• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מנהג העולם להגביה הרגליים ב"ויעבור".

אור יעקב

Well-known member
מנהג רוב העולם להגביה את הרגליים באמירת ה' ה' ותו לא.
אולם מלבד שיצאו כבר לפני מאות שנים עוררין על מנהג זה, דעת כל האחרונים שהדבר שצריך לעשות הוא "לכרוע מעט" וכדלהלן.

- מנהג הגבהת הרגליים הוזכר בבא"ח (כי תשא שנה ראשונה אות י) בתשובה ששלח אליו מהר"א מני זצוק"ל. וזה לשונו,
"ואני קיבלתי בתיבת ה' ה' להגביה רגליו ולא מצאתי לזה גילוי בספרי הפוסקים ואעפ"כ אני נוהג כן שאם לא יועיל לא יזיק".
(יש לציין שמהר"א מני היה נוהג כן, אולם לא נתברר אם הבא"ח גם היה נוהג כך)

- אולם הגאון רבי יעקב פארדו זצוק"ל (מנחת אהרן כלל יז אות ו שנת תקס"ט) יצא כבר בלשון חריפה על מנהג זה, וזה לשונו "ומכל שכן שלא יעשה כמנהג ההמונים הקופצים מעל הארץ על דרך שקופצים בקדושה בשעה שאומרים ה' ה' דאין זו הכנעה ומורא אלא כחוכא ואיטלולא חס ושלום"
והזכירו מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע ימים נוראים ופסק כוותיה (עמ' לג)
וכן נהג חכם שלום זצוק"ל (דברי שלום מועדים עמ' ו-ז)

ומכל מקום הדבר העיקרי הוא "לכרוע מעט" כפי שכתבו רבים מהאחרונים.

מרן החיד"א (שיורי ברכה סי' קלא) בשם מהר"ם ממודינא בשם מהר"י קולון (ליקוטים כתב יד)
מנחת אהרן (שם)
שלמי ציבור (קמט.)
מנהג חסידי בית אל (כפי שהעיד מהר"א מני, הובא בבא"ח)
כף החיים פלאג'י (סי' טז אות יג)
סידור בית עובד (יג מידות אות ג)
כה"ח סופר (סי' קלא ס"ק יט)
חזו"ע ימים נוראים (שם וכן נהג חכם שלום)
ועוד.


- ומכל מקום גם אם ניישב איך שהוא את מנהג העולם נגד דבריו החריפים של ר' יעקב פארדו זצוק"ל, עדין צריכים אנו לדעת שהדבר העיקרי הוא "לכרוע מעט" וכפי שכתבו רוב ככל האחרונים. (ואע"פ שהחסל"א כתב שיזקוף באמירת ה' הוא יחידי בדבר, ועוד נראה שנקט כן משום הקושייא מ"ה זוקף כפופים" וכבר יישב מרן החיד"א קושייא זאת שיכרע רק מעט)
 
לא הבנתי למה בקדושה זה לא חוכא ואטלולא ובויעבור כן אין לנו אלא מנהג אבותינו כמו שכתב הרב בן איש חי שאם לא יועיל לא יזיק
והרב עובדיה לא פסק כהרב פארדו שאין לעשות כן אלא כתב שאין צריך ובזה אין חולק שאין צריך ואדרבה באורחות מרן מעיד שהרב עובדיה כן היה עושה כן
וכמו בעשה למען שמך וכו' שיש כאלה שקופצים ברגלים וכן מנהג מרן ולמה שם זה לא חוכא ואטלולא
חוץ מזה לכרוע מעט זה גם מנהג לא פשוט שקשה שאין כורעים בה' ולכן הרב איש חי פסק שלא לעשות כן והתירוץ לכרוע מעט קשה שגם נחשב לכריעה כמו שכורעים במודים דרבנן מעט וזה נחשב לכריעה והקושיא במקומה עומדת
 
לא הבנתי למה בקדושה זה לא חוכא ואטלולא ובויעבור כן אין לנו אלא מנהג אבותינו כמו שכתב הרב בן איש חי שאם לא יועיל לא יזיק
אדרבה בקדושה יש בזה עניין כמבואר במשנ"ב סי קכד, בשעה שישראל כו' ונושאין עיניהן למרום, שהקב"ה כביכול מחבק ומנשק דמותו של יעקב. ע"ש.
 
אדרבה בקדושה יש בזה עניין כמבואר במשנ"ב סי קכד, בשעה שישראל כו' ונושאין עיניהן למרום, שהקב"ה כביכול מחבק ומנשק דמותו של יעקב. ע"ש.
אולם אכתי לא איפרק מחולשא, מהו הגדר בו נחשב הדבר כחוכא ואטלולא ומתי לא
 
מרן החיד"א (שיורי ברכה סי' קלא)

 
לא הבנתי למה בקדושה זה לא חוכא ואטלולא ובויעבור כן
בקדושה יש לזה כבר מקור קדום (מדרש תנחומא, שבה"ל ועוד)
והטעמים שם לא שייכים ב"ויעבור".
אין לנו אלא מנהג אבותינו כמו שכתב הרב בן איש חי שאם לא יועיל לא יזיק
זה לא הבא"ח.
זה מהר"א מני.

- ומנהג אבותינו נוסד רק משום ש"לא יזיק".
ואחרי שמצינו לאחד מגדולי האחרונים שקדם לדבריו של מהר"א מני וודאי שדבריו עיקר.
ובפרט שלא מצינו ולו לאחד מהאחרונים שהזכיר למנהג זה.
רק המנחת אהרן הזכירו לגנאי.
והרב עובדיה לא פסק כהרב פארדו שאין לעשות כן אלא כתב שאין צריך
וכל המעיין בדבריו יראה שמשמע שיש עדיפות לא להגביה רגליו וכמו שכתב "אלא יישר רגליו ויאמר הי"ג מידות בכוונה".
וציין בהערה למנחת כהן. (וכתב "עיין שם באורך")
ואדרבה באורחות מרן מעיד שהרב עובדיה כן היה עושה כן
לא יודע מה מעיד וממתי מעיד.

אני זכיתי להתפלל עימו שנה לפני פטירתו ולא הגביה רגליו!
(אשמח אם לעוד מישהו יש עדויות)
חוץ מזה לכרוע מעט זה גם מנהג לא פשוט שקשה שאין כורעים בה' ולכן הרב איש חי פסק שלא לעשות כן
המצאה שלך שהבא"ח פסק כך.

הוא הבית בתחילה דברי החסל"א ואז סיים בדברי מהר"א מני שמנהג חסידי בית אל לכרוע.
והתירוץ לכרוע מעט קשה שגם נחשב לכריעה כמו שכורעים במודים דרבנן מעט וזה נחשב לכריעה והקושיא במקומה עומדת
כל האחרונים נקטו לכרוע לבד מהחסד לאלפים.

(ולבד מהנ"ל כתב מרן החיד"א דשאני הכא שאחר י"ג מידות כתיב ויקוד משה וכו')
 
שאני הכא שנותן טעם כעיקר מדוע אין חשש בזה ולא מצינו מח' בפוסקים לעניין זה.
(רק יותר מאוחר החסל"א חלק על זה)
 
בקדושה יש לזה כבר מקור קדום (מדרש תנחומא, שבה"ל ועוד)
והטעמים שם לא שייכים ב"ויעבור".
לא הבנתי למה בקדושה זה לא חוכא ואטלולא ובויעבור כן
ועוד גם עשה למען שמך וכו' שמנהג מרן היה להגביה רגליו וזה לא כתוב במדרש תנחומא אז זה חוכא ואטלולא?

זה לא הבא"ח.
זה מהר"א מני.
העתיק דבריו בשתיקה ופוק חזי מאי עמא דבר

- ומנהג אבותינו נוסד רק משום ש"לא יזיק"
הוא כתב שככה קיבל משמע שיועיל אם לא היה שום סיבה שיועיל לא היה עושה

וכל המעיין בדבריו יראה שמשמע שיש עדיפות לא להגביה רגליו וכמו שכתב "אלא יישר רגליו ויאמר הי"ג מידות בכוונה".
גם לדבריך הוא לא פסק שאסור לעשות את זה כמו שכתבת

לא יודע מה מעיד וממתי מעיד.
הרב דוד יוסף באורחות מרן ע"ש לפני שאתה מזים את עדותו

אני זכיתי להתפלל עימו שנה לפני פטירתו ולא הגביה רגליו!
יכול להיות שאז כבר היה קשה לו מחמת זקנה

המצאה שלך שהבא"ח פסק כך.
מפורש בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא
ויזקוף בשם כשאומר ה' ה' אל רחום וחנון

כל האחרונים נקטו לכרוע לבד מהחסד לאלפים.
לא אמרתי מי אמר אמרתי שקשה על זה

שאני הכא שנותן טעם כעיקר מדוע אין חשש בזה ולא מצינו מח' בפוסקים לעניין זה.
אתה טועה הוא כתב בפירוש שהוא רק מעתיק דברי הפוסקים -כמה אפשר להשתבש ולפרש הפוך ממה שהרב בעצמו אמר...
 
ועוד גם עשה למען שמך וכו' שמנהג מרן היה להגביה רגליו וזה לא כתוב במדרש תנחומא אז זה חוכא ואטלולא?
יש לזה טעמים אחרים כיעויין כאן. (ולא יצאו על זה עוררים כמנהג הנ"ל)
הראני ידיד הרב חי מילשטין
הוא כתב שככה קיבל משמע שיועיל אם לא היה שום סיבה שיועיל לא היה עושה
כותב להדיא "שאם לא יועיל לא יזיק"
גם לדבריך הוא לא פסק שאסור לעשות את זה כמו שכתבת
אז סתם ציין לדבריו בהערה...
הרב דוד יוסף באורחות מרן ע"ש לפני שאתה מזים את עדותו
לא מזים.
אבל יכול להיות שזאת עדות ישנה לפני שמרן זצוק"ל ראה את דברי המנחת אהרן.
(ששום פוסק לא הזכירו מעולם ואיך שראיתי מרן הגרע"י זצוק"ל הזכירו ראשון)
יכול להיות שאז כבר היה קשה לו מחמת זקנה
או שראה את דברי המנחת אהרן.
מפורש בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא
ויזקוף בשם כשאומר ה' ה' אל רחום וחנון
זה העתקה של החסל"א, ואז מביא את דברי מנהג חסידי בית אל ומהר"א מני.
 
לשון הרב בשו"ת רב פעלים חלק ג - אורח חיים סימן ג
מ"מ עתה המנהג אינו כן, אלא גם הקהל אומרים עם החזן בלחש ויעבור ה' על פניו ויקרא ומתחילין ה' ה' אל רחום בהרמת קול ודלוג קצת וכו' עכ"ל
הרי לך שכך היה המנהג וכך היא דעתו
יש לזה טעמים אחרים כיעויין כאן. (ולא יצאו על זה עוררים כמנהג הנ"ל)
היא גופה מה שלא מובן למה על זה יצאו עוררין ועל זה לא

כותב להדיא "שאם לא יועיל לא יזיק"
אטו בשופטני עסקינן שעושה סתם בלי שום תועלת

אז סתם ציין לדבריו בהערה...
לא כתב אסור כלשונו

זה העתקה של החסל"א, ואז מביא את דברי מנהג חסידי בית אל ומהר"א מני.
אם הוא העתיק סימן שהוא סובר כך לא צריך להיות גדול הדור להבין פשט בבן איש חי
 
לשון הרב בשו"ת רב פעלים חלק ג - אורח חיים סימן ג
מ"מ עתה המנהג אינו כן, אלא גם הקהל אומרים עם החזן בלחש ויעבור ה' על פניו ויקרא ומתחילין ה' ה' אל רחום בהרמת קול ודלוג קצת וכו' עכ"ל
הרי לך שכך היה המנהג וכך היא דעתו
לא ראיתי אותו.
יישר כח.

אעבור עליו יותר מאוחר.
היא גופה מה שלא מובן למה על זה יצאו עוררין ועל זה לא
מכיון שאין שום טעם לזה מיחזי כחוכא ואיטלולא.
לא כתב אסור כלשונו
כי סוף כל סוף זה לא "איסור" אלא מיחזי כחוכא ואיטלולא.
אם הוא העתיק סימן שהוא סובר כך לא צריך להיות גדול הדור להבין פשט בבן איש חי
אז למה הוא העתיק את מנהג חסידי בית אל ומהר"א מני?
 
מכיון שאין שום טעם לזה מיחזי כחוכא ואיטלולא.
משום שלא ידוע מה הטעם אתה לא יכול לומר על מנהג ישראל תורה ושנהגו בו חכמים וכך קבל הרב מני מרבותיו חוכא וטלולא. וחוץ מזה יש למצוא לזה טעם וכמו בעשה למען שמך וכו' שיש נוהגים לדלג
כי סוף כל סוף זה לא "איסור" אלא מיחזי כחוכא ואיטלולא.
הוא היה צריך לכתוב אין לעשות כן בלשון ברורה ותקיפה והוא לא כתב אלא שאין צורך בכך משמע שמי שעושה לא עושה חוכא ואטלולא
אז למה הוא העתיק את מנהג חסידי בית אל ומהר"א מני?
בתחילה הביא את דעתו להלכה ומנהג העם ואח"כ הביא את מנהג חסידי בית אל ונהרא נהרא ופשטיה
 
משום שלא ידוע מה הטעם אתה לא יכול לומר על מנהג ישראל תורה ושנהגו בו חכמים וכך קבל הרב מני מרבותיו חוכא וטלולא.
מנהג שהתחיל מ"ההמונים" לפי המנחת אהרן.
ונהרא נהרא ופשטיה
יפה מאוד.

אז גם לבא"ח אין בעיה לכרוע.
 
מנהג שהתחיל מ"ההמונים" לפי המנחת אהרן.
אתה חוזר על אותו הדבר
אז גם לבא"ח אין בעיה לכרוע.
אם מנהג בית אל כך לעשות הוא לא יבוא ויחלוק עליהם אבל עדין זה לא אומר שלא נשארת הקושיא שאסור לכרוע בשם ה' -יש לך תירוץ המישב את הדעת בכבוד אני מצאתי כאן ועדיין צריך לי עיון
 
חזור
חלק עליון