מנהג בטעות (ספירת העומר אחרי עלינו לשבח)

[Boris.b]

הנה בספרו של מרן הראשלצ שליטא עין יצחק כללי המנהגים הביא הרבה ספרים וסופרים שמבואר מדבריהם להדיא שכל חכם שדבריו נשמעים צריך לבטל מנהג שיש בו שמץ של איסור.
ולפי זה לכאורה קשיא לי האי מינהגא דירושלים לספור ספירת העומר דווקא אחרי עלינו לשבח(כמבואר בילקוט יוסף תשמ"ח חלק ה' מועדים עמוד תכ"ב)והרי כל אחד יודע שבהרבה מקומות גם אנשים יראים ושלמים עוד באמצע עלינו לשבח כבר יוצאים מבית הכנסת חלק כבר גמרו אותו יותר זריז מהחזן וחלק ממשיכים את אמירתו בדרכם החוצה ובמיוחד שאצל רוב ככל עדות המזרח לא אומרים קדיש אחר עלינו לשבח כך שאין מה להמתין ואת המוכח אי אפשר להכחיש,ואם כן למה לקיים מנהג כזה שאין ספק שיכול לגרום להרבה אנשים לשכוח בכלל לספור את העומר,ומה עוד דבר מין דין יש צד הפוך לקיום המנהג דווקא לספור את העומר אחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח כמו שכתב בילקוט יוסף שם בהערות אות כה ע"ש.
ולענ"ד יש לסייע את השאלה הנ"ל מזה שגם במהלך השנה יש מקומות שלא מחכים להוסיף התוספות עד אחר עלינו לשבח אלא דווקא לפני כגון: אמירת הלל בליל פסח אחרי לחש של ערבית לפני עלינו לשבח,וכן המנהג לומר פרקי אבות בשבתות פסח לעצרת שמנהג רוב הספרדים לאומרו אחר לחש של מוסף לפני עלינו לשבח ולמה בכל הנ''ל לא חיכו לאומרם אחרי עלינו לשבח? קל וחומר בנידון דידן ספירת העומר שהיא מצווה (יש אומרים אפילו דאורייתא) עם ברכה ואם חיסר אפילו יום אחד הפסיד הכל ולפי הזוהר הדברים חמורים שפוגם בקבלת תורתו של אותו אחד , לכאורה היה ראוי להקדימה לפני עלינו לשבח שככה בוודאי אף אחד לא יכשל לא לספור.

וה' יאיר עיננו בתורתו אמן

 

[לביא]

במילים אחרות כבודו רוצה לומר - והרי יש במנהג צד של איסור, והרי באמת דליתא דכל מה שאנשים אפילו יראי שמיים יוצאים לפני או הולכים במהלך עלינו לשבח הוא לא איסורא בהלכה אלא מנהג של אנשים ולא איסור ממש וההבדל רב, ועוד דבאמת אלו שנוהגים כך בימי הספירה לא כדין נוהגים כפי שאמרת אך זה לא איסור הלכתי אלא דרך מניעה.
ומה שהבאת מאמירת הלל בליל פסח לא מובן לי דהרי בכל ימות השנה כשיש הלל אנו אומרים אותו אחר התפילה מיד ללא שום דיחוי ומאיפה מצאת שהטעם בליל פסח הוא מיוחד הואיל וחוששים מאנשים שיצאו לפני או בזמן עלינו לשבח, אשמח למקור זה.
ומה שאמרת ממנהג פרקי אבות באמת לא מובן לי, דדבר ראשון פשיטא שאין בזה הפסק ודבר שני לא בכל המקומות נוהגים גם לומר פרקי אבות לפני עלינו לשבח (או בכלל) ואשמח שתביא מקור למנהג זה ואם עושים זאת אולי נוהגים כן כדי לומר דבר תורה אחר תנא דבי אליהו ולומר על כך את הקדיש על ישראל שנתקן בתפילה.

ומה עוד דבר מין דין יש צד הפוך לקיום המנהג דווקא לספור את העומר אחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח כמו שכתב בילקוט יוסף שם בהערות אות כה ע"ש.

נראה שלא הרגשת בתשובה שאתה בעצמך אמרת שכך הוא מנהג ירושלים ועל אף שיש בו [במנהג השני] צד קיום למה לנטוש מנהג ירושלים מצד זה שכפי שאמרנו אין לו צד איסור בהלכה.

 

[Boris.b]

1.כוונתי על איסור שבסוף אנשים ישכחו לברך ולספור את העומר והגורם להם זאת הרגילות לצאת החוצה כבר בעלינו לשבח.
2.הלל ליל פסח שונה מהלל רגיל ,שהלל רגיל בשחרית נתקן לפני מוסף,אבל שליל פסח אין אחרי ערבית מוסף ובכל זאת לא חיכו לאחרי עלינו לשבח .
3לפי הידוע לי אצל רוב עדות המזרח נהוג לקרוא את פרקי אבות בין פסח לשבועות אחרי מוסף של שבת לפני עלינו לשבח.

 

[לביא]

1.כוונתי על איסור שבסוף אנשים ישכחו לברך ולספור את העומר והגורם להם זאת הרגילות לצאת החוצה כבר בעלינו לשבח.
2.הלל ליל פסח שונה מהלל רגיל ,שהלל רגיל בשחרית נתקן לפני מוסף,אבל שליל פסח אין אחרי ערבית מוסף ובכל זאת לא חיכו לאחרי עלינו לשבח .
3לפי הידוע לי אצל רוב עדות המזרח נהוג לקרוא את פרקי אבות בין פסח לשבועות אחרי מוסף של שבת לפני עלינו לשבח.

1. כנראה לא הבנת כוונתי, מנהג שיש בו נדנוד איסור פרוש שיש איסור שהמנהג הזה גורם, מעין זה תמצא ביחו״ד ח״ב סי׳ז, זה שיש הרגל לאנשים לצאת לפני עלינו לשבח הוא לא איסור בפני עצמו שנבטל את המנהג.
2. בחנוכה אין מוסף ואומרים הלל בברכה אחרי שחרית ולא מטעם של ״לא חיכו אחרי עלינו לשבח״ ודו״ק.
3. מעניין שאתה אומר ״אצל רוב עדות המזרח״ כשאני מתפלל שנים בבתי כנסיות כאלו ורק בבתי כנסיות מועטים מחוץ לירושלים אני נתקל במנהג זה, וגם לעניין זה מלבד שכל עניין לגופו מנא לך שהוא בגלל ״שלא יצאו לפני עלינו לשבח״.

 

[קורסיה]

ראה בילקו"י ספירת העומר החדש יש על זה אריכות יותר ממש"כ בילקו"י מועדים

 

[Boris.b]

לא

1.חושבני שהסברתי לך כבר לעיל בסעיף 1 היטב שנדנוד האיסור הוא שבסוף בגלל מנהג ירושלים זה הרבה מעמך ישראל לא יספרו ספירת העומר ואת המוכח אין להכחיש,ולכן כדאי לבטל את המנהג לספור את העומר אחר עלינו לשבח,ולקיימו דווקא לפני שיר למעלות שכל הציבור בוודאי נשאר בבית כנסת כדי לענות קדיש וברכו וממילא לא ישכחו לספור גם את העומר.
2. יכול להיות שחנוכה אפילו שאין בו מוסף תקנו מיד לאחר לחש משום פרסומי ניסא כי אם היו מחכים לאחר עלינו לשבח חלק מהציבור כבר לא היה נשאר ואדרבא זה ראיה לדברי שצריכים לשים לב לציבור וה"ה לספירת העומר.
3. תבדוק ותיווכח שכך נהגו רוב עדות המזרח

 

[לביא]

1.חושבני שהסברתי לך כבר לעיל בסעיף 1 היטב שנדנוד האיסור הוא שבסוף בגלל מנהג ירושלים זה הרבה מעמך ישראל לא יספרו ספירת העומר ואת המוכח אין להכחיש,ולכן כדאי לבטל את המנהג לספור את העומר אחר עלינו לשבח,ולקיימו דווקא לפני שיר למעלות שכל הציבור בוודאי נשאר בבית כנסת כדי לענות קדיש וברכו וממילא לא ישכחו לספור גם את העומר.
2. יכול להיות שחנוכה אפילו שאין בו מוסף תקנו מיד לאחר לחש משום פרסומי ניסא כי אם היו מחכים לאחר עלינו לשבח חלק מהציבור כבר לא היה נשאר ואדרבא זה ראיה לדברי שצריכים לשים לב לציבור וה"ה לספירת העומר.
3. תבדוק ותיווכח שכך נהגו רוב עדות המזרח

1. חושבני שעדיין לא הבנת את כוונתי המלאה וחבל שלא פתח מר את המקור שהבאתי, אך ארחיב לך בכל אופן אולי לא הייתי ברור מספיק:
מנהג שיש בו נדנוד איסור - כגון שהוא נגד הלכה מפורשת שאסור!
מה שמר מדבר עליו הוא דרך של אנשים לעשות, מבלי לבוא לומר אם עושים כדבעי או לא שכך יוצאים (ולא מדין שישכחו ספיה״ע) זהו לא איסור וכל מה שבעלמא מבטלין מנהג בגלל איסור הוא לא בגלל נדנוד איסור אלא כשיש איסור ממש בעין כגון התם ביחו״ד הנ״ל שראשונים אומרים שיש איסור בדבר, אך לא נבטל מנהג שנהגו בו דורות מכיוון שיש אנשים שעשויים לשכוח, ואדרבה בימי הספירה יהיה מוטל על כולם לזכור זאת ולא לעשות כמידי יום ויום ואדרבה להשתדל להתפלל בצאה״כ ולא בשקיעה ואף הממהרים למיניהם יעשו זאת עם עצמם אם לא יכולים לעשות עם הציבור, ולמה לבטל מנהג שלם משום ״נדנוד איסור״ לטענתך או בגלל מעטים שעושים עלינו לשבח כתפילת הדרך?

2.למה מר צריך להגיע לדיחוקים הללו, תקנו לומר את ההלל לאחר שמונה עשרה כי הוא חלק מהתפילה שתקנו חכמים לאומרו, ולמה צריך להגיע לכל מיני טעמים.

3. מר אומר לי לבדוק ומתעלם מדבריי, אני לא צריך לבדוק אני מתפלל בבתי כנסת של עדות המזרח. ואף אם נימא שיש כאלו שעושים עיין במה שרציתי לתרץ דעושים כן מחמת התד״א בשביל לסמוך פרקי האבות על הקדיש על ישראל.

 

[Boris.b]

הייתי

1).מנין לכבודו הקביעה הזאת שבינתיים לא נמצאה כתובה באיזה מקום? ואפילו לשיטתך הרי
לא לספור ספירת העומר זה לחלק מהראשונים ביטול מצוות עשה דאורייתא כמו שציטטתי בשאלה לעיל ואילו לשיטת הסוברים שכיום זה מדרבנן גם הוא איסור חמור וכי זה לא נדנוד איסור אם אתה ביודעין יכול לגרום להרבה אנשים לשכוח בכלל לספור את העומר?!
2) ליל פסח יוכיח שזה לא תקנה שהתפשטה בכל ישראל עובדה שבני אשכנז לא נהגו ובכל זאת לא השאירו אותו לאחר עלינו לשבח ,ונראה משום הסיבה שכתבתי לעיל "פרסומי ניסא" הציבור אחרי עלינו לשבח לא נשאר כולוויחסר בפרסום הנס וא"כ שוב חזינן שמתחשבים בציבור .
3. עיין היטב מנהג ספרד הישן שהביא הטור (סי' רצ"ב) שבספרד נוהגים לקרוא בשחרית

 

[לביא]

1).מנין לכבודו הקביעה הזאת שבינתיים לא נמצאה כתובה באיזה מקום? ואפילו לשיטתך הרי
לא לספור ספירת העומר זה לחלק מהראשונים ביטול מצוות עשה דאורייתא כמו שציטטתי בשאלה לעיל ואילו לשיטת הסוברים שכיום זה מדרבנן גם הוא איסור חמור וכי זה לא נדנוד איסור אם אתה ביודעין יכול לגרום להרבה אנשים לשכוח בכלל לספור את העומר?!
2) ליל פסח יוכיח שזה לא תקנה שהתפשטה בכל ישראל עובדה שבני אשכנז לא נהגו ובכל זאת לא השאירו אותו לאחר עלינו לשבח ,ונראה משום הסיבה שכתבתי לעיל "פרסומי ניסא" הציבור אחרי עלינו לשבח לא נשאר כולוויחסר בפרסום הנס וא"כ שוב חזינן שמתחשבים בציבור .
3. עיין היטב מנהג ספרד הישן שהביא הטור (סי' רצ"ב) שבספרד נוהגים לקרוא בשחרית

1. הבהרתי את עצמי די והותר וכבודו מתעקש סתם שלשיטתו ״נדנוד איסור״ הוא איסור ממש וזה אינו, ומה שיבטלו אנשים בגלל מנהגם הרע זה אשמתם בלבד ולא בגלל המנהג וכבודו סתם מתעקש.
2. ואני אבוא להגיד לך שבליל פסח אומרים הלל משום כל השנה שאומרים את ההלל אחר השמונה עשרה, ולמה למר לדחוק דיחוקים סתם שלא כתובים בהלכה.
3. מר לא תירץ דבר וגם לא התייחס למה שתירצתי.

ובמטותא מינייכו אני מרגיש שכבודו מתעקש על הדברים בלי ביסוס לדחוק את ה״חשש״ הנ״ל לכל מקום אפשרי, ואם תביא לי מקור לכך אבוא להסכים עמך, אך עם האמת דבריי נראים לי נכונים ומבוססים ועיין במה שכתבתי לך במקום לכתוב סתם כי לא נראה לך כן, כבודו חוזר על דבריו שוב ושוב כאילו הדברים מוכרחים ואינו כן, ובמקום לחזור על עצמי שוב ושוב עיין בדברי וביחו״ד הנ״ל ודו״ק.

 

[Boris.b]

שאומרים

שותא דמר לא זכיתי להבין!
במקום שכבודו יביא מקורות לחילוקיו שבינתיים הם מסברת כרסו, אז כבודו דורש ממני להביא ראיות וכי למה צריך להביא ראיות לדברים פשוטים שאפילו במילי דעלמא מנהגא העולם לקיימם לפני עלינו לשבח שהציבור לא יברח,כגון לאסוף צדקה לנצרכים שדברים בכל יום שבכל בית כנסת בא איזה גבאי צדקה בדרך כלל בשחרית דופק על התיבה ומבקש מהציבור לתרום וזה נעשה לפני עלינו לשבח מסיבה פשוטה שאחרי עלינו חלק מהציבור (לא רוצה לומר רובם...)כבר לא ישארו,ולא תהא כהנת כפונדקית.
ולהבדיל רב שרוצה להעביר דברי תורה שהציבור יקבל גם לא מחכה לאחר עלינו לשבח למסור את דבריו אלא תופס את הציבור עוד לפני קריאת התורה או אחריה מהסיבה הפשוטה שאחרי עלינו לא ישארו הרבה מהציבור .

והמפורסמות לא צריכות ראיה

 

[לביא]

שותא דמר לא זכיתי להבין!
במקום שכבודו יביא מקורות לחילוקיו שבינתיים הם מסברת כרסו, אז כבודו דורש ממני להביא ראיות וכי למה צריך להביא ראיות לדברים פשוטים שאפילו במילי דעלמא מנהגא העולם לקיימם לפני עלינו לשבח שהציבור לא יברח,כגון לאסוף צדקה לנצרכים שדברים בכל יום שבכל בית כנסת בא איזה גבאי צדקה בדרך כלל בשחרית דופק על התיבה ומבקש מהציבור לתרום וזה נעשה לפני עלינו לשבח מסיבה פשוטה שאחרי עלינו חלק מהציבור (לא רוצה לומר רובם...)כבר לא ישארו,ולא תהא כהנת כפונדקית.
ולהבדיל רב שרוצה להעביר דברי תורה שהציבור יקבל גם לא מחכה לאחר עלינו לשבח למסור את דבריו אלא תופס את הציבור עוד לפני קריאת התורה או אחריה מהסיבה הפשוטה שאחרי עלינו לא ישארו הרבה מהציבור .

והמפורסמות לא צריכות ראיה

הבעיה היא שמר מתייחס ל״בריחה לפני/בעת/אחרי עלינו לשבח״ כאילו זה איסור ממש וזה אינו, ואף אם תמצא שזהו נדנוד איסור למה לי לבטל מנהג ירושלים עבור זה.
וכלל לא התחלתי לדון בזה שכבודו רוצה ״לבטל מנהג ירושלים״ עבור זה כאילו זה דבר פשוט וכאילו אלו שהנהיגו זה מלכתחילה לא ידעו ממה שמר רוצה לבטלו, ואיך תבטל מנהג שלמים ורבים שנהגו כן! ואדרבה הלא ראה תראה כי מרן הגר״ע והגר״י לא חששו לחששא שלך והכל מטעמא חדא כפי שכתבתי וכבודו רוצה לבטל מנהגים בהרף עין, ולכן אני אומר שדבריי מבוססים ודו״ק.