א.א
Well-known member
ושוב ראיתי
שזה נדפס בחיי מרן במילואים של יביע אומר
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן יח
+/הוספות ומילואים/ רמזתי דברי שו"ת רבינו חיים כהן רפפורט סי' ב, שכתב, מי ששכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית אינו חוזר, לפמ"ש המהרש"א (ברכות ל:) לד' הטור, והטעם שאינו חוזר על יעלה ויבא בערבית בליל שני של ר"ח מפני שיכול לאומרו שחרית, ואה"נ להב"י דס"ל שזהו בכלל ט' הגמ' שאין מקדשין את החדש בלילה, לפ"ז על טל ומטר צריך לחזור. אבל להטור כיון דת"ע רשות שפיר יכול לסמוך על השאלה בשחרית. עכת"ד. אבל לפ"ד הרי"ף שכיון שהתפלל ערבית שוייה עליה חובה, ולכן גם בענין שאלת טל ומטר צריך לחזור. וכעת מצאתי להגאון ר' יצחק חיות בשו"ת שדה יצחק (סי' ד) שהשיג כן על רבינו חיים כהן הנ"ל. ע"ש. ואמנם ראיתי עוד בשו"ת חסד לאברהם תאומים מה"ת (חאו"ח סי' כ) שכ', מי ששכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית נ"ל שאינו חוזר, שאע"פ שכ' הרי"ף שאף דקי"ל ת"ע רשות כיון דצלי שוייה עליה חובה ואי טעי איבעי ליה למהדר, זהו בטעות שמבטל כל התפלה דכמאן דלא צלי דמי, אבל כשלא שאל טו"מ בברכת השנים, שהתפלל כהוגן, רק ששכח לשאול טו"מ, לא חשיב כמאן דלא צלי וכו'. ע"ש. ומדברי האחרונים לא משמע הכי, כי בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' עג) פסק, שהשוכח לשאול טל ומטר בליל ז' במרחשון אין מחזירין אותו, משום שנראה שכשם שבהזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם היה הש"צ מכריז, כן הדין בשאלה, ובליל שמחת תורה אינו מזכיר משום דלית כל עמא תמן, וה"נ בשאלה לא איכפת לן (בליל ז' בחשון). ע"כ. וכן הסכים להלכה בס' אגורה באהלך (דט"ו ע"ב) שבליל ז' חשון אינו חוזר, ע"ש. ומשמע הא בשאר תפלת ערבית אחר ליל ז' בחשון, כל ששכח לשאול טל ומטר חוזר. ומכל שכן שמרן החיד"א בברכי יוסף (סי' קיז סק"ד) כ' בשם הגאון מהר"י מולכו בתשו' כת"י, שאם שכח טל ומטר בליל ז' בחשון. צריך לחזור, דדוקא בר"ח אמרו שאינו חוזר בתפלת ערבית, משום שאין מקדשין החדש בלילה הא בעלמא חוזר. ע"ש. וכן פסק בספרו קשר גודל (סי' יז אות יב). ודחה ד' הלק"ט מהלכה. וע"ע בכסא אליהו (סי' קיז סק"א), והשלמי צבור (דף קל ע"א) כ' שיחזור ויתפלל בתורת נדבה. וכן הסכים הגאון מהר"ח פלאג'י בס' מועד לכל חי (סי' כז אות ד). ובחסד לאלפים (סי' קיז). ע"ש. וכל זה בלילה הראשון, אבל בתפלת ערבית מליל ח' בחשון והלאה פשיטא להו לכל האחרונים הנ"ל שחוזר. וכן מפורש במג"א (סי' רלו סק"א). וכ"כ המאמר מרדכי (שם סק"ב). וכ"פ המשנ"ב (שם סק"ז). ע"ש. ומיהו לענין תפלת ערבית בליל ז' בחשון מצאתי תנא דמסייע ליה להלקט הנ"ל הוא הגאון בעל תרומת הדשן, הובא בס' לקט יושר (עמוד כא) בזה"ל: הצבור היה מתחיל שאלת טל ומטר בערבית, והוא (מהרא"י) שכח לו' שאלה בערבית, ואינו חוזר ומתפלל. ע"כ. והמו"ל שם כ' ע"ז, וכ"כ בשו"ת ר' חיים כהן סי' ב שאם שכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית א"צ לחזור ולהתפלל. ע"כ. וליתא, שאין מכאן שום סיוע לד' רבינו חיים כהן, כי מהרא"י מיירי דוקא בלילה הא' ששואלין טל ומטר, אבל לאחר מכן אפי' בתפלת ערבית חוזר. ועוד י"ל שאין מכאן סיוע כ"כ לד' הלק"ט, דהתם מיירי בחו"ל בליל ששים לתקופה, ובזה יש אומרים ע"פ הירושלמי דבעינן מעת לעת באותן ס' ימים מהתקופה, ולכן אם שכח בליל ס' יש לסמוך ע"ז, וכמ"ש שם בשמו לעיל מזה. (וכ"כ בשו"ת שדה יצחק חיות סי' ד לצרף סברא זו. וכבר כ' כן הפרי חדש ר"ס קיז. וע' בשו"ת זרע אמת סי' יג. ובכף החיים סק"ו). והעיקר כד' רבותינו האחרונים שגם בערבית אם לא אמר טל ומטר מחזירין אותו. ושוב מצאתי בשו"ת ארץ צבי תאומים (חאו"ח ס"ס י) שהשיג על ה"ר חיים כהן הנ"ל מד' המג"א סי' רלו שכ' מפורש שצריך לחזור על טל ומטר בתפלת ערבית. ע"ש. וכן מצאתי בשו"ת עמודי אש (סי' ג אות ד), שהוכיח במישור מד' הראשונים שכתבו דבר"ח אינו חוזר משום שאין מקדשין את החדש בלילה, אלמא שעל שאר דברים צריך לחזור גם בערבית. ודלא כרבינו חיים כהן הנ"ל. ע"ש. וכן מצאתי עוד בשו"ת אבני צדק (חאו"ח סי' ח) שהביא מ"ש רבינו חיים כהן הנ"ל, וכ' שכל דבריו תמוהים מאד, שכל הראשונים הביאו הטעם לגבי ר"ח משום שאין מקדשין החדש בלילה ובכללם הרא"ש, ובודאי שגם הטור אזיל כד' הרא"ש, וכן מבואר בטור עצמו (בסי' תכב). אף שהמהרש"א דחק להעמיד שיטה זו וכו'. ולכן העיקר שחוזר, וכמבואר להדיא במג"א (סי' רלו). ע"כ. וע"ע בשו"ת לבושי מרדכי תנינא (סימן יז). והלום ראיתי להגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (חאו"ח ס"ס נד) שהביא דברי החסל"א תאומים הנ"ל. וסיים עליו: וצ"ע. ולא זכר שר דברי כל האחרונים שהעלו להלכה שצריך לחזור. וכן עיקר. והנלע"ד כתבתי.+
שזה נדפס בחיי מרן במילואים של יביע אומר
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן יח
+/הוספות ומילואים/ רמזתי דברי שו"ת רבינו חיים כהן רפפורט סי' ב, שכתב, מי ששכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית אינו חוזר, לפמ"ש המהרש"א (ברכות ל:) לד' הטור, והטעם שאינו חוזר על יעלה ויבא בערבית בליל שני של ר"ח מפני שיכול לאומרו שחרית, ואה"נ להב"י דס"ל שזהו בכלל ט' הגמ' שאין מקדשין את החדש בלילה, לפ"ז על טל ומטר צריך לחזור. אבל להטור כיון דת"ע רשות שפיר יכול לסמוך על השאלה בשחרית. עכת"ד. אבל לפ"ד הרי"ף שכיון שהתפלל ערבית שוייה עליה חובה, ולכן גם בענין שאלת טל ומטר צריך לחזור. וכעת מצאתי להגאון ר' יצחק חיות בשו"ת שדה יצחק (סי' ד) שהשיג כן על רבינו חיים כהן הנ"ל. ע"ש. ואמנם ראיתי עוד בשו"ת חסד לאברהם תאומים מה"ת (חאו"ח סי' כ) שכ', מי ששכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית נ"ל שאינו חוזר, שאע"פ שכ' הרי"ף שאף דקי"ל ת"ע רשות כיון דצלי שוייה עליה חובה ואי טעי איבעי ליה למהדר, זהו בטעות שמבטל כל התפלה דכמאן דלא צלי דמי, אבל כשלא שאל טו"מ בברכת השנים, שהתפלל כהוגן, רק ששכח לשאול טו"מ, לא חשיב כמאן דלא צלי וכו'. ע"ש. ומדברי האחרונים לא משמע הכי, כי בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' עג) פסק, שהשוכח לשאול טל ומטר בליל ז' במרחשון אין מחזירין אותו, משום שנראה שכשם שבהזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם היה הש"צ מכריז, כן הדין בשאלה, ובליל שמחת תורה אינו מזכיר משום דלית כל עמא תמן, וה"נ בשאלה לא איכפת לן (בליל ז' בחשון). ע"כ. וכן הסכים להלכה בס' אגורה באהלך (דט"ו ע"ב) שבליל ז' חשון אינו חוזר, ע"ש. ומשמע הא בשאר תפלת ערבית אחר ליל ז' בחשון, כל ששכח לשאול טל ומטר חוזר. ומכל שכן שמרן החיד"א בברכי יוסף (סי' קיז סק"ד) כ' בשם הגאון מהר"י מולכו בתשו' כת"י, שאם שכח טל ומטר בליל ז' בחשון. צריך לחזור, דדוקא בר"ח אמרו שאינו חוזר בתפלת ערבית, משום שאין מקדשין החדש בלילה הא בעלמא חוזר. ע"ש. וכן פסק בספרו קשר גודל (סי' יז אות יב). ודחה ד' הלק"ט מהלכה. וע"ע בכסא אליהו (סי' קיז סק"א), והשלמי צבור (דף קל ע"א) כ' שיחזור ויתפלל בתורת נדבה. וכן הסכים הגאון מהר"ח פלאג'י בס' מועד לכל חי (סי' כז אות ד). ובחסד לאלפים (סי' קיז). ע"ש. וכל זה בלילה הראשון, אבל בתפלת ערבית מליל ח' בחשון והלאה פשיטא להו לכל האחרונים הנ"ל שחוזר. וכן מפורש במג"א (סי' רלו סק"א). וכ"כ המאמר מרדכי (שם סק"ב). וכ"פ המשנ"ב (שם סק"ז). ע"ש. ומיהו לענין תפלת ערבית בליל ז' בחשון מצאתי תנא דמסייע ליה להלקט הנ"ל הוא הגאון בעל תרומת הדשן, הובא בס' לקט יושר (עמוד כא) בזה"ל: הצבור היה מתחיל שאלת טל ומטר בערבית, והוא (מהרא"י) שכח לו' שאלה בערבית, ואינו חוזר ומתפלל. ע"כ. והמו"ל שם כ' ע"ז, וכ"כ בשו"ת ר' חיים כהן סי' ב שאם שכח לשאול טל ומטר בתפלת ערבית א"צ לחזור ולהתפלל. ע"כ. וליתא, שאין מכאן שום סיוע לד' רבינו חיים כהן, כי מהרא"י מיירי דוקא בלילה הא' ששואלין טל ומטר, אבל לאחר מכן אפי' בתפלת ערבית חוזר. ועוד י"ל שאין מכאן סיוע כ"כ לד' הלק"ט, דהתם מיירי בחו"ל בליל ששים לתקופה, ובזה יש אומרים ע"פ הירושלמי דבעינן מעת לעת באותן ס' ימים מהתקופה, ולכן אם שכח בליל ס' יש לסמוך ע"ז, וכמ"ש שם בשמו לעיל מזה. (וכ"כ בשו"ת שדה יצחק חיות סי' ד לצרף סברא זו. וכבר כ' כן הפרי חדש ר"ס קיז. וע' בשו"ת זרע אמת סי' יג. ובכף החיים סק"ו). והעיקר כד' רבותינו האחרונים שגם בערבית אם לא אמר טל ומטר מחזירין אותו. ושוב מצאתי בשו"ת ארץ צבי תאומים (חאו"ח ס"ס י) שהשיג על ה"ר חיים כהן הנ"ל מד' המג"א סי' רלו שכ' מפורש שצריך לחזור על טל ומטר בתפלת ערבית. ע"ש. וכן מצאתי בשו"ת עמודי אש (סי' ג אות ד), שהוכיח במישור מד' הראשונים שכתבו דבר"ח אינו חוזר משום שאין מקדשין את החדש בלילה, אלמא שעל שאר דברים צריך לחזור גם בערבית. ודלא כרבינו חיים כהן הנ"ל. ע"ש. וכן מצאתי עוד בשו"ת אבני צדק (חאו"ח סי' ח) שהביא מ"ש רבינו חיים כהן הנ"ל, וכ' שכל דבריו תמוהים מאד, שכל הראשונים הביאו הטעם לגבי ר"ח משום שאין מקדשין החדש בלילה ובכללם הרא"ש, ובודאי שגם הטור אזיל כד' הרא"ש, וכן מבואר בטור עצמו (בסי' תכב). אף שהמהרש"א דחק להעמיד שיטה זו וכו'. ולכן העיקר שחוזר, וכמבואר להדיא במג"א (סי' רלו). ע"כ. וע"ע בשו"ת לבושי מרדכי תנינא (סימן יז). והלום ראיתי להגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (חאו"ח ס"ס נד) שהביא דברי החסל"א תאומים הנ"ל. וסיים עליו: וצ"ע. ולא זכר שר דברי כל האחרונים שהעלו להלכה שצריך לחזור. וכן עיקר. והנלע"ד כתבתי.+
מדברי הרב במלואים הוא לא הכריע בהדיא כדברי בעל הלק"ט ואמת שהביא ראיה לדבריו מדברי בעל תרומת הדשן אבל אחר כך דחה את הראיה ולכאורה כשסיים את התפילה יעשה תנאי של נדבה שלא מפסיד כלום אבל אם באמצע התפילה אחרי רצה נזכר שלא אמר ברך עלינו אם יחזור או שלא יחזור לא דבר בזה וצ"ע איך הבין זאת מדבריו מי שהבין הרי דעת מרן החיד"א שחוזר ומרן דרכו לפסוק כדבריו שקבלנו הוראותיו ולא שייך כאן סב"ל שאם לא יחזור על התפילה תהיה לבטלה ולכן בהלכה ברורה גם כתב שחוזר
ובאמת שצריך לעיין במהדורה החדשה אולי יש הוספה במילואים וכן ביחוה דעת ז
ובאמת שצריך לעיין במהדורה החדשה אולי יש הוספה במילואים וכן ביחוה דעת ז
ראיתי שם הוא הביא את הראיה את הנ"ל מבעל תרומת הדשן ודחה אותה בלשון יותר תקיפה ממה שכתב במילואים ביביע אומר
ראיתי שבילקוט יוסף כותב משם אביו מרן
ילקוט יוסף תפילה ב סימן קיז - דיני שאלת טל ומטר
ט. אם טעה ולא שאל טל ומטר בערבית של ליל שבעה במר - חשון, יש אומרים שאינו צריך לחזור ולהתפלל, ויש חולקים וסוברים שצריך לחזור ולהתפלל. ונראה להלכה שאם נזכר קודם שומע תפלה, ישאל שם טל ומטר, ואם התחיל רצה, יחזור לברכת השנים. ואם סיים תפלתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, יחזור ויתפלל בתנאי של נדבה.ט)
ט) טעה ולא אמר "ברך עלינו" בליל שבעה בחשון
בשו"ת הלכות קטנות חלק א' (סימן עג) נשאל בדין זה, וכתב, מסתברא שכשם שבהזכרת גשמים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם היה השליח צבור מכריז תחלה כך בשאלת טל ומטר, ואם כן אין להקפיד על כך בליל שבעה במרחשון, וכדאמרינן בירושלמי (ריש תענית), לגבי הזכרה, דבאורתא לית כל עמא התם. ע"כ. ובשו"ת אגורה באהלך (דף טו ע"ב) הביא דברי הלכות קטנות, וכתב להוכיח להלכה כן מדברי המגן אברהם (סימן קיד סק"א), שכתב, מה שאין מתחילים להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בערבית, משום שאין כולם בבית הכנסת, ויעשו אגודות אגודות, זה מזכיר וזה אינו מזכיר. ומה שלא חששו לזה בשאלת טל ומטר, משום שבלאו הכי אין הכל מתחילים לשאול ביום אחד, אלא הכל לפי המקום. ומה שאין מתחילים להזכיר בשחרית, משום שצריך לסמוך גאולה לתפלה. ע"כ. ואם כן נראה שכיון שבלאו הכי אין הכל מתחילים ביום אחד, אין קפידא אם זה מזכיר וזה אינו מזכיר, ולפי זה בודאי שאינו חוזר. ומה שכתב המגן אברהם (סימן רלו) שאף בערבית אם לא שאל טל ומטר חוזר, זהו בשאר לילות החורף, אבל בליל ז' בחשון אינו חוזר. ולענין דינא נראה שיש להורות כמו שכתב בהלכות קטנות שאין צריך לחזור. ע"כ. ובאמת שעיקר קושית המגן אברהם לא קשה מידי, שיש לומר דשאני גבי שאלה, שעל פי הרוב היא בימי החול, ואז גם בשחרית לא היו כל העם נמצאים בבית הכנסת, להיותם טרודים במלאכתם, וכמו שכתבו התוספות גיטין (נט ב) ד"ה אבל, ומשום הכי נשאר הדבר כדינו לשאול טל ומטר בערבית, אבל ביום טוב הכל באים לבית הכנסת. ושוב ראיתי שכן כתב הקרבן נתנאל (ריש תענית אות מ), ודחה דברי המגן אברהם. ע"ש. וכן כתב בהגהות חשק שלמה (תענית י א). ע"ש. וכן שכן לפי מה שכתב בחידושי הגאון רבי עקיבא איגר (תענית ד ב), שהתלמוד שלנו אינו סובר הטעם הזה של הירושלמי, אלא כהטעם השני כדי שיצאו כל המועדות בטל. ע"ש. ובאמת שהברכי יוסף (סימן קיז סק"ד) הביא תשובת מהר"י מולכו בכתב יד, שכתב, שאם שכח לשאול טל ומטר בליל ז' בחשון צריך לחזור, ולא דמי לשכח ולא אמר של ראש חודש בערבית שאין מחזירים אותו, דשאני התם שאין מקדשים את החודש בלילה. ע"כ. וכן מוכח בשו"ת מהר"י פראג'י (סימן סה), שצריך לחזור ולהתפלל. ע"ש. ועיין עוד בשלמי צבור (דף קעד ע"ד). ע"ש. וכן דעת המאמר מרדכי (סימן קח סק"ט). וכן כתב בסידור בית עובד אות ו'. וע' בספר כסא אליהו (סימן קיז סק"ו) שהביא דברי הלכות קטנות הנ"ל, וכתב עליו: "ולדידי צריכא רבה" א). ועיין להגאון בעל שאגת אריה בספר גבורת ארי (תענית י א) בד"ה אבל שמואל, ובספר תורת חיים סופר (ריש סימן קיז).
אולם מצאתי לתלמיד הגאון מהרא"י בעל התרומת הדשן, בספר לקט יושר (עמוד כ"א), שהביא מעשה רב שרבו מהרא"י שכח להזכיר טל ומטר בערבית, כשהצבור התחילו בערבית לשאול טל ומטר, ולא חזר להתפלל. ע"ש. ולכאורה נראה דסבירא ליה כדברי הלכות קטנות. ואם כן יש לומר שאילו ראו האחרונים החולקים על הלכות קטנות דברי המהרא"י, היו פוסקים שאינו חוזר. (ומה שכתב הרב המו"ל בלקט יושר שם, שמזה סיוע לרבינו חיים כהן רפפורט שאין לחזור בערבית על שאלת טל ומטר, זה אינו, וכמו שביארנו לעיל אות ז). אבל יש לדחות ולומר שטעמו של מהרא"י, לפי שהיה בחוץ לארץ, שמתחילים לשאול ביום ששים לתקופה, ובליל ששים לתקופה אכתי לא הגיע מעת לעת, ובדיעבד סובר שיש לסמוך על הראבי"ה דסבירא ליה דבעינן מעת לעת, אף על פי שלכתחלה לא נהגו כדבריו, וכמו שכתב הפרי חדש (סימן קיז סעיף א) ודעימיה. ולעולם גם מהרא"י מודה לדידן ששואלים בליל שבעה בחשון, שאם טעה ולא שאל טל ומטר חוזר. ולכן נראה שהעיקר כשיטת רוב האחרונים שצריך לחזור, ורק אם סיים את תפלתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, מהיות טוב יעשה תנאי קודם שיחזור להתפלל, ויאמר, שאם אינו חייב לחזור הרי הוא חוזר לנדבה. וכן ראיתי להרה"ג רבי בן ציון ליכטמן בספר בני ציון (סימן קיז סק"א), שאחר שצידד שלא כדברי הלכות קטנות הנ"ל, סיים, ושוב ראיתי שמובא בשם רבני האחרונים הספרדים שאינו חוזר, לפיכך יחזור ויתפלל בתורת נדבה, ואין צריך לחדש בה דבר. ע"כ. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אורח חיים סימן י אות א'). ודו"ק. [ממרן אאמו"ר שליט"א].
נושאים דומים בפורום
