• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מחינן ליה במרזפתא דנפחי. למה אלימות?

יצחק משען

Well-known member
בתלמוד [ברכות סוף דף ג"ל]: אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי. מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה. מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה. לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה. והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה? אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא?? אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.
ביאור הגמ' שרב פפא שואל את אביי [או רבא, כבמגילה כה.] הרי יתכן שזה שחוזר על שמע פעמיים זהו בגלל שלא כיון
ועונה לו אביי, מה זאת אומרת לא כיון, צריך לקחת פטיש של נפחים 10 קילו ולתת לאדם הזה בראש עד שיכוין
וזה לי למעלה מעשרים שנה שנתקשיתי בביאור ענין זה, וכי לא ידע אביי שטבע אנוש לא לכוין עד שרצה להכות על קדקוד החולם בפטיש הנפחים?
ועוד התקשיתי הרי אם ניתן לו פטיש 10 קילו בראש לא תהיה לו הזדמנות נוספת לכוין בק"ש, רק אולי בעולם הבא...
[וגם אם הוא ישאר בחיים אחרי מכה כזו קרוב לודאי שהוא לא יוכל לכוין עם ראש מרוצץ]
וראיתי במפרשים שפירשו באופנים רבים, גם מורנו הגדול חכם יצחק מאור עינינו בילקוט יוסף הביא ביאור בזה מכת"י אביו רבינו עובדיה
אך בליל שבת האחרון בהיותי יושב בשבת תחכמוני נקלע לידי ספר בשם "מצוקי ארץ", ושם הובא סיפור מעניין על הרב סטייפלר שממנו יבואר היטב נידון דידן
פעם בא אליו אברך והתלונן שהוא מתפלל וחושש שלא כיון, ולכן חוזר להתפלל שוב, ועדיין לא רגוע שמא גם עכשיו לא כיון, ושואל אם יחזור להתפלל שוב?
והרב סטייפלר במקום לענות לו התחיל צועק עליו בקול צרחה וצווחה רמה "מה זאת אומרת שאתה לא מכוין?? אתה לא מתבייש", וקם עליו בחמת זעם עם מקלו ובא להחטיף לו מכות נמרצות, והלה קם בבעתה וברח מהבית בריצה
והנה מאז סיפר, שבכל פעם שהוא רק חושב לחזור על התפילה עולה לנגד עיניו דמותו הקדושה של הרב כשהוא צועק עליו ובא להכותו במטהו, ומיד מבין שאסור לו לעשות כן ומיישב דעתו לכוין היטב בפעם הראשונה
וממעשה זה הבנתי היטב את תשובת הגמ' מחינן ליה במרזפתא דנפחי, שאם האדם שמתפלל ידמיין לנגד עיניו את אביי ורבא עומדים להכותו בפטיש הנפחים לא יעיז לנטות ימין ושמאל ולא לכוין
ולפי זה התנדפו כל השאלות ששאלתי והיו כלא היו
ומסתבר עוד שהגאון הקדוש סטייפלר זי"ע למד לנהוג כן מהגמ' דידן
ואם שגיתי אל נא תרוצצוני במרזפתא דנפחי

 
בתלמוד [ברכות סוף דף ג"ל]: אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי. מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה. מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה. לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה. והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה? אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא?? אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.
ביאור הגמ' שרב פפא שואל את אביי [או רבא, כבמגילה כה.] הרי יתכן שזה שחוזר על שמע פעמיים זהו בגלל שלא כיון
ועונה לו אביי, מה זאת אומרת לא כיון, צריך לקחת פטיש של נפחים 10 קילו ולתת לאדם הזה בראש עד שיכוין
וזה לי למעלה מעשרים שנה שנתקשיתי בביאור ענין זה, וכי לא ידע אביי שטבע אנוש לא לכוין עד שרצה להכות על קדקוד החולם בפטיש הנפחים?
ועוד התקשיתי הרי אם ניתן לו פטיש 10 קילו בראש לא תהיה לו הזדמנות נוספת לכוין בק"ש, רק אולי בעולם הבא...
[וגם אם הוא ישאר בחיים אחרי מכה כזו קרוב לודאי שהוא לא יוכל לכוין עם ראש מרוצץ]
וראיתי במפרשים שפירשו באופנים רבים, גם מורנו הגדול חכם יצחק מאור עינינו בילקוט יוסף הביא ביאור בזה מכת"י אביו רבינו עובדיה
אך בליל שבת האחרון בהיותי יושב בשבת תחכמוני נקלע לידי ספר בשם "מצוקי ארץ", ושם הובא סיפור מעניין על הרב סטייפלר שממנו יבואר היטב נידון דידן
פעם בא אליו אברך והתלונן שהוא מתפלל וחושש שלא כיון, ולכן חוזר להתפלל שוב, ועדיין לא רגוע שמא גם עכשיו לא כיון, ושואל אם יחזור להתפלל שוב?
והרב סטייפלר במקום לענות לו התחיל צועק עליו בקול צרחה וצווחה רמה "מה זאת אומרת שאתה לא מכוין?? אתה לא מתבייש", וקם עליו בחמת זעם עם מקלו ובא להחטיף לו מכות נמרצות, והלה קם בבעתה וברח מהבית בריצה
והנה מאז סיפר, שבכל פעם שהוא רק חושב לחזור על התפילה עולה לנגד עיניו דמותו הקדושה של הרב כשהוא צועק עליו ובא להכותו במטהו, ומיד מבין שאסור לו לעשות כן ומיישב דעתו לכוין היטב בפעם הראשונה
וממעשה זה הבנתי היטב את תשובת הגמ' מחינן ליה במרזפתא דנפחי, שאם האדם שמתפלל ידמיין לנגד עיניו את אביי ורבא עומדים להכותו בפטיש הנפחים לא יעיז לנטות ימין ושמאל ולא לכוין
ולפי זה התנדפו כל השאלות ששאלתי והיו כלא היו
ומסתבר עוד שהגאון הקדוש סטייפלר זי"ע למד לנהוג כן מהגמ' דידן
ואם שגיתי אל נא תרוצצוני במרזפתא דנפחי

חזק וברוך.
מצ"ב עוד פירוש נאה שמצאתי בס"ד היום, שהקשה כן, ותירץ תירוץ מעניין. ומצרף כאן לתועלת הלומדים.
 

קבצים מצורפים

  • מרזפתא.pdf
    55.1 KB · צפיות: 8
נפלא ביותר, פירוש יפה.
ונ"ל להוסיף על פירושו, וכי הוא כפשוטו שישמיע לאזנו?, והרי ממנ"פ אם ישמיע לאזנו הוא יתרכז בזה ולא בק"ש, ומה הואילו חכמים.
אלא אולי הכוונה להשמיענו שכמו שאם היה שומע קול כזה, זה היה משקיט ממנו את הכל ונותן לו להתרכז בקול הנ"ל. ה"ה שבתפלה אדם יחדיר לעצמו שהוא מדבר עם מלך מלכי המלכים, ויש לפניו דבר אדיר, לא פחות מהקול הנ"ל, וממילא פיו וליבו שווים. (ואמרו את זה כדוגמא שימחיש לעצמו)
 
חזק וברוך.
מצ"ב עוד פירוש נאה שמצאתי בס"ד היום, שהקשה כן, ותירץ תירוץ מעניין. ומצרף כאן לתועלת הלומדים.
תירוץ נחמד ביותר, אבל לא כל כך מציאותי שאדם נורמלי יירגע עם כזה רעש, ויעידו על כך מתפללי השטיבלים
אני הייתי אומר הפוך
שנשמיע לו קול המרזפתא לפני שיתחיל
ואחרי שייפסק הרעש ייפסק לו גם הרעש הפנימי שבילבל לו את המחשבות
ואז הוא יוכל לכוין ולקרוא ק"ש
 
חזור
חלק עליון