ראה בטהרת הבית על זירוז לידה בידי אדם
אתה רואה את זה גם בהלכה שבזמן חז"ל בחודש השמיני הם כאבן, וגם כיום שיש אינקובטור למה להגיע למצב כזה
הרב מוצפי גם ענה בכלליות שאין מציאות כזאת, ויש המון מציאויות כאלה
אתה רואה את זה גם בהלכה שבזמן חז"ל בחודש השמיני הם כאבן, וגם כיום שיש אינקובטור למה להגיע למצב כזה
הרב מוצפי גם ענה בכלליות שאין מציאות כזאת, ויש המון מציאויות כאלה
ב"ה
ערב שבת שלום,
כבודו ימקד השאלה,
ואם כוונתו האם בחשש התייבשות (קודם חודש תשיעי בעיקר) יש להתיר לשתות, ודאי כך הוא הענין, אלא שתשתה לשיעורין כשיטת "סתם מרן", ודלא כפי שנזדקרה טעות לפני כמה וכמה מורים חשובים שכאילו לא שייך למצב כזה שיעורין, מאחר שנמשכו אחר ה"הנהגה הנכונה לכתחילה" שכתב בחזו"ע לחוש ל"יש אומרים במרן". וכפי שביארנו בתכנית אור השבת של היום בס"ד ועוררנו על פרט חשוב זה, ועל עוד פרט חשוב הקרוב לזה בענין אכילה לשיעורים. ששניהם הן חומרות הבאות לידי קולות, ויש לעורר אליהם, בפרט אצל מורי ההוראות.
בברכת שבת שלום ומבורך,
וגמר חתימה טובה.
נ.ב. לתועלת הענין אעתיק כאן את נושאי התכנית של היום:
הנושאים בתוכנית:
א. האם אפשר ללמוד בספר חמדת ימים ולומר את התפילות המוזכרות בו?
ב. האם מותר לסלסל פאות ביום כיפור?
ג. האם מותר להרטיב מעט את השער כדי להשכיב אותו שיהיה מסודר או את הפאות הפאות כדי שיסתדרו מאחרי האוזן?
ד. האם הספרדים גם כן נוהגים להדליק נר יום הכיפורים דוקא בחדר השינה?
ה. האם מותר להשתמש בערבה שחבטו בה, שאדם נוסף יקיים בה חבטת ערבה?
ו. האם מותר להשתמש בערבה שהיתה אגודה עם הלולב, לחבטת ערבה?
ז. האם חייב לבנות סוכה קודם השבת, מדין אין מעבירין על המצוות, השנה שיש שבת בין כיפור לסוכות?
ח. האם שייך דין זריזין מקדימין למצוות בבניית הסוכה ובקניית ארבעת המינים?
ט. אדם שגזל מאחד מחמישה בני אדם ואינו יודע איזה מהם, האם מועילה לו התקנה של לעשות צרכי רבים?
י. אדם שגזל מרבים ואינו יודע כיצד להחזיר כיצד היא התקנה של "צרכי רבים" והאם זו תשובה גמורה?
יא. אדם שגזל מרבים ועשה צרכי רבים ואח"כ התברר ממי גזל האם חייב להחזיר לו?
יב. האם מותר בחזרת הש"צ לשיר קטעי תפילה שיש להם מנגינות שכופלים בהם את התיבות?
יג. האם גם לש"צ עצמו מותר לכפול במילים הנ"ל את התיבות?
יד. האם מותר לכפול תיבות בתפילה בשביל כוונה?
טו. האם מותר לבחורי ישיבה ספרדים לשיר קטעי תפילה בחזרה בהברה אשכנזית?
טז. האם מותר לשיר בתפילה "לי לי לי" או שזה הפסק?
יז. חולה שצריך לאכול בכיפור לשיעורים אין ללכת אחר השיעור בנפח אלא במשקל, והמחמיר בזה אינו אלא מכשיל בחומרא שבאה לידי קולא, ומצווה לפרסם זאת!!!
יח. חולה שצריך לשתות בכיפור יש להסביר לו את עיקר הדין ששיעור הזמן בשתיה מעיקר הדין כשלוש שניות, ורבים שוגים בזה ומורים בכדי אכילת פרס ומכשילים בחומרא הבאה לידי קולא, ומצווה לפרסם זאת!!!
יט. לאור האמור, מעוברת שיש לה התכווצויות או סחרחורות עליה לשתות לשיעורים ולא בבת אחת, אלא שתעשה כעיקר הדין, שמספיק ביותר מכ-3 שניות, ומצווה לפרסם!!
אחד החברים יוכל להביא קישור לתוכנית.
יש לציין לגבי המלא לוגמיו שיהיה כפי האשה לכאורה ואין בזה כלל ברור אלא האשה צריכה לשער את המלא לוגמיו שלה.
כבודו לא מקבל מהמייל של בית ההוראה? יוכל לבקש מהרב נתנאל קנתן להצטרף לקבוצה,
לעת עתה בבקשה:
ועל הדרך עוד אחד חשוב ואקטואלי שפורסם ממייל בית ההוראה:
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
נו, מה ההו"א שהרב לא יודע. טעות תוכ"ד.
הרב יודע, אבל אני לא לוקח אחריות שכל מי ששומע לא יתבלבל...
ישר כח גדול!
לשיעור המלא:
לשיעור המלא:
היא גופא החידוש של הרופא הנ"ל, שקודם חודש תשיעי אין לחוש אלא רק בחודש תשיעי
הוא רצה להתיר באופן גורף והרב אויערבך לא הסכים לומר הוראה שווה לכולם אלא לכל מקרה לגופו
בכל אופן כדאי לקרוא את כל דבריו שם כדי להבין יותר
hgeuch
Member
ניתן לסמוך על דבריו
מרפסן איגרי
Active member
ב"ה
עכ"פ לענין הלכה נקטינן שכל עוד כבר התקדמה בהריון עד שאין סיכון בהתפתחות לידה, כי כבר אינו נחשב לידה מוקדמת מבחינה רפואית, בזה פחות יש צורך להפסיק את ההתכווצויות, ואין חשש שתתפתח לידה.
ורק קודם לכן, שעדין נחשב כלידה מוקדמת, (ויש בזה חילוקי דעות, יש תופסים עד שבוע 39, יש תופסים עוד קודם לכן כבר ב-36 בערך), בזה אומרים לה לשתות כדי למנוע התפתחות לידה.
ומעתה לדברי הרופא המדובר, מסתבר שדעתו שקודם תשיעי אין לחוש, היינו בסתמא כשהכל תקין בלא התכווצויות או סחרחורות, משא"כ בכל סימן כזה בוודאי יודה שמוכרחת לשתות. אלא שלפ"ז מה שהוא סבור שבחודש תשיעי להתיר באופן גורף, היינו אפילו בלא שום סימן של צורך, ואמנם יתכן שהוא צודק שזה מקדם התפתחות לידה אם לא תשתה, אבל הענין הוא שמבחינה הלכתית משבוע מסויים כבר אין "סיכון" שבשבילו נצטרך למנוע התפתחות לידה. כך שלכאורה אין סיבה להתיר. ועכ"פ כך ההוראה פשוטה בבתי ההוראה ומוקדי יום הכיפורים שאני מכיר, וכך היא דרך ההוראה במוקד יום הכיפורים של קו ההלכה הספרדי שיתקיים אי"ה היום ומחר בין השעות 18:30-21:30 בקיבוץ טובי הרבנים והרופאים.
לכן ביקשתי שכבודו ימקד, זה ספר רחב ומרתק מאד ונסחפתי מעט ולכן הוכרחתי להתנתק ממנו, אם כבודו ימקד באיזה עמוד ואיזה דיבור יהיה יותר קל.
עכ"פ לענין הלכה נקטינן שכל עוד כבר התקדמה בהריון עד שאין סיכון בהתפתחות לידה, כי כבר אינו נחשב לידה מוקדמת מבחינה רפואית, בזה פחות יש צורך להפסיק את ההתכווצויות, ואין חשש שתתפתח לידה.
ורק קודם לכן, שעדין נחשב כלידה מוקדמת, (ויש בזה חילוקי דעות, יש תופסים עד שבוע 39, יש תופסים עוד קודם לכן כבר ב-36 בערך), בזה אומרים לה לשתות כדי למנוע התפתחות לידה.
ומעתה לדברי הרופא המדובר, מסתבר שדעתו שקודם תשיעי אין לחוש, היינו בסתמא כשהכל תקין בלא התכווצויות או סחרחורות, משא"כ בכל סימן כזה בוודאי יודה שמוכרחת לשתות. אלא שלפ"ז מה שהוא סבור שבחודש תשיעי להתיר באופן גורף, היינו אפילו בלא שום סימן של צורך, ואמנם יתכן שהוא צודק שזה מקדם התפתחות לידה אם לא תשתה, אבל הענין הוא שמבחינה הלכתית משבוע מסויים כבר אין "סיכון" שבשבילו נצטרך למנוע התפתחות לידה. כך שלכאורה אין סיבה להתיר. ועכ"פ כך ההוראה פשוטה בבתי ההוראה ומוקדי יום הכיפורים שאני מכיר, וכך היא דרך ההוראה במוקד יום הכיפורים של קו ההלכה הספרדי שיתקיים אי"ה היום ומחר בין השעות 18:30-21:30 בקיבוץ טובי הרבנים והרופאים.
כעת שאלתי את אחד הרבנים המפורסמים בדרום ואמר לי כיון שמבואר בש"ע סימן תרי"ח שאם שני רופאים אומרים לא לצום אפילו מאה יאמרו לצום לא שומעים להם והחולה יאכל ביוה"כ וכ"ש בט"ב
וכיום דעת רוב הרופאים שהתענית מסכנת את העובר
לענ"ד אין לביא ראיה מש"ע הנ"ל. דשם מבואר על חולה ספציפי ולא הוראה כללית, וכן על חולה שיש עליו ספק. שהרי אדם חלילה הנמצא בחולי מסוכן ממש אין ספק שלא יצום.
שוב מצאתי שכ"כ פרופ' אברהם סופר (אמנם לא משהו חדש) שאם ההיריון תקין אין שום סיבה להצריך לצום
וכל מה שלא הסכימו עם הרב פישר זצ"ל הוא שלא לומר הוראה כללית לכל הנשים, אלא כל אחת לפי מצבה
ודבר זה מאוד הגיוני ומתיישב על הדעת, שהרי לא בכל המחלות, ל"ע, אומרים הוראות כלליות לכולם, אלא כל אחד לפי מצבו הבריאותי, ומה השתנה היריון
וכן ראיתי שכך מורים כאן וכאן
וכיום דעת רוב הרופאים שהתענית מסכנת את העובר
לענ"ד אין לביא ראיה מש"ע הנ"ל. דשם מבואר על חולה ספציפי ולא הוראה כללית, וכן על חולה שיש עליו ספק. שהרי אדם חלילה הנמצא בחולי מסוכן ממש אין ספק שלא יצום.
שוב מצאתי שכ"כ פרופ' אברהם סופר (אמנם לא משהו חדש) שאם ההיריון תקין אין שום סיבה להצריך לצום
וכל מה שלא הסכימו עם הרב פישר זצ"ל הוא שלא לומר הוראה כללית לכל הנשים, אלא כל אחת לפי מצבה
ודבר זה מאוד הגיוני ומתיישב על הדעת, שהרי לא בכל המחלות, ל"ע, אומרים הוראות כלליות לכולם, אלא כל אחד לפי מצבו הבריאותי, ומה השתנה היריון
וכן ראיתי שכך מורים כאן וכאן
מרפסן איגרי
Active member
בשני המקרים (תוך 24 חודש ומעוברת) הדין שתתחיל ואם מרגישה חולשה יכולה לאכול
א"כ ה"ה בזה
א"כ ה"ה בזה
יהודה מ.
Well-known member
ומה הדין גם מעוברת (בשלושה חודשים ראשוניים), גם בתוך שנתיים ללידה אחרונה, וגם מניקה.
למה ה"ה בזה?? הרי כאן יש שתי סיבות של חולשה ולא רק אחד !
מרפסן איגרי
Active member
ומה יוסיף שתים או שלש?
תתחיל להתענות ואם תרגיש לא טוב תאכל
תתחיל להתענות ואם תרגיש לא טוב תאכל