Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
ב"ה
שלום וברכה,
אם הכינו אותו עם מכסה סגור, נתבשל באדים של עצמו, ודינו כתבשיל ומעשה קדרה, שלעולם ברכתו מזונות ועל המחיה. אבל אם נעשה ללא שמן ובמחבת פתוח, ברכתו מזונות ועל המחיה, ואם אוכל ממנו שיעור קביעות סעודה, כ-216 גרם, מברך המוציא וברכת המזון.
זה שנוי במחלוקת בין רבני תימן דעת הגר''י רצאבי שליט''א שדינו כמבושל [ואולי כונתו רק לחומרא] ואחרים סוברים שדינו כאפוי. בעיקר נחלקו בזה בדין הקובנה ונפק''מ גם להפרשת חלה, עיין בזה בספרו של הרב דוד טהרני על הל' חלה מש''כ בזה.
לגבי קביעות סעודה לענ''ד אם קובעים על המלאווח סעודה כגון שאוכל עם ביצה קשה ומטבל ברסק עגניות וחריף וכד' אז בכה''ג אף אם לא אכל שיעור של ג' ביצים הוא נכנס לחשש ברכת המזון לפי שיטת המג''א [סי' קסח ס''ק יג] הידועה כפי איך שפירש בסידור בית מנוחה[דף מד ע''א אות יג] והיינו לא שהביצה והעגבניה מצטרפים לשיעור אלא כיון שבכך מגלה דעתו שאכל לשם קביעות. ומה שכתבו הפוסקים לשער בג' וד' ביצים הוא כאשר אוכל רק פת מזונות דבכה''ג בעינן שיאכל כמות מרבית וע''ז נתנו שיעור.
ורוב ככל הפוסקים פסקו כדברי המג''א שכ''כ בשו''ת גנת ורדים [כלל א סימן כד, די''ג ע''א] וכ''כ תלמידו הרב פרח שושן [כלל א סימן ג], וכ''כ הגר''ז [סי' קסח סעיף ח], חיי אדם [כלל נד דין ד] קיצור שו''ע [סי' מח ס''ג], ספר יד אהרן [סי' קסח בהגהת הטור], אליה רבה [ס''ק יז], ערך השלחן [ס''ק ד],חסד לאלפים [סי' קסח ס''ה], שו''ת פני יצחק ח''א [חאו''ח מערכת ברכות אות קנט], וכ''פ המ''ב [ס''ק כד]. הא קמן שלושה עשר פוסקים העומדים בחדא שיטה. ויש להוסיף לכל זה שדעת רוב ככל הראשונים דאזלינן בתר קביעות סעודה דידיה, וא''כ אית לן תרי רובי.
לכן אני חושב שבכה''ג יש ליטול ידיים ולאכול פת ואח''כ את המלאווח ויברך ברכת המזון, ולא יכניס ראשו להקל בדבר זה שרוב הפוסקים מחייבים ברכת המזון. ובתשובה הארכתי.