לא יהבו לי חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא ויהבו לי ענותנותיה דרבה בר רב הונא לא יהבו לי כו'
ישר כוחך.
תזכה לכל הברכות הנ''ל.
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
תלמיד מר"ן
Active member
אבל גם לדידן הספרדים מופיע בברכת השנים "ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך"
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
עדין לא קבלתי מענה על השאלה
היכן כתבו זאת הבעש"ט זיע"א או רבי פנחס מקוריץ זיע"א
היכן כתבו זאת הבעש"ט זיע"א או רבי פנחס מקוריץ זיע"א
פותח הדיון
פותח הדיון
כמה טוב השם!!!
Well-known member
מרניסט
Active member
"כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר"
מה שמצאתי
ספר אוהב ישראל פרשת ראה
או יאמר, דהנה באמת כל דבר אשר יעבור ויחלוף על האדם בעודו בחיים חיותו בעוה"ז. הן לטוב הן להיפוך ח"ו. יש בכל דבר ברכה או קללה, על דרך משל אם הש"י נותן לאיזה אדם עושר גדול ורב טוב. אז הוא באמת ברכה לפי הנראה לעינים. אך אם האדם הלזה הוא נוטה עי"ז מדרכי התורה והמצוה מגודל העושר ורב טוב שהשפיע לו הש"י כמ"ש (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת כו' והולך אחר שרירות לבו בתאוות העוה"ז. ומושל ברוחו הגבוהה על עם עני ודל וידו תקיפה עליהם בחושבו כי כוחו ועוצם ידו עשה לו כו' ואינו משים אל לבו כי הכל הוא נשפע מאתו ית' בכל עת ורגע. ולולא השגחתו עליו להשפיע לו זה הטוב אז היה כבר חסר מכל וכל והוא סובר שלעולם חוסן הוא לו. אז העשירות כזה אינו בכלל ברכה רק הוא עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל. ועד"ז הוא ג"כ להיפוך. אם איזה אדם הוא יורד מנכסיו ונעשה עני ח"ו. אז לפי הנראה הוא קללה, אךהיינו אפשר אם היה הש"י משפיע לי הון רב ועושר גדול. אז היה כבר נשכח מלבי שמו ית' ח"ו ר"ל וכנ"ל, אבל עתה שלרש אין כל ובכל עת ורגע עיניו ולבו תלוים ומצפים לישועתו ית' וכפיו פרושות השמימה להספיק לו די צרכו דבר יום ביומו, ואז רואה בעיניו הגשמים שהוא ית' המפרנסו בכל עת במעשה נסים ואז הוא דבוק בהש"י ונותן לו שבח והודיה ומברך על הטובה שעשה לו כל צרכו וא"כ הוא באמת ברכה. ולפ"ז יפול ספק בלב האדם שנכבל בחבלי העוני וכדומה. אם יתפלל ויבקש מהש"י שיסיר ממנו העניות וכיוצא. כי מי יודע אולי הוא לטובתו ע"ד (ישעיה נג, י) וה' חפץ דכאו כו' כדי שיהא לבו נשבר ונדכה ונכנע לפי שמו ית' ויהא מייחל ומצפה לישועה ממנו ית', וא"כ היאך יתפלל להש"י להסיר זה ממנו ויהיה כפוי טובה ח"ו אדרבה יודה וישבח לשמו ית'. על אשר אינו מניחו ליפול ברשת ומצודת היצר ח"ו. אך באמת יש סימן טוב שיוכל כאו"א להכיר אם הוא ברכה או ח"ו כו'. היינו שאם זה הדחקות אינו מבטל אותו מעבודת הש"י ואינו מעבירו על דעת קונו. אז הדבר ההוא ברכה בלי ספק. אבל אם הוא מבטל אותו ח"ו מעבודתו ית'. אז הוא ח"ו כו'. ויש להאדם להתפלל עד"ז להש"י להושיעו מצרתו ודוחקו כדי שיכול לעבוד הש"י בלב טוב ושמח בלי שום מונע, וז"ש הכתוב ראה אנכי נותן כו' ברכה וקללה. ר"ל בכל דבר ודבר יש ברכה וקללה. ואם תאמר מאין יוודע אם טוב הוא או להיפוך ח"ו. לזה אני נותן לכם סימן מובהק את הברכה אשר תשמעו כו' ר"ל, שעם הברכה אם תוכלו לשמוע אל מצות ה' ולא יעכב על ידכם הברכה הנשפע לכם, אז בודאי היא ברכה באמת. ואם לא תשמעו הוא קללה ח"ו לאשר היא הגורמת שלא תשמעו אל מצות ה' ח"ו. ואין לך קללה יותר מזה. והש"י יזכנו לעובדו בלב שמח והרחבת הדעת מתוך שפע טובה וברכה וכל מיני טוב. וכיה"ר אמן:
מאור ושמש תולדות
והנה בבחינה זו הם גם כן מדריגת הצדיקים שהם מלבישים בקשתם במלבושים שאין השומע דבריהם מבין פנימיות מחשבתם ומדמה שהוא מדבר דברים פשוטים, אמנם האמת אינו כן רק פנימיות מחשבתם הוא למעלה למעלה עד אין תכלית ואפילו המלאכים אינם מבינים המכוון של תפילתם רק ה' יתברך לבדו כי הוא היודע המחשבות, וכדרך שפירשנו המדרש (בראשית רבה סג, ה) על פסוק (בראשית כה, כא) ויעתר פירש המדרש מלמד ששפך תפילתו בעושר, ואמרנו כי הנה מדרך הצדיקים להעלים התפילה להלביש אותה בדבר אחר כדי שלא יהיה עליה קטרוג כי המחשבה ופנימיות התפילה גם המלאכים אין ידוע להם, ולזה למי שצריך בנים יש עצה שיתפלל על עשירות, וידוע שלמה לו לאדם עשירות רק בשביל בנים להלבישם ולהנעילם ולהחזיקם לתלמוד תורה ולהשיאם ולשדך אותם עם תלמידי חכמים ממילא הוא תפילה על בנים, וכן עשה יצחק ששפך תפילתו בעושר היינו שהיה צריך בנים והתפלל על עשירות ותוכן מחשבתו על הבנים
ספר אוהב ישראל פרשת ראה
או יאמר, דהנה באמת כל דבר אשר יעבור ויחלוף על האדם בעודו בחיים חיותו בעוה"ז. הן לטוב הן להיפוך ח"ו. יש בכל דבר ברכה או קללה, על דרך משל אם הש"י נותן לאיזה אדם עושר גדול ורב טוב. אז הוא באמת ברכה לפי הנראה לעינים. אך אם האדם הלזה הוא נוטה עי"ז מדרכי התורה והמצוה מגודל העושר ורב טוב שהשפיע לו הש"י כמ"ש (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת כו' והולך אחר שרירות לבו בתאוות העוה"ז. ומושל ברוחו הגבוהה על עם עני ודל וידו תקיפה עליהם בחושבו כי כוחו ועוצם ידו עשה לו כו' ואינו משים אל לבו כי הכל הוא נשפע מאתו ית' בכל עת ורגע. ולולא השגחתו עליו להשפיע לו זה הטוב אז היה כבר חסר מכל וכל והוא סובר שלעולם חוסן הוא לו. אז העשירות כזה אינו בכלל ברכה רק הוא עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל. ועד"ז הוא ג"כ להיפוך. אם איזה אדם הוא יורד מנכסיו ונעשה עני ח"ו. אז לפי הנראה הוא קללה, אךהיינו אפשר אם היה הש"י משפיע לי הון רב ועושר גדול. אז היה כבר נשכח מלבי שמו ית' ח"ו ר"ל וכנ"ל, אבל עתה שלרש אין כל ובכל עת ורגע עיניו ולבו תלוים ומצפים לישועתו ית' וכפיו פרושות השמימה להספיק לו די צרכו דבר יום ביומו, ואז רואה בעיניו הגשמים שהוא ית' המפרנסו בכל עת במעשה נסים ואז הוא דבוק בהש"י ונותן לו שבח והודיה ומברך על הטובה שעשה לו כל צרכו וא"כ הוא באמת ברכה. ולפ"ז יפול ספק בלב האדם שנכבל בחבלי העוני וכדומה. אם יתפלל ויבקש מהש"י שיסיר ממנו העניות וכיוצא. כי מי יודע אולי הוא לטובתו ע"ד (ישעיה נג, י) וה' חפץ דכאו כו' כדי שיהא לבו נשבר ונדכה ונכנע לפי שמו ית' ויהא מייחל ומצפה לישועה ממנו ית', וא"כ היאך יתפלל להש"י להסיר זה ממנו ויהיה כפוי טובה ח"ו אדרבה יודה וישבח לשמו ית'. על אשר אינו מניחו ליפול ברשת ומצודת היצר ח"ו. אך באמת יש סימן טוב שיוכל כאו"א להכיר אם הוא ברכה או ח"ו כו'. היינו שאם זה הדחקות אינו מבטל אותו מעבודת הש"י ואינו מעבירו על דעת קונו. אז הדבר ההוא ברכה בלי ספק. אבל אם הוא מבטל אותו ח"ו מעבודתו ית'. אז הוא ח"ו כו'. ויש להאדם להתפלל עד"ז להש"י להושיעו מצרתו ודוחקו כדי שיכול לעבוד הש"י בלב טוב ושמח בלי שום מונע, וז"ש הכתוב ראה אנכי נותן כו' ברכה וקללה. ר"ל בכל דבר ודבר יש ברכה וקללה. ואם תאמר מאין יוודע אם טוב הוא או להיפוך ח"ו. לזה אני נותן לכם סימן מובהק את הברכה אשר תשמעו כו' ר"ל, שעם הברכה אם תוכלו לשמוע אל מצות ה' ולא יעכב על ידכם הברכה הנשפע לכם, אז בודאי היא ברכה באמת. ואם לא תשמעו הוא קללה ח"ו לאשר היא הגורמת שלא תשמעו אל מצות ה' ח"ו. ואין לך קללה יותר מזה. והש"י יזכנו לעובדו בלב שמח והרחבת הדעת מתוך שפע טובה וברכה וכל מיני טוב. וכיה"ר אמן:
מאור ושמש תולדות
והנה בבחינה זו הם גם כן מדריגת הצדיקים שהם מלבישים בקשתם במלבושים שאין השומע דבריהם מבין פנימיות מחשבתם ומדמה שהוא מדבר דברים פשוטים, אמנם האמת אינו כן רק פנימיות מחשבתם הוא למעלה למעלה עד אין תכלית ואפילו המלאכים אינם מבינים המכוון של תפילתם רק ה' יתברך לבדו כי הוא היודע המחשבות, וכדרך שפירשנו המדרש (בראשית רבה סג, ה) על פסוק (בראשית כה, כא) ויעתר פירש המדרש מלמד ששפך תפילתו בעושר, ואמרנו כי הנה מדרך הצדיקים להעלים התפילה להלביש אותה בדבר אחר כדי שלא יהיה עליה קטרוג כי המחשבה ופנימיות התפילה גם המלאכים אין ידוע להם, ולזה למי שצריך בנים יש עצה שיתפלל על עשירות, וידוע שלמה לו לאדם עשירות רק בשביל בנים להלבישם ולהנעילם ולהחזיקם לתלמוד תורה ולהשיאם ולשדך אותם עם תלמידי חכמים ממילא הוא תפילה על בנים, וכן עשה יצחק ששפך תפילתו בעושר היינו שהיה צריך בנים והתפלל על עשירות ותוכן מחשבתו על הבנים
מצורף כאן קישור לשיעור של הינוקא
מה זה קשור?
אנחנו לא מבקשים עושר, אלא אומרים שלה' יש עושר, ומבקשים שיתן לנו משם מתנות.
תלמיד מר"ן
Active member
איזה מתנות לשיטתך?
לענ"ד מבקשים מהעושר שקיים אצלו שיתן לנו וכן ראיתי שמסביר גם בסידור כנה"ג תכלאל עמ קטז
נושאים דומים בפורום
