אני מבקש מכל מי שיראה את ההודעה הזאת שלא יחשוב שיש לי איזה עניין ח''ו להתקיף את מרן גדול דורינו אשר את מימיו אנו שותים ואת רוחו אנו חיים אבל יש משהו שאם הזמן מתעורר ולכן יש צורך להבין את טעותינו כדי שלא נטעה ח''ו בדבר הלכה
רציתי לדעת מה באמת דעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק''ל לגבי מנהג ירושלים כי הנה מצינו לגבי תפילין בתשעה באב שזה אך ורק מנהג למקובלים (ישכל עבדי.וישב הים ועוד) ואת זה מרן סבר שזה מנהג ירושלים ולכן חייבים לקיימו אפילו נגד שולחן ערוך
ולעומת זאת לגבי מנהג ירושלים שאסור לחתן להיות רווק פחות מגיל 20 מרן ביטל את המנהג בלא חשש
וכן לגבי ברכת מעין שבע שנהגו בירושלים לאומרה מרן בהליכות עולם אומר שאסור לברכה בבית אבלים ובבית חתנים אבל מכיוון שהרש''ש כך עשה מכל מקום יש לאומרה רק בחומות ירושלים (העיר העתיקה).
ולכן יש להבין:
א.אם קיבלנו את מנהג ירושלים אז זה קבלה ללא שנויים (ככקבלת הוראות מרן).
ב.האם הקבלה של מנהג ירושלים היא על כל תושבי ירושלים וא''כ למה קבלה זו תקפה גם למי שלא בירושלים (לגבי תפילין בט''ב).
ג.מה זה מנהג ירושלים אם כל אחד מהתקופה ההיא נהג משהו אחר (הרש''ש. החיד''א.תלמידי הגר''א ועוד) ואין מנהג ברור בכל דבר אז א''כ מי הנהיג את המנהג שאחריו הלכו.
ד. מי התיר לשנות מנהג לפי צורכו או ראות עיניו כפי שמזכיר מרן מאור עולם בהליכות עולם "שמי שמשנה את המנהג ידו על התחתונה והוא יתן את הדין על כך" וא''כ מהיכן מצינו היתר לומר שכאן עושים וכאן לא וכאן יש לחלק שהרי אם זה המנהג כך צריך לעשות ללא חילוק וללא מורא.
(אני בכוונה לא הזכרתי אם המנהג קודם למרן או לא זה סוגיא בפני עצמה ואני כרגע דן אך ורק בדברי מרן רבנו זצוק''ל)
כה החותם בברכת
תורה היא וללמוד אני צריך
וה' יאיר עינינו בתורתו
מאיר
רציתי לדעת מה באמת דעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק''ל לגבי מנהג ירושלים כי הנה מצינו לגבי תפילין בתשעה באב שזה אך ורק מנהג למקובלים (ישכל עבדי.וישב הים ועוד) ואת זה מרן סבר שזה מנהג ירושלים ולכן חייבים לקיימו אפילו נגד שולחן ערוך
ולעומת זאת לגבי מנהג ירושלים שאסור לחתן להיות רווק פחות מגיל 20 מרן ביטל את המנהג בלא חשש
וכן לגבי ברכת מעין שבע שנהגו בירושלים לאומרה מרן בהליכות עולם אומר שאסור לברכה בבית אבלים ובבית חתנים אבל מכיוון שהרש''ש כך עשה מכל מקום יש לאומרה רק בחומות ירושלים (העיר העתיקה).
ולכן יש להבין:
א.אם קיבלנו את מנהג ירושלים אז זה קבלה ללא שנויים (ככקבלת הוראות מרן).
ב.האם הקבלה של מנהג ירושלים היא על כל תושבי ירושלים וא''כ למה קבלה זו תקפה גם למי שלא בירושלים (לגבי תפילין בט''ב).
ג.מה זה מנהג ירושלים אם כל אחד מהתקופה ההיא נהג משהו אחר (הרש''ש. החיד''א.תלמידי הגר''א ועוד) ואין מנהג ברור בכל דבר אז א''כ מי הנהיג את המנהג שאחריו הלכו.
ד. מי התיר לשנות מנהג לפי צורכו או ראות עיניו כפי שמזכיר מרן מאור עולם בהליכות עולם "שמי שמשנה את המנהג ידו על התחתונה והוא יתן את הדין על כך" וא''כ מהיכן מצינו היתר לומר שכאן עושים וכאן לא וכאן יש לחלק שהרי אם זה המנהג כך צריך לעשות ללא חילוק וללא מורא.
(אני בכוונה לא הזכרתי אם המנהג קודם למרן או לא זה סוגיא בפני עצמה ואני כרגע דן אך ורק בדברי מרן רבנו זצוק''ל)
כה החותם בברכת
תורה היא וללמוד אני צריך
וה' יאיר עינינו בתורתו
מאיר