מדוע אופים 'מצוֹת יד' עגולות ו'מצוֹת מכונה' מרובעות?
מנהג ישראל לאפות לפסח מצוֹת עגולות. ויש שכתבו כי מנהג זה הוא על פי הכתוב בתורה על יוצאי מצרים: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ"; ו'עוגה' – פירושהּ עיגול, והיינו, שמפאת חפזונם, לא הספיקו אף לרבֵּעַ את הבצק, והוא נותר עגול כפי הצורה הנוצרת מאליה בשעת הלישה.
מנהג זה, הוא דווקא ב'מצוֹת יד', אך במצוֹת מכונה – המנהג לעשותן מרובעות, על פי הוראת הפוסקים, מפני החשש שאם יעגלו את המצות במכונה, יאספו את שאריות הבצק שיוותרו במכונה לאחר החיתוך לצורת עיגול, ויחזירו אותן לרידוד מחודש, להכנת מצוֹת נוספות, ובשאריות אלו יש חשש חמץ מחמת שהייתן ללא 'עיסוק'.
[
ביאורים ומוספים דרשו תס, 29]
מתוך ערך מצה באנציקלופדיה דעת:
בערך בשנת 1856 המציא אופה באוסטריה מכונה לאפות בה מצות, באופן שהעיסה הייתה נלושה ומתגלגלת דרך שני גלגלים של מתכת ויוצאות משם מצות דקות נחתכות במדה ונופלות על טס של מתכת. המצות מנוקבות ע"י מכונה, ואח"כ ישימו אותן בתנור לאפות. מתחילה היו המצות יוצאות עגולות, ומה שנשאר מן הפינות היו מחזירים למכונת הלישה. מחשש לשהייה, המציאו מכונה לחתוך מצוות מרובעות, שלא יישארו פינות. המכונות הלכו והשתכללו עד כי המצות נעשות מתחילתן ועד סופן ע"י מכונות שונות במהירות רב.
בשנת 1875 החלו לאפות מצות במכונות באנגליא ובאמריקא, ומאז התפשטו המכונות בכל העולם.
מצורף:
