מקור מספרי רבי חיים פלאג'י "המסתכל על ילדים כטובל במקווה טהרה"

[בשורות טובות]

מישהו יודע היכן זה כתוב בספריו
"המסתכל על ילדים - כטובל במקווה טהרה"

 

[עבד ה׳]

תוכחת חיים חלק שני דברים פרשת מקץ. "ועוד אני אומר, דמי שמסתכל על תינוקות יראי ה', כאילו טבל במקווה טהרה לנקות מטינוף העין"(תודה לבינה מלאכותית)

 

[פשוט]

חלק שני דברים פרשת מקץ

הבינה הזו לא נורמלית. איך פרשת מקץ הגיעה לספר דברים?
ועברתי מקופיא על דברי הגרח"פ ז"ל בספרו תוכחת חיים על פרשת מקץ שבספר בראשית ולא ראיתי שם כדבר הנזכר.

 

[חיים אלוש]

הרי"ח סופר מספר את זה על איזה רב

 

[חיים אלוש]

וכדאי להוסיף מה שסיפר הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת כף החיים שסיפר לו זקן אחד על חכם שהיה לו הנהגה קדושה שמידי יום ביומו היה הולך לטבול במקוה בזקנותו נחלש מאוד והרופא אסר עליו מכאן ואילך לטבול במקוה כיון שהדבר היה קשה לו כקריעת ים סוף מצא עצה בנפשו שכל יום היה הולך לתלמוד תורה והיה מטייל במשך דקות בחדר הלימודים של התינוקות של בית רבן והיה נושם שם את האויר באומרו שמקום בו מצוי הבל פיהם של תינוקות של בית רבן הבל מפיות שאין להם חטא מקום קדוש הוא כמקוה ונפשו מזדככת ומטהרת בכך ואכן כך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו לוח ארז בשם הגאון מאיסטרומסה זצ"ל דהמלמד תינוקות נחשב לו הדבר כמקוה טהרה מתוך שעוסק עם התינוקות ללמדם ספר

 

[חיים אלוש]

והוא בלוח ארז דף כד ע"א.

 

[בשורות טובות]

וכדאי להוסיף מה שסיפר הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת כף החיים שסיפר לו זקן אחד על חכם שהיה לו הנהגה קדושה שמידי יום ביומו היה הולך לטבול במקוה בזקנותו נחלש מאוד והרופא אסר עליו מכאן ואילך לטבול במקוה כיון שהדבר היה קשה לו כקריעת ים סוף מצא עצה בנפשו שכל יום היה הולך לתלמוד תורה והיה מטייל במשך דקות בחדר הלימודים של התינוקות של בית רבן והיה נושם שם את האויר באומרו שמקום בו מצוי הבל פיהם של תינוקות של בית רבן הבל מפיות שאין להם חטא מקום קדוש הוא כמקוה ונפשו מזדככת ומטהרת בכך ואכן כך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו לוח ארז בשם הגאון מאיסטרומסה זצ"ל דהמלמד תינוקות נחשב לו הדבר כמקוה טהרה מתוך שעוסק עם התינוקות ללמדם ספר

מה המקור לסיפור זה?

 

[חיים אלוש]

מה המקור לסיפור זה?

הרי"ח סופר

 

[בשורות טובות]

הרי"ח סופר

כוונתי האם שמעת ממנו בעצמך
או שראית כתוב בשמו
[וכעת אינו נפק"מ לי]