נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
לא כתבתי את זה עבורך.זה עדיין לא ראיה שזה היה באמת.
אני לא חייב להאמין לכל סיפור שמספרים.לא כתבתי את זה עבורך.
במחילה אבל אם כב' אויבער חוכם זה לא בעיה שלי. יש לך שאלות יפות אבל לא במקום.
תלמד טוב את הקטע הבא במסילת ישרים זה אולי יוכל לעזור לךואני שמעתי גם את סיום המעשה הנורא,
שהרב אבולעפיה רשם את מספר הטלפון של הנער והמשיך את הקשר עמו לזמן מה,
פעם א' התקשר הרב למספר ואין מענה, כך ניסה כמה וכמה פעמים עד שפעם א' ענה לו האב,
כששמע מי זה, סיפר לרב שאתמול נסעו בניו ואשתו לאיזה מקום, ורכבם נפל מגשר והתהפך ונספו כולם,
והתחיל לבכות ולבכות שרוצה לחזור בתשובה וכו', והרב הנ"ל חיזקו ועודדו לשוב לצור מחצבו עד שנתרצה בלבבו,
עלה על מטוס וחזר לארץ, לבני ברק, התיישב בביהמ"ד ולמד יום ולילה, ונישא לאשה כשרה יראת ה' ועלה במעלות התורה,
והרב הנ"ל הינו כהיום ראש ישיבה מפורסם באחת מן הישיבות החשובות ביותר, ומרביץ תורה לעדרים יומם ולילה.
וכשסיפר הרב פרומצקין שליט"א את המעשה ברבים, עמד בחור חשוב ולא רצה להאמין, ואח"כ סיפר לו הרב הנ"ל שאביו הוא זה, עד כאן המעשה, [לבינתיים].
מאך נישט קיין חכמות!ואני שמעתי גם את סיום המעשה הנורא,
שהרב אבולעפיה רשם את מספר הטלפון של הנער והמשיך את הקשר עמו לזמן מה,
פעם א' התקשר הרב למספר ואין מענה, כך ניסה כמה וכמה פעמים עד שפעם א' ענה לו האב,
כששמע מי זה, סיפר לרב שאתמול נסעו בניו ואשתו לאיזה מקום, ורכבם נפל מגשר והתהפך ונספו כולם,
והתחיל לבכות ולבכות שרוצה לחזור בתשובה וכו', והרב הנ"ל חיזקו ועודדו לשוב לצור מחצבו עד שנתרצה בלבבו,
עלה על מטוס וחזר לארץ, לבני ברק, התיישב בביהמ"ד ולמד יום ולילה, ונישא לאשה כשרה יראת ה' ועלה במעלות התורה,
והרב הנ"ל הינו כהיום ראש ישיבה מפורסם באחת מן הישיבות החשובות ביותר, ומרביץ תורה לעדרים יומם ולילה.
וכשסיפר הרב פרומצקין שליט"א את המעשה ברבים, עמד בחור חשוב ולא רצה להאמין, ואח"כ סיפר לו הרב הנ"ל שאביו הוא זה, עד כאן המעשה, [לבינתיים].
מבהיל מאד!!!תלמד טוב את הקטע הבא במסילת ישרים זה אולי יוכל לעזור לך
ספר מסילת ישרים פרק ה
אך השני, הנה הוא קשה מאד, והוא השחוק והלצון, כי מי שטובע בם, הוא כמי שטובע בים הגדול שקשה מאד להמלט ממנו. כי הנה השחוק - הוא מאבד את לב האדם, שכבר אין הטעם והדיעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ב): לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה - זו עושה. וחכמים זכרונם לברכה אמרו (אבות פרק ג): שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה. כי אף - על - פי שחמורה היא הערוה אצל כל בן - דעת ולבו ירא מקרב אליה מכח הציור שכבר נצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה, הנה השחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט מעט ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה סרה מעליו מעט מעט מדריגה אחר מדריגה, עד שיגיע על העון עצמו ויעשהו.
וכל כך למה, לפי, שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על הדבר, כן כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.
ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם - כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא, כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר (ישעיה כח): ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. וכבר גזרו אמר חכמים זכרונם לברכה (ע"ז יח): שהלץ מביא היסורין עליו, והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפירוש (משלי יט): נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות. אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים. והנה כפי חומר החטא ותולדותיו, החמיר השופט האמיתי בעונשו והוא מה שלמדונו ז"ל (ע"ז יח): קשה הליצנות שתחלתו יסורין וסופו כליה, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי וגו'.
מי שמאמין לסיפורים כאלו או שאוהב אותם יש באמתחתי עוד כמה כאלהספר מסילת ישרים פרק ה
אך השני, הנה הוא קשה מאד, והוא השחוק והלצון, כי מי שטובע בם, הוא כמי שטובע בים הגדול שקשה מאד להמלט ממנו. כי הנה השחוק - הוא מאבד את לב האדם, שכבר אין הטעם והדיעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ב): לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה - זו עושה. וחכמים זכרונם לברכה אמרו (אבות פרק ג): שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה. כי אף - על - פי שחמורה היא הערוה אצל כל בן - דעת ולבו ירא מקרב אליה מכח הציור שכבר נצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה, הנה השחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט מעט ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה סרה מעליו מעט מעט מדריגה אחר מדריגה, עד שיגיע על העון עצמו ויעשהו.
וכל כך למה, לפי, שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על הדבר, כן כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.
ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם - כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא, כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר (ישעיה כח): ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. וכבר גזרו אמר חכמים זכרונם לברכה (ע"ז יח): שהלץ מביא היסורין עליו, והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפירוש (משלי יט): נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות. אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים. והנה כפי חומר החטא ותולדותיו, החמיר השופט האמיתי בעונשו והוא מה שלמדונו ז"ל (ע"ז יח): קשה הליצנות שתחלתו יסורין וסופו כליה, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי וגו'.
מה ואת מי אתה משווה ולמי?חבל שלא אמרת את זה ליעב"ץ שעשה צחוק משבתי צבי.
יש לזה תרופות מעולות.יש לנו חרדות מסיפורי הבדיות.
לא השוותי אף אחד לאף אחד.מה ואת מי אתה משווה ולמי?
פתאום קם אדם בבוקרעם ישראל הפסיק להאמין לכל סיפור שהוא שומע.
כנראה אתה מהאלה שהיו נתפסים לשבתאות.פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום...
לא יודע, אבל רבים וטובים נתפסו, ואף אחד לא ערב לך שאתה לא.כנראה אתה מהאלה שהיו נתפסים לשבתאות.
אה"נ, אבל אחד מדרכי ההתמודדות לעמוד נגגד הזרם ולא להיתפס ולהיסחף הוא לחקור ולברר.לא יודע, אבל רבים וטובים נתפסו, ואף אחד לא ערב לך שאתה לא.
אגב, לאחרונה הייתי בסמיכות לציונו...