מעשה מזעזע "זאת חקת התורה - מאך נישט קיין חכמות", הגה"צ מגיד מישרים ר' מיילך בידרמן שליט"א
- סטָטוּס
בשורות טובות
Well-known member
סיפור מסעיר על אברך מכולל פוניבז' שהתחתן עם גויה לפני עשרות שנים לאחר שלא שמע להוראת רבו מרן הרב שך זצ"ל, סופר בתקופה האחרונה בכוללים ובישיבות. מי שבירר את הסיפור לאשורו הוא המשפיע הנודע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שסיפר את הסיפור ביום ראשון השבוע בשיעורו הנמסר בעברית והצליח לעורר רבים.
הרב אברהם אבולעפיה שמכהן כרב באריזונה שבארה"ב. סיפר כי באחד הימים, לצורך מתן גט, נאלץ הרב לטוס באופן דחוף לקנדה. לצורך כך הוא פנה אל סוכן הנסיעות שאמר לו כי במטוס נותר מקום אחד בלבד. ר' אברהם הזמין את המקום הפנוי, ומפני הזמן הקצר שנותר לו על מנת להגיע לקנדה הוא קם ונסע מיד לטפל בגט.
במושב לידו הוא ראה גבר שחור, שמידות גופו גדולות לאורך ולרוחב... ובלית ברירה, וזה המקום היחיד שיש הוא התיישב בסמוך לאותו אחד.
לאחר שהתיישב, בכדי להפיג את חוסר הנעימות, פתח הרב אבולעפיה בשיחה עם אותו נוסע ואמר לו: לי קוראים אברהם אבולעפיה, איך קוראים לך? ענה לו הגוי: 'שאא'.
הוא ענה לו כך, אז ר' אברהם שתק, הרי לא חסרה לו תקרית עם גוי גדול ממדים, ועוד על המטוס. ר' מיילך ממשיך ומספר כי האירוע התרחש בעת הזאת בדיוק חמש שבועות אחורה, בפרשת חקת, והיה לו לר' אברהם ספר על פרשת חקת, וכדרכו של בן תורה פתח הוא את הספר והחל לשקוע בלימוד. אלא שלפתע הוא שם ליבו לכך שהגוי מסתכל כל הזמן בתוך הספר, מציץ לתוכו ואז מסתכל עליו וחוזר חלילה.
הוא פנה אליו ושאל אותו מה קרה?? וזה ענה לו כי הוא ראה שכתוב 'זאת חקת התורה' והוא מעוניין להבין מה זה אומר. ר' אברהם ניסה לחזור לו על המילים, והנוסע שאל שוב מה זה אומר. ר' אברהם ניסה שוב להסביר, והגבר השחור שוב לא הבין. לפתע הוא הרים את ידו, והוא הראה לר' אברהם שיש לו כתובת קעקוע על הזרוע ובה כתוב 'זאת חקת התורה'.
הרב אבולעפיה השתומם, ושאל אותו לפשר הדבר.הנוסע השיב כי כשנולד הייתה סגולה בסין, לעשות זאת לתינוק בעת היוולדו כשמירה לכל החיים. הרב אבולעפיה ההמום אמר לו כי הוא מסרב לקבל את התירוץ והוא מעוניין לדעת את הסיבה האמיתית.
זה ענה לו: אינני יודע, כך אבי אמר לי בכל השנים. והוא הוסיף, גם אני מתפלא, ומחפש כבר ארבעים שנה את הסיבה האמיתית ולא מצאתי לכך שום הסבר או משמעות, כעת לראשונה אני מבין כי אלו אותיות, תמיד חשבתי שזה צורות, ואילו כעת אני רואה באיזה שפה זאת.
ואז, מוסיף הגוי ואומר לר' אברהם, אם אתה רוצה אתה יכול לדבר עם אבא שלי, הוא זה שעשה לי את זה.
ר' אברהם לא התעצל ולקח ממנו את מספר הטלפון של אביו, אלא שמאחר ובמטוס הרי אי אפשר לדבר בטלפון, איך שהוא ירד מהמטוס, הוא צלצל לאביו של הנוסע ובתחילה החמיא על כך שהיה מאוד נעים לשבת לצד הבן, ואז ביקש לדעת מה הן האותיות 'חקת התורה' החקוקות על ידו בכתובת קעקוע. תחילה ניסה האב לטעון כפי שהסביר בנו כי היה איזה מנהג קדום בסין כסגולה לשמירה. אמר לו הרב אבולעפיה כי אינו מאמין לזה, ואז החל לבקש מעומק ליבו, תעשה טובה, תגלה את אמת. ולאחר מאמצים הצליח ר' אברהם לשכנע אות האב לספר את האמת.
אז פרץ האב בבכי מטלטל, צמרמורת חלפה בגופי – משחזר ר' אברהם, והוא פתח ואמר, תשמע. אני יהודי שלמדתי בישיבת פוניבז' המעטירה לפני כחמישים שנה, והרב'ה שלי היה מן הרב שך, אני ישבתי ולמדתי בישיבה, וכך גם לאחר נישואי למדתי בכולל שע"י הישיבה בהתמדה, נולדו לי ברוך ה' ילדים קטנים, והגיע העת בה צריך פרנסה.
באחד הימים קיבלתי הצעה לעבוד במאפייה, הלכתי להיוועץ במורי ורבי הרב שך, שאמר לי תשמע, אם אין לך פרנסה, צריך להביא כסף הביתה, כל היום אתה לומד, אז תעבוד במאפייה בלילה, וכך עבדתי שם במשך שנים.
באחד מן הימים, הכניסו למאפייה מנקה גויה שתנקה בכל ערב את המקום, זה היה באותם שעות שאני עבדתי שם, הלכתי מייד לרב'ה שלי הרב שך ושטחתי בפניו את שאלתי, תשובתו של הרב של הייתה חדה וברורה, פשוט אסור לך להמשיך שם, זה איסור גמור של יחוד.
התחלתי לבכות בפניו, רב'ה מה יהיה עם הפרנסה, מה יהיה עם ה'שלום בית שעלול להתפרק, אין לנו לחם בבית.. הרב שך האזין לדברי, ואז ניגש אל ארון הספרים והוציא שולחן ערוך אבן העזר, התיישב לצידי ופתח את סימן כ"ב, שם הראה לי שנפסק מפורשות כי אסור להתייחד גם עם גויה שחורה.
התחלתי לצעוק, הוא ממשיך ומספר לר' אברהם, וכי אין זה נסיון אצלי כלל וכלל, להיפך, זאת תועבה אצלי... לאחר שסיימתי את דברי הרים הרב שך את קולו הטהור ומנהמת ליבו אמר לי ביידיש: 'חקת התורה' מאכט מען נישט קיין חכמות (לא עושים חכמות). די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט. (התורה אוסרת וזה אסור).. הורה הרב שך נחרצות.
למרות שאמרתי שזה לא נסיון אצלי בכלל כי אם להיפך זאת תועבה, ובנוסף אין לי מקור פרנסה, הורה נחרצות הרב שך כי אין להתחכם, 'זאת חקת התורה, די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט'. (התורה אוסרת וזה אסור).
למעשה, הוא ממשיך ומספר, לא ארכו הימים, ולא עמדתי בנסיון, לא פרנסה בבית.. והוא המשיך לעבוד במאפיה למרות הוראתו הנחרצת של הרב שך רח"ל, ימים חלפו, עבירה גוררת עבירה, בסופו של דבר נתפרקה החבילה, גירשתי את אשתי וילדי, והלכתי להתחתן עם המנקה, שגררה אותו לארץ הולדתה.
מאז – הוא ממשיך ומספר - קיים לנגד עיני אותו מחזה מרטיט ונורא הוד, איך שהרב שך מרים את קולו וצועק: 'חקת התורה' מאכט מען נישט קיין חכמות (לא עושים חכמות). די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט. (התורה אוסרת וזה אסור).
מסיים הוא את סיפורו המרטיט לר' אברהם, כאשר הוא נולד, חרטתי עליו את המילים 'חקת התורה', על מנת שיעמוד לנגד עיני מהיכן החורבן הגיע.
הוסיף האב ואמר לר' אברהם: אם שאלת אותו איך קוראים לו הוא אמר 'שאא', תדע לך, הוא לא אמר שאא, הוא אמר שך!! כך שמו, המבטא שלהם לזה הוא שאא..
מסיים ר' אלימלך את הסיפור הנורא: "על כל יהודי לזכור מהיכן החורבן הגיע, אותו אבא אומלל הוזהר לא להתחכם. מה הפירוש חקת התורה, לא להתחכם. הוא חשב להתחכם נגד התורה, הוא חשב שטעם האיסור לא שייך אליו, ומאז חייו אינם חיים, והוא רח"ל זרוק בקצה העולם, שבור ורצוץ כל הימים, וד' ירחם עליו שאם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ד' אלוקיך".
הרב אברהם אבולעפיה שמכהן כרב באריזונה שבארה"ב. סיפר כי באחד הימים, לצורך מתן גט, נאלץ הרב לטוס באופן דחוף לקנדה. לצורך כך הוא פנה אל סוכן הנסיעות שאמר לו כי במטוס נותר מקום אחד בלבד. ר' אברהם הזמין את המקום הפנוי, ומפני הזמן הקצר שנותר לו על מנת להגיע לקנדה הוא קם ונסע מיד לטפל בגט.
במושב לידו הוא ראה גבר שחור, שמידות גופו גדולות לאורך ולרוחב... ובלית ברירה, וזה המקום היחיד שיש הוא התיישב בסמוך לאותו אחד.
לאחר שהתיישב, בכדי להפיג את חוסר הנעימות, פתח הרב אבולעפיה בשיחה עם אותו נוסע ואמר לו: לי קוראים אברהם אבולעפיה, איך קוראים לך? ענה לו הגוי: 'שאא'.
הוא ענה לו כך, אז ר' אברהם שתק, הרי לא חסרה לו תקרית עם גוי גדול ממדים, ועוד על המטוס. ר' מיילך ממשיך ומספר כי האירוע התרחש בעת הזאת בדיוק חמש שבועות אחורה, בפרשת חקת, והיה לו לר' אברהם ספר על פרשת חקת, וכדרכו של בן תורה פתח הוא את הספר והחל לשקוע בלימוד. אלא שלפתע הוא שם ליבו לכך שהגוי מסתכל כל הזמן בתוך הספר, מציץ לתוכו ואז מסתכל עליו וחוזר חלילה.
הוא פנה אליו ושאל אותו מה קרה?? וזה ענה לו כי הוא ראה שכתוב 'זאת חקת התורה' והוא מעוניין להבין מה זה אומר. ר' אברהם ניסה לחזור לו על המילים, והנוסע שאל שוב מה זה אומר. ר' אברהם ניסה שוב להסביר, והגבר השחור שוב לא הבין. לפתע הוא הרים את ידו, והוא הראה לר' אברהם שיש לו כתובת קעקוע על הזרוע ובה כתוב 'זאת חקת התורה'.
הרב אבולעפיה השתומם, ושאל אותו לפשר הדבר.הנוסע השיב כי כשנולד הייתה סגולה בסין, לעשות זאת לתינוק בעת היוולדו כשמירה לכל החיים. הרב אבולעפיה ההמום אמר לו כי הוא מסרב לקבל את התירוץ והוא מעוניין לדעת את הסיבה האמיתית.
זה ענה לו: אינני יודע, כך אבי אמר לי בכל השנים. והוא הוסיף, גם אני מתפלא, ומחפש כבר ארבעים שנה את הסיבה האמיתית ולא מצאתי לכך שום הסבר או משמעות, כעת לראשונה אני מבין כי אלו אותיות, תמיד חשבתי שזה צורות, ואילו כעת אני רואה באיזה שפה זאת.
ואז, מוסיף הגוי ואומר לר' אברהם, אם אתה רוצה אתה יכול לדבר עם אבא שלי, הוא זה שעשה לי את זה.
ר' אברהם לא התעצל ולקח ממנו את מספר הטלפון של אביו, אלא שמאחר ובמטוס הרי אי אפשר לדבר בטלפון, איך שהוא ירד מהמטוס, הוא צלצל לאביו של הנוסע ובתחילה החמיא על כך שהיה מאוד נעים לשבת לצד הבן, ואז ביקש לדעת מה הן האותיות 'חקת התורה' החקוקות על ידו בכתובת קעקוע. תחילה ניסה האב לטעון כפי שהסביר בנו כי היה איזה מנהג קדום בסין כסגולה לשמירה. אמר לו הרב אבולעפיה כי אינו מאמין לזה, ואז החל לבקש מעומק ליבו, תעשה טובה, תגלה את אמת. ולאחר מאמצים הצליח ר' אברהם לשכנע אות האב לספר את האמת.
אז פרץ האב בבכי מטלטל, צמרמורת חלפה בגופי – משחזר ר' אברהם, והוא פתח ואמר, תשמע. אני יהודי שלמדתי בישיבת פוניבז' המעטירה לפני כחמישים שנה, והרב'ה שלי היה מן הרב שך, אני ישבתי ולמדתי בישיבה, וכך גם לאחר נישואי למדתי בכולל שע"י הישיבה בהתמדה, נולדו לי ברוך ה' ילדים קטנים, והגיע העת בה צריך פרנסה.
באחד הימים קיבלתי הצעה לעבוד במאפייה, הלכתי להיוועץ במורי ורבי הרב שך, שאמר לי תשמע, אם אין לך פרנסה, צריך להביא כסף הביתה, כל היום אתה לומד, אז תעבוד במאפייה בלילה, וכך עבדתי שם במשך שנים.
באחד מן הימים, הכניסו למאפייה מנקה גויה שתנקה בכל ערב את המקום, זה היה באותם שעות שאני עבדתי שם, הלכתי מייד לרב'ה שלי הרב שך ושטחתי בפניו את שאלתי, תשובתו של הרב של הייתה חדה וברורה, פשוט אסור לך להמשיך שם, זה איסור גמור של יחוד.
התחלתי לבכות בפניו, רב'ה מה יהיה עם הפרנסה, מה יהיה עם ה'שלום בית שעלול להתפרק, אין לנו לחם בבית.. הרב שך האזין לדברי, ואז ניגש אל ארון הספרים והוציא שולחן ערוך אבן העזר, התיישב לצידי ופתח את סימן כ"ב, שם הראה לי שנפסק מפורשות כי אסור להתייחד גם עם גויה שחורה.
התחלתי לצעוק, הוא ממשיך ומספר לר' אברהם, וכי אין זה נסיון אצלי כלל וכלל, להיפך, זאת תועבה אצלי... לאחר שסיימתי את דברי הרים הרב שך את קולו הטהור ומנהמת ליבו אמר לי ביידיש: 'חקת התורה' מאכט מען נישט קיין חכמות (לא עושים חכמות). די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט. (התורה אוסרת וזה אסור).. הורה הרב שך נחרצות.
למרות שאמרתי שזה לא נסיון אצלי בכלל כי אם להיפך זאת תועבה, ובנוסף אין לי מקור פרנסה, הורה נחרצות הרב שך כי אין להתחכם, 'זאת חקת התורה, די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט'. (התורה אוסרת וזה אסור).
למעשה, הוא ממשיך ומספר, לא ארכו הימים, ולא עמדתי בנסיון, לא פרנסה בבית.. והוא המשיך לעבוד במאפיה למרות הוראתו הנחרצת של הרב שך רח"ל, ימים חלפו, עבירה גוררת עבירה, בסופו של דבר נתפרקה החבילה, גירשתי את אשתי וילדי, והלכתי להתחתן עם המנקה, שגררה אותו לארץ הולדתה.
מאז – הוא ממשיך ומספר - קיים לנגד עיני אותו מחזה מרטיט ונורא הוד, איך שהרב שך מרים את קולו וצועק: 'חקת התורה' מאכט מען נישט קיין חכמות (לא עושים חכמות). די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט. (התורה אוסרת וזה אסור).
מסיים הוא את סיפורו המרטיט לר' אברהם, כאשר הוא נולד, חרטתי עליו את המילים 'חקת התורה', על מנת שיעמוד לנגד עיני מהיכן החורבן הגיע.
הוסיף האב ואמר לר' אברהם: אם שאלת אותו איך קוראים לו הוא אמר 'שאא', תדע לך, הוא לא אמר שאא, הוא אמר שך!! כך שמו, המבטא שלהם לזה הוא שאא..
מסיים ר' אלימלך את הסיפור הנורא: "על כל יהודי לזכור מהיכן החורבן הגיע, אותו אבא אומלל הוזהר לא להתחכם. מה הפירוש חקת התורה, לא להתחכם. הוא חשב להתחכם נגד התורה, הוא חשב שטעם האיסור לא שייך אליו, ומאז חייו אינם חיים, והוא רח"ל זרוק בקצה העולם, שבור ורצוץ כל הימים, וד' ירחם עליו שאם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ד' אלוקיך".
תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"
Well-known member
מרעיד
יהויחז
Well-known member
ואני שמעתי גם את סיום המעשה הנורא,
שהרב אבולעפיה רשם את מספר הטלפון של הנער והמשיך את הקשר עמו לזמן מה,
פעם א' התקשר הרב למספר ואין מענה, כך ניסה כמה וכמה פעמים עד שפעם א' ענה לו האב,
כששמע מי זה, סיפר לרב שאתמול נסעו בניו ואשתו לאיזה מקום, ורכבם נפל מגשר והתהפך ונספו כולם,
והתחיל לבכות ולבכות שרוצה לחזור בתשובה וכו', והרב הנ"ל חיזקו ועודדו לשוב לצור מחצבו עד שנתרצה בלבבו,
עלה על מטוס וחזר לארץ, לבני ברק, התיישב בביהמ"ד ולמד יום ולילה, ונישא לאשה כשרה יראת ה' ועלה במעלות התורה,
והרב הנ"ל הינו כהיום ראש ישיבה מפורסם באחת מן הישיבות החשובות ביותר, ומרביץ תורה לעדרים יומם ולילה.
וכשסיפר הרב פרומצקין שליט"א את המעשה ברבים, עמד בחור חשוב ולא רצה להאמין, ואח"כ סיפר לו הרב הנ"ל שאביו הוא זה, עד כאן המעשה, [לבינתיים].
שהרב אבולעפיה רשם את מספר הטלפון של הנער והמשיך את הקשר עמו לזמן מה,
פעם א' התקשר הרב למספר ואין מענה, כך ניסה כמה וכמה פעמים עד שפעם א' ענה לו האב,
כששמע מי זה, סיפר לרב שאתמול נסעו בניו ואשתו לאיזה מקום, ורכבם נפל מגשר והתהפך ונספו כולם,
והתחיל לבכות ולבכות שרוצה לחזור בתשובה וכו', והרב הנ"ל חיזקו ועודדו לשוב לצור מחצבו עד שנתרצה בלבבו,
עלה על מטוס וחזר לארץ, לבני ברק, התיישב בביהמ"ד ולמד יום ולילה, ונישא לאשה כשרה יראת ה' ועלה במעלות התורה,
והרב הנ"ל הינו כהיום ראש ישיבה מפורסם באחת מן הישיבות החשובות ביותר, ומרביץ תורה לעדרים יומם ולילה.
וכשסיפר הרב פרומצקין שליט"א את המעשה ברבים, עמד בחור חשוב ולא רצה להאמין, ואח"כ סיפר לו הרב הנ"ל שאביו הוא זה, עד כאן המעשה, [לבינתיים].
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק משען
Well-known member
לא כתבתי את זה עבורך.
במחילה אבל אם כב' אויבער חוכם זה לא בעיה שלי. יש לך שאלות יפות אבל לא במקום.
יהויחז
Well-known member
אני לא חייב להאמין לכל סיפור שמספרים.
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק משען
Well-known member
תלמד טוב את הקטע הבא במסילת ישרים זה אולי יוכל לעזור לך
ספר מסילת ישרים פרק ה
אך השני, הנה הוא קשה מאד, והוא השחוק והלצון, כי מי שטובע בם, הוא כמי שטובע בים הגדול שקשה מאד להמלט ממנו. כי הנה השחוק - הוא מאבד את לב האדם, שכבר אין הטעם והדיעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ב): לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה - זו עושה. וחכמים זכרונם לברכה אמרו (אבות פרק ג): שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה. כי אף - על - פי שחמורה היא הערוה אצל כל בן - דעת ולבו ירא מקרב אליה מכח הציור שכבר נצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה, הנה השחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט מעט ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה סרה מעליו מעט מעט מדריגה אחר מדריגה, עד שיגיע על העון עצמו ויעשהו.
וכל כך למה, לפי, שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על הדבר, כן כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.
ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם - כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא, כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר (ישעיה כח): ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. וכבר גזרו אמר חכמים זכרונם לברכה (ע"ז יח): שהלץ מביא היסורין עליו, והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפירוש (משלי יט): נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות. אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים. והנה כפי חומר החטא ותולדותיו, החמיר השופט האמיתי בעונשו והוא מה שלמדונו ז"ל (ע"ז יח): קשה הליצנות שתחלתו יסורין וסופו כליה, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי וגו'.
מאך נישט קיין חכמות!
יהויחז
Well-known member
מבהיל מאד!!!
חבל שלא אמרת את זה ליעב"ץ שעשה צחוק משבתי צבי.
יש לנו חרדות מסיפורי הבדיות.
תלמד טוב את הקטע הבא במסילת ישרים זה אולי יוכל לעזור לך
אין מצוה להיות טיפש .
אדרבה איסור להיות טיפש
מי שמאמין לסיפורים כאלו או שאוהב אותם יש באמתחתי עוד כמה כאלה
אין מצוה להיות טיפש .
אדרבה איסור להיות טיפש
מה ואת מי אתה משווה ולמי?
יש לזה תרופות מעולות.
לא יודע, אבל רבים וטובים נתפסו, ואף אחד לא ערב לך שאתה לא.
אגב, לאחרונה הייתי בסמיכות לציונו...
- סטָטוּס
