בפסחים (ב, א) תנן, כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ. ופירש רש"י, אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק, למה הוצרכו לבודקן, ומפרש, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו, ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו, וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין.
ולכאורה קשה איך המשנה מקשה על הכלל של כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממרתף, והרי מיניה וביה חזינן במתני' שצריך לבדוק רק שתי שורות, אלמא שמקום שאין מכניסים אין צריך בדיקה, ולכן יותר משתי שורות לא.
ובפשטות צ"ל שזה דרגות, דהיינו שיותר משתי שורות זה ודאי [או כמעט ודאי] שלא נכנס, ומשא"כ במקום שאין מכניסין כולל כל מקום שמסתמא לא נכנס, וכשהמשנה אמרה כל מקום "שמכניסים" ולא כל מקום "שאין בו", מתעוררת הקושייא מדוע בכלל במרתף צריך לבדוק. וראיתי מובא מהגרי"י פוזן זללה"ה שמקום שאין מכניסים בו חמץ זה גם מקום שאפילו אם ימצאו בו חמץ לא יהיה זה תימה איך הגיע לשם, אלא שבסתמא אין בו חמץ. [ומחלוקת ב"ש וב"ה מה הם שתי שורות במרתף, לכאורה אינה סותרת למה שנכתב].
ולכאורה קשה איך המשנה מקשה על הכלל של כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממרתף, והרי מיניה וביה חזינן במתני' שצריך לבדוק רק שתי שורות, אלמא שמקום שאין מכניסים אין צריך בדיקה, ולכן יותר משתי שורות לא.
ובפשטות צ"ל שזה דרגות, דהיינו שיותר משתי שורות זה ודאי [או כמעט ודאי] שלא נכנס, ומשא"כ במקום שאין מכניסין כולל כל מקום שמסתמא לא נכנס, וכשהמשנה אמרה כל מקום "שמכניסים" ולא כל מקום "שאין בו", מתעוררת הקושייא מדוע בכלל במרתף צריך לבדוק. וראיתי מובא מהגרי"י פוזן זללה"ה שמקום שאין מכניסים בו חמץ זה גם מקום שאפילו אם ימצאו בו חמץ לא יהיה זה תימה איך הגיע לשם, אלא שבסתמא אין בו חמץ. [ומחלוקת ב"ש וב"ה מה הם שתי שורות במרתף, לכאורה אינה סותרת למה שנכתב].
