משנה ברורה סימן תפח סעיף קטן יב:
מ"מ נ"ל שנכון מאוד שהשמש יזכיר בחשאי לרוב העולם קודם תפלת מעריב של לילה ראשונה של חוה"מ שיאמרו ותן ברכה וכו' כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה.
ולכאורה כוונת המשנ"ב כמה מאות ברכות לבטלה,
שאם אמר ותן טל ומטר - כל השמונה עשרה הוא לבטלה.
ולכאורה זה לא כמו שכתב בסימן תקצ"ג בדעת המג"א שאם אמר חלק מהברכות של שמונה עשרה - יש בזה קיום של תפילה לרחמי בעלמא.
אמנם הקהלות יעקב (הובא בדרשו שם) כותב שזה רק למי שאינו יודע [וצ"ח אם זה בדעת המשנ"ב].
עוד יתכן שכאן לא הלך המשנ"ב כדרך המג"א.
עוד יל"ד שבג' ברכות הראשונות ובמודים - זה שבח והודאה, ולא בקשה, ולא שייך בזה רחמי בעלמא.
אכן הגרד"ל שליט"א (בחידושיו על ברכות) נוקט שדברי המג"א זה גם על אבות.
גם לא נראה שכוונת המשנ"ב זה על אבות ומודים, כי א"כ נגיע למאות - רק לאחר כמה תפילות.
ואולי התירוץ הוא שאם ביקש ותן טל ומטר זה מקלקל את כל התפילה, ולא רק את ברכת השנים,
ויותר גרוע מי שהתפלל כל התפילה ואמר ותן טל ומטר מאשר שאמר חלק מהברכות, וצ"ע בזה.
מ"מ נ"ל שנכון מאוד שהשמש יזכיר בחשאי לרוב העולם קודם תפלת מעריב של לילה ראשונה של חוה"מ שיאמרו ותן ברכה וכו' כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה.
ולכאורה כוונת המשנ"ב כמה מאות ברכות לבטלה,
שאם אמר ותן טל ומטר - כל השמונה עשרה הוא לבטלה.
ולכאורה זה לא כמו שכתב בסימן תקצ"ג בדעת המג"א שאם אמר חלק מהברכות של שמונה עשרה - יש בזה קיום של תפילה לרחמי בעלמא.
אמנם הקהלות יעקב (הובא בדרשו שם) כותב שזה רק למי שאינו יודע [וצ"ח אם זה בדעת המשנ"ב].
עוד יתכן שכאן לא הלך המשנ"ב כדרך המג"א.
עוד יל"ד שבג' ברכות הראשונות ובמודים - זה שבח והודאה, ולא בקשה, ולא שייך בזה רחמי בעלמא.
אכן הגרד"ל שליט"א (בחידושיו על ברכות) נוקט שדברי המג"א זה גם על אבות.
גם לא נראה שכוונת המשנ"ב זה על אבות ומודים, כי א"כ נגיע למאות - רק לאחר כמה תפילות.
ואולי התירוץ הוא שאם ביקש ותן טל ומטר זה מקלקל את כל התפילה, ולא רק את ברכת השנים,
ויותר גרוע מי שהתפלל כל התפילה ואמר ותן טל ומטר מאשר שאמר חלק מהברכות, וצ"ע בזה.
