• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

מה המקור ש"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"?

גרינפלד

Well-known member
כתב רש"י קידושין ס"ה ב' שהמקור הוא מהפסוק "כי הוא זה" האמור במודה במקצת, "הרי שסמך על מקצת הודאתו",
ובפשטות הכוונה מזה שזה מחייב שבועה.
וממו"ר הגרב"ד פוברסקי שליט"א שמעתי שזו כעין דרשא שנאמן בקצת שמודה.


וברמ"ה שם כתב מקור נוסף מדחייב רחמנא שבועה במודה במקצת ובשבועת השומרים כדי שיודה - מוכח שאם יודה יתחייב לשלם, עכ"ד,
וכעי"ז כתב בתרומת הכרי סי' א', ובהערה שם [כמדומה] מיד אליהו (רגולר).

ורואים מדבריהם שא"א לומר שהחיוב שבועה הוא כדי שישלם, אלא החיוב הוא שיתברר בבית דין האמת.

ואשמח אם יוסיפו בזה.
 
לפו"ר יש לעיין האם היה שייך לומר שהמקור הוא מהדרשא לגבי קנס,
"אשר ירשיעון אלוקים" פרט למרשיע את עצמו,
ומזה שהתורה כתבה את זה רק לגבי קנס - משמע שבממון זה כן מחייב.

אכן יתכן שאין זה נכון, כי בלי פסוק שנאמן בממון - היינו אומרים שכאן הכוונה שתמיד לא נאמן,
וכי תימא מהיכי תיתי שכן יהיה נאמן,
י"ל כהגר"ש רוזובסקי, שיש גם אנן סהדי, שהוא מועיל עכ"פ כשאין עדים כנגדו, ואין לו סיבה לשקר.
אכן אם כן י"ל שבלי פסוק היינו יודעים שזה רק בקנס, אבל רק ביחס לאנן סהדי, כי בלא אנן סהדי אינו נאמן אף פעם.
 
לכאורה זה סברא שהלא בעצם ההנחה הפשוטה שכל מה שאדם אומר זה אמת
אלא שהיכא שיש צדלומר שמשקר כדי להרוויח וכיו''ב אינו נאמן
אבל אם הוא מודה לחובתו שוב הדרינן לכך שנאמן
 
נערך לאחרונה:
לפו"ר יש לעיין האם היה שייך לומר שהמקור הוא מהדרשא לגבי קנס,
"אשר ירשיעון אלוקים" פרט למרשיע את עצמו,
ומזה שהתורה כתבה את זה רק לגבי קנס - משמע שבממון זה כן מחייב.

אכן יתכן שאין זה נכון, כי בלי פסוק שנאמן בממון - היינו אומרים שכאן הכוונה שתמיד לא נאמן,
וכי תימא מהיכי תיתי שכן יהיה נאמן,
י"ל כהגר"ש רוזובסקי, שיש גם אנן סהדי, שהוא מועיל עכ"פ כשאין עדים כנגדו, ואין לו סיבה לשקר.
אכן אם כן י"ל שבלי פסוק היינו יודעים שזה רק בקנס, אבל רק ביחס לאנן סהדי, כי בלא אנן סהדי אינו נאמן אף פעם.
ויש להוסיף למה שאמר הגרש"ר שבעצם לפי תוס' ב"ק מ"ו, שברי ושמא מחייב קנס -
אם כן כל הודאת בעל דין שעונה על תביעת התובע - בעצם אפשר לחייב גם קנס דלא גרע מברי ושמא,
ורק שבקנס יש דין שההודאה פוטרת את זה,
ואפי' למ"ד שאם אחר כך באו עדים חייב, ולא אומרים שנפטר -
זה רק ביחס לעדים, אבל ביחס למה שיוצא ממנו, מצד ברי ושמא או אנן סהדי - שפיר יש פטור,
ולפי"ז אין מקור להודאת בעל דין בממון.
 
נערך לאחרונה:
מצד ברי ושמא או אנן סהדי - שפיר יש פטור
וכן כלפי מה שדנו כמה אחרונים שיש מיגו דאי בעי יהיב, גם מזה הודאת בעל דין פוטרת מקנס,
[מיהו ודאי שהודאת בעל דין זה גם כשאין מיגו דאי בעי יהיב, כדמוכח בב"ב קמ"ט א' וכן בשבועות מ"א ב' כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי דמי].
 
חזור
חלק עליון