מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שום תשים עליך מלך (יז טו)
במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט כמבואר בירושלמי ראש השנה פ"א ה"א, האם מותר לו להשתמש בשרביט של עצמו או בכסאו. ונראה פשוט דלא שייך בזה איסור, דאע"פ שלכאורה להדיוט אסור להשתמש בשרביט של מלך גם לאחר שהמלך נעשה הדיוט, שהרי גם לאחר מיתתו אין משתמשין בשרביטו אע"פ שלאחר שמת כבר אינו מלך, מ"מ למלך עצמו אף לאחר שנעשה הדיוט לא שייך בזה איסור, דאין שייך אימה של האדם כלפי עצמו. ותדע דאם לא כן מלך שנעשה הדיוט יהיה צריך לפשוט את כל מלבושיו, ויהיה אסור בנשיו, וזה לא שמענו.
אמנם מלך שנשתמש בשרביטו של מלך אחר, דקי"ל בסנהדרין כב. דלמלך מותר להשתמש בשרביטו של המלך הקודם לו, ומהאי טעמא אבישג מותרת לשלמה עי"ש, בזה נראה שאם אח"כ נעשה הדיוט שוב נאסר להשתמש בו, דכאן בעצם הוא שרביטו של מלך אחר, אלא דכל זמן שהוא עצמו מלך אין לו איסור בזה.
שום תשים עליך מלך (יז טו)
במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט כמבואר בירושלמי ראש השנה פ"א ה"א, האם מותר לו להשתמש בשרביט של עצמו או בכסאו. ונראה פשוט דלא שייך בזה איסור, דאע"פ שלכאורה להדיוט אסור להשתמש בשרביט של מלך גם לאחר שהמלך נעשה הדיוט, שהרי גם לאחר מיתתו אין משתמשין בשרביטו אע"פ שלאחר שמת כבר אינו מלך, מ"מ למלך עצמו אף לאחר שנעשה הדיוט לא שייך בזה איסור, דאין שייך אימה של האדם כלפי עצמו. ותדע דאם לא כן מלך שנעשה הדיוט יהיה צריך לפשוט את כל מלבושיו, ויהיה אסור בנשיו, וזה לא שמענו.
אמנם מלך שנשתמש בשרביטו של מלך אחר, דקי"ל בסנהדרין כב. דלמלך מותר להשתמש בשרביטו של המלך הקודם לו, ומהאי טעמא אבישג מותרת לשלמה עי"ש, בזה נראה שאם אח"כ נעשה הדיוט שוב נאסר להשתמש בו, דכאן בעצם הוא שרביטו של מלך אחר, אלא דכל זמן שהוא עצמו מלך אין לו איסור בזה.