הקשה דודי הגאון ר' יוסף גריינימן שליט"א שלכאורה מקום שאין מכניסים בו חמץ הוא כעין רוב שאין בו חמץ, ואם כן לר"מ דחייש למיעוטא יצטרכו לבדוק גם במקום שאין מכניסים בו חמץ. ויש ליישב שכאן יש גם חזקה שלא הוכנס בו חמץ, כמבואר בתוס' (ט, ב ד"ה היינו) שבספק אם נכנס חמץ לבית, יש חזקה על הבית שאין בו חמץ, וכשיש גם רוב וגם חזקה, מבואר בגמ' יבמות (קיט, ב) שגם ר"מ לא חושש כיון שזה כמו מיעוטא דמיעוטא. אמנם יש לדון שאף שבתוס' נראה שחזקה על הבית זה גם בדאורייתא, אבל בתוס' הרשב"א שם נראה שזה רק סברא בדין בדיקה דרבנן, ולפי זה יתכן שאין חזקה בדאורייתא. אלא שיש לדון ששם זה ודאי נכנס ויש ספק אם זה חמץ או מצה, אבל כאן יש ספק אם בכלל נכנס.
עוד יש ליישב שכאן אין זה גדר רוב, אלא גדר אחזוקי איסורא לא מחזקינן, כמש"כ רבינו מנוח (הל' חמץ ומצה פ"ב ה"ז) לגבי ספק שגיררה חולדה, שאין חוששים כיון שלא מחזקינן ריעותא היכא דלא אשתכח, וזה מעין התירוץ הקודם, אבל יש קצת חילוק, עי' מה שנכתב לעיל בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, ושוב ראיתי בהגר"ז (סי' תל"ג סכ"ה) שאפילו במקום שמכניסין בו חמץ מדאורייתא אין חוששים כיון שכלל גדול בתורה שאחזוקי איסורא לא מחזקינן.
עוד יש ליישב לפי מה שדן הגר"ז שם שבכל חמץ אפילו במקום שכן מכניסים בו חמץ, יש כמה ספיקות, שמא לא הכניסו כלל או שהתעפש או שהוציאוהו, אלא שכיון שחז"ל חששו אפילו שמעיקר הדין אין צריך לחשוש, וכנ"ל (בדיבור הקודם), מה לי חד ספיקא מה לי תרי ספיקות. ולפי זה יתכן שגם ר"מ מודה כאן [עכ"פ במקום שאין מכניסים], כיון שיש כאן חוץ מהרוב גם ספק ספיקא, וספק ספיקא לבד דנו האחרונים אם לפי ר"מ מותר או לא, ושוב ראיתי כן בפנ"י, עיי"ש. ואמנם הגר"ז כתב שמטעם זה גם מקום שמכניסים בו חמץ מדאורייתא אין צריך בדיקה, אבל יש אחרונים שחלקו עליו, וס"ל שכן חוששים מדאורייתא שיתכן שיש חמץ. וי"ל שגם הם יודו שזה נקרא ספק ספיקא, אלא שאין הספיקות שקולים כיון שמצוי שמכניסים שם.
עוד יש ליישב שכאן אין זה גדר רוב, אלא גדר אחזוקי איסורא לא מחזקינן, כמש"כ רבינו מנוח (הל' חמץ ומצה פ"ב ה"ז) לגבי ספק שגיררה חולדה, שאין חוששים כיון שלא מחזקינן ריעותא היכא דלא אשתכח, וזה מעין התירוץ הקודם, אבל יש קצת חילוק, עי' מה שנכתב לעיל בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, ושוב ראיתי בהגר"ז (סי' תל"ג סכ"ה) שאפילו במקום שמכניסין בו חמץ מדאורייתא אין חוששים כיון שכלל גדול בתורה שאחזוקי איסורא לא מחזקינן.
עוד יש ליישב לפי מה שדן הגר"ז שם שבכל חמץ אפילו במקום שכן מכניסים בו חמץ, יש כמה ספיקות, שמא לא הכניסו כלל או שהתעפש או שהוציאוהו, אלא שכיון שחז"ל חששו אפילו שמעיקר הדין אין צריך לחשוש, וכנ"ל (בדיבור הקודם), מה לי חד ספיקא מה לי תרי ספיקות. ולפי זה יתכן שגם ר"מ מודה כאן [עכ"פ במקום שאין מכניסים], כיון שיש כאן חוץ מהרוב גם ספק ספיקא, וספק ספיקא לבד דנו האחרונים אם לפי ר"מ מותר או לא, ושוב ראיתי כן בפנ"י, עיי"ש. ואמנם הגר"ז כתב שמטעם זה גם מקום שמכניסים בו חמץ מדאורייתא אין צריך בדיקה, אבל יש אחרונים שחלקו עליו, וס"ל שכן חוששים מדאורייתא שיתכן שיש חמץ. וי"ל שגם הם יודו שזה נקרא ספק ספיקא, אלא שאין הספיקות שקולים כיון שמצוי שמכניסים שם.
