אור יעקב
Active member
ידועה דעת מרן בשו"ת אבקת רוכל (איני זוכר הסימן אולי ב' או ג') שמעשר כספים זה רק אחרי הוצאות בני הבית כגון אכילה ושתיה ושאר דברים.
אולם פה הדבר יותר בעייתי כי זה רק "הלוואה" ולא הוצאות ב"ב. ובפרט שכמה אחרונים כתבו שהתשובה הנ"ל לא ממרן, לכן נראה פה שכן יחמיר ויתן 5000.
וגם הדבר נותן מסברא שהרי כל מי שיש לו הלוואה והוא מחזיר כל חודש סכום מסויים, הוא יוריד מהמעשרות את הסכום שהוא מחזיר!?
אולם פה הדבר יותר בעייתי כי זה רק "הלוואה" ולא הוצאות ב"ב. ובפרט שכמה אחרונים כתבו שהתשובה הנ"ל לא ממרן, לכן נראה פה שכן יחמיר ויתן 5000.
וגם הדבר נותן מסברא שהרי כל מי שיש לו הלוואה והוא מחזיר כל חודש סכום מסויים, הוא יוריד מהמעשרות את הסכום שהוא מחזיר!?
נערך לאחרונה:
יישר כח, אם תוכל להביא מקור אני אשמח זה הלכה למעשה וסכומי כסף גדולים ככה שצריך משהו מדויק..
אור יעקב
Active member
עיין יחו"ד (ח"ג סי' עז) שכתב בסיכום "ואם שעתו דחוקה מבחינה כלכלית ואין ידו משגת לנהוג מעשר כספים מכל משכורתו או רווחיו יתנה מראש שיתן המעשר רק לאחר ניכוי הוצאות ביתו. אבל מי שחננו ה' בעושר וידו משגת יאחז צדיק דרכו לתת כל המעשר לעניים ולאביונים ולעמלי תורה ולישיבות הקדושות" וכו'.
וא"כ הכא שאין שעתו דחוקה כ"כ, ובפרט שזה ניכוי הלוואות ולא הוצאות ביתו וודאי שיש לו להפריש מכלל הירושה 5000.
אור יעקב
Active member
ובפרט הכא שזה רק הלוואה. (ומ"מ זכורני שבילקו"י באחד מהכרכים הוכיח שתשובה זו ממרן)
זה לא 'רק הלוואה', אם ההלוואה היא כדי לסגור את הוצאותיו החודשיות, אז נראה שגם לדעת מרן זצ"ל פטור ממעשרות, דהלואה זו יותר חמורה מהקולא של ניקוי ההוצאות, דאם על ניקוי הוצאותיו החודשיות אינו חייב במעשרות, כל שכן שעל הלוואה לצורך כיסוי הוצאותיו יהיה פטור ממעשרות.
אור יעקב
Active member
הקולא היא לא "הוצאותיו החודשיות" אלא "הוצאות בני ביתו" (אכילה שתיה מלבושים) ולכן הלואה יש פחות מקום להקל.
הקולא היא על הוצאת בני ביתו, אכילה שתיה מלבושים.
אז אדם שאין לו את הוצאת בני ביתו, ולקח בשביל זה הלואה, לא כ"ש שיהיה פטור?
אור יעקב
Active member
דבר ראשון לא בטוח שההלואה היתה לצורך זה. ועוד כבר נתבאר שלא סומכים כ"כ בשופי על התשובה באבקת רוכל, ולכן כאן שוודאי זה לא נקרא שמצבו דחוק יש ליתן מכל הירושה.
נושאים דומים בפורום
